חיסיון עיתונאי מונע אפשרות לחייב נתבע בלשון הרע לזמן העיתונאי לעדות ולוותר על החיסיון

בפרשת ב"ש 298/86 בן ציון ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב, פ"ד מא(2) 337 קבע בית המשפט העליון כי למרות שהחוק הישראלי לא כולל חיסיון זה, קיים חיסיון עיתונאי, המתיר לעד-עיתונאי שלא לחשוף את מקורותיו וזאת מכוח העקרונות העל החוקתיים של חופש הביטוי וחופש העיתונות.
כ25 שנה לאחר מכן, אותו בן ציון ציטרין, המשמש כיום כדובר ויועץ תקשורת, שימש כדוברו של מועמד לבחירות. במסגרת מסע בחירות פורסמה כתבה בעיתון אודות מועמד אחר ואותו מועמד תבע, בין היתר, את בן ציון ציטרין בשל היותו דוברו של המועמד השני בתביעת לשון הרע בשל הדלפתה של הידיעה לעיתון. הדובר הכחיש את מעורבותו אך בית המשפט המחוזי קבע כי מכיוון שהוא דובר קיימת חזקה שהוא שהדליף ובכל מקרה בחר הדובר שלא להביא את העיתונאית לעדות למרות שיכול היה להביאה ולוותר על החיסיון העיתונאי שלו כמקור וכך להוכיח חפותו. בן ציון ציטרין ערער לבית המשפט העליון כדי להגן על החיסיון הקרוי על שמו.
בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום לחשש שהעלה המערער כביכול ניתן להסיק מפסק דינו של בית משפט קמא כרסום בהלכת ציטרין או חזקה לפיה אי זימון העיתונאי כעד הופכת את נטל ההוכחה או חזקה אחרת כנגד דוברים ויועצי תקשורת.
למען הגילוי המלא: את המערער, הדובר ויועץ התקשורת בן ציון ציטרין, יצגו עורכי הדין דורון אפיק ושירה פורת ממשרד אפיק ושות'.