אדם פרסם פוסטים מכפישים בפייסבוק על מספר אנשים בקשר עם שירותי זכיינות, בין היתר על ידי רמיזה, כי הם מעורבים במעשי נוכלות, ובתוך כך גם תייג את שמותיהם בפוסטים.
בית המשפט קבע, כי הפוסטים מהווים לשון הרע. לשון הרע מוגדרת כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשים המיוחסים לו, או לפגוע בעסקו של אדם. ההשפלה יכולה לעשות באופן מפורש או על דרך של רמיזה. בכל הנוגע ללשון הרע ברשתות החברתיות, פעולת תיוג נחשבת ללשון הרע בשל העובדה שמטרתה נועדה להעביר את תוכן הפוסט לאחרים, הגם שיש באפשרות המתויג להסיר את התיוג. כאן, אין ספק שהגדרת הזכיינים כ"נוכלים" עולה כדי לשון הרע, כאשר גם רמיזה שהזכיינים מעורבים במעשה נוכלות מהווה כזו. מעבר לכך, גם עצם פעולת תיוג הזכיינים בפוסטים עולה כדי לשון הרע.