בעתירה לדיון נוסףבהחלטת בית המשפט העליון(כב'המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופטים: ס' ג'ובראן,י' אלון) מיום 27.3.2008 ברע"א65/06, קבעה כב' הנשיאהבייניש כי אין מקום לדיון נוסף בנושא והיא מותירה על כנה את החלטתו הקודמת של בית המשפט.משמעות ההחלטה הינה כי יחיד (או עוסק מורשה, להבדיל מחברה) אינו יכול משפטית לשעבד את נכסיו בשעבוד צף.להבדיל משעבוד קבוע, אשר מונע כל פעולהבנכס המשועבד, שעבוד צף מרחף לו כענן מעל הנכסים המשועבדים (למשל מלאי, או כלל נכסי החברה) ומתגבש למעין שעבוד קבוע רק עם הפעלתו על ידי הנושה.משמעות הדבר היא יכולת תפקוד רחבה יותר של בעל הנכס ותוצאת ההחלטה של בית המשפט העליון היא בעיקר פגיעה ביכולת קבלת מימון עלידי עסקים קטנים, אשר אינם מאוגדים כחברה
פורסם ב אפיק משפטי 014 23.01.2009
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות