העותרת התאלמנה מבעלה בשנת 1996 והחלה לקבל קצבת שארים מביטוח לאומי. בשנת 1998 עברה להתגורר עם בן זוגה הנוכחי תחילה בדירה שכורה ובהמשך בדירה שקנו יחדיו. הזוג לא נישא מעולם אך בשנת 2002 צירפה העותרת את שם משפחתו של בן זוגה לשם משפחתה ואף נולדו להם שני ילדים. מידע זה הועבר למוסד לביטוח לאומי וזה הפסיק את קצבת השארים של העותרת. בית המשפט העליון קבע כי קצבאות שאירים ותלויים תכליתן לפצות על אובדן התמיכה הכלכלית שהייתה נתונה לאדם מבן זוגו כמי שהיה תלוי בו בהקשר זה ולשמר את רמת חייו פחות או יותר כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג. השאלה לעניין הענקת זכויות כמו גם לעניין פקיעתן היא האם קיים באותה סוגיה שוני רלוונטי בין בני זוג נשואים כדת וכדין לבני זוג החיים כידועים בציבור. בית המשפט העליון קבע כי לא קיים שוני כאמור ולכן בנוגע לפקיעת הזכות לקצבאות שאירים או תלויים יש להחיל דין זהה על אלמנות החיות כידועות בציבור ועל אלמנות אשר חזרו ונישאו כדת וכדין ולכן, הפסקת קצבת השארים לעותרת הינה מוצדקת.
פורסם ב אפיק משפטי 059 28.09.2010
אולי יעניין אותך גם
חיוב בעל מניות באופן אישי בפיצוי רוכשי דירות בגין איחור במסירת הדירות יעשה רק במקרים חריגים
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום הרצליה: הרמת מסך הינו סעד קיצוני ויעשה בו שימוש במקרים חריגים בלבד; לא די בכך שמנהל היה הרוח החיה מאחורי החברה היזמית, אלא יש להראות כי הוא ביצע עוולה נזיקית או כי התנהל בחוסר תום לב קיצוני
הסכם ממון לא שולל מעמד של ידוע בציבור כאשר הצדדים בפועל היו ידועים בציבור
הסכמי ידועים בציבור
שירותים נוטריוניים
יישוב סכסוכים
אזורי ת"א: הזכויות והחובות בנוגע לקרן פנסיה נקבעות בהתאם לתקנות שלה; ידוע בציבור יכול להיות זכאי לקצבה, גם אם בני הזוג חתמו על הסכם ממון
צמד מילים זהה בשם החברה עלול להיחשב לגניבת עין גם אם שמות החברות לא זהים במדויק
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
יישוב סכסוכים
שלום בת ים: גניבת עין היא מקרה בו עוסק גורם לכך שנכס או שירות שהוא נותן ייחשבו כנכס או כשירות של עוסק אחר שלא בתום לב; לגניבת עין שני יסודות: מוניטין של העוסק לגביו נעשתה גניבת העין וחשש סביר להטעיה
מפרסם של דבר לשון הרע עשוי להידרש לתקנו גם אם הפרסום מוגן מפני תביעה
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
יישוב סכסוכים
שלום חדרה: לשון הרע היא פרסום העלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אדם אחר; גם אם הפרסום חוסה תחת הגנות ייתכן והמפרסם יידרש לתקן את הפרסום