חברה שבבעלותה נכס להשכרה גילתה כי מורשי החתימה בה שינו את חוזה ההשכרה והפחיתו את דמי השכירות בלמעלה מ - 50% וזאת ללא קבלת אישור האסיפה הכללית של החברה כנדרש.
בית המשפט דחה את טענות החברה, בשל העדר חוסר תום לב או רשלנות בפעולות השוכר. בעוד שפעולה המבוצעת על ידי שלוח תוך חריגה מההרשאה שניתנה לו אינה מחייבת את השולח, הרי שכאשר עסקינן בחברות, פעולה שנעשתה תוך חריגה מההרשאה תהיה בתוקף ובתנאי שהצד שכנגד לא ידע בפועל ולא אמור היה לדעת על החריגה מההרשאה. ככל שהעסקה משמעותית יותר או חורגת ממהלך העסקים הרגיל כך יידרש הצד שכנגד לבחון יותר את מערך ההרשאות בחברה, ולהיפך. כאן, מדובר בשני מורשי חתימה המעורבים באופן הדוק ביותר בפעילותה של החברה המשכירה. שניהם שימשו גם כדירקטורים היחידים במשכירה, לשניהם היה שיעור החזקות משמעותי במניותיה ובנוסף, וזה העיקר, שניהם היו הנציגים שחתמו מטעמה על הסכם השכירות המקורי. מכיוון שהשוכר, שאישר את השינוי להסכם השכירות, לא פעל בחוסר תום לב או ברשלנות נוכח המצגים שהוצגו לו על ידי מורשי החתימה של המשכירה, תיקון ההסכם מחייב את החברה המשכירה.