העותרת התאלמנה מבעלה בשנת 1996 והחלה לקבל קצבת שארים מביטוח לאומי. בשנת 1998 עברה להתגורר עם בן זוגה הנוכחי תחילה בדירה שכורה ובהמשך בדירה שקנו יחדיו. הזוג לא נישא מעולם אך בשנת 2002 צירפה העותרת את שם משפחתו של בן זוגה לשם משפחתה ואף נולדו להם שני ילדים. מידע זה הועבר למוסד לביטוח לאומי וזה הפסיק את קצבת השארים של העותרת. בית המשפט העליון קבע כי קצבאות שאירים ותלויים תכליתן לפצות על אובדן התמיכה הכלכלית שהייתה נתונה לאדם מבן זוגו כמי שהיה תלוי בו בהקשר זה ולשמר את רמת חייו פחות או יותר כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג. השאלה לעניין הענקת זכויות כמו גם לעניין פקיעתן היא האם קיים באותה סוגיה שוני רלוונטי בין בני זוג נשואים כדת וכדין לבני זוג החיים כידועים בציבור. בית המשפט העליון קבע כי לא קיים שוני כאמור ולכן בנוגע לפקיעת הזכות לקצבאות שאירים או תלויים יש להחיל דין זהה על אלמנות החיות כידועות בציבור ועל אלמנות אשר חזרו ונישאו כדת וכדין ולכן, הפסקת קצבת השארים לעותרת הינה מוצדקת.
פורסם ב אפיק משפטי 059 28.09.2010
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות