משקיע בחברה טען כי הוצגו בפניו במסגרת הסכם ההשקעה והמשא ומתן לכריתתו מצגי שווא, לרבות לגבי התחזיות של החברה, ביקש לבטל את הסכם ההשקעה ולקבל את כספו חזרה וביקש לתבוע את נציגי החברה שהציגו בפניו את המצגים. המשקיע טען כי מגבלות השיפוי שבהסכם חסרות תוקף ובכל מקרה לא חלות על נציגי החברה שלא היו צד להסכם.
לגבי התחזיות שהוצגו למשקיע קבע בית המשפט, כי מדובר על כוונות ותוכניות עתידיות וגם אם אלה לא התממשו בסופו של דבר, אין מדובר בהכרח במצג שווא מכוון, ככל שבאותו שלב שהוצגו המציג האמין בהן. המשקיע לא רשאי להסתמך על מצגים שלא מופיעים במפורש בהסכם ההשקעה לאור סעיף ההסכם הקובע, כי ההסכם מלא וגובר על כל הסכמה, מצג או התחייבות שקדמו לו ומשמעות סעיפי המצגים הוא חלוקת סיכונים בין הצדדים אשר בית המשפט יכבד אותה.
לגבי סעיף ההסכם שהגביל את זכות השיפוי ל24 חודש ממועד ביצוע ההסכם קבע בית המשפט, כי צדדים להסכם רשאים לבחור להגביל את זכות התביעה בזמן, ומשעשו כן – יש לתת תוקף להסכמתם גם בהקשר זה. סעיפי מגבלת התביעה יחולו גם על תביעה אישית נגד מי שהציגו את המצגים אפילו שאינם צד להסכם מכיוון שמגבלת השיפוי תיחשב כהסכם לטובת צד שלישי. בית המשפט קבע עוד, כי יכבד סעיף בהסכם הקובע שלא ניתן לבטל את ההסכם לאחר מעמד הביצוע.