ניהולעסק באמצעות חברה נותן גמישות לעניין סיווג משיכת הרווחים.בפסק דין אשר התקבל לאחרונה, נדון עניינו של נישום אשרלאורך שנים "משך" הלוואות בסכומים ניכרים בנוסף לשכר מחברה בבעלותו ולא השיבן.הנישום הגיע להסכם עם פקיד השומה כי ישיבאת ההלוואות ובתמורה לא יחויב במס בגין סכומי ההלוואות, כאילו היו שכר עבודה. דאעקא, כי הנישום לא עמד בהסכם זה ולא השיב את ההלוואות. לאחר מכן, החליט הנישום לפרקאת החברה ולהמשיך לפעול דרך חברה חדשה שייסד. זאת, לאור גירושיו מאשתו (אשר החזיקהבאחוז אחד מהבעלות בחברה) ולאור שינוי באופי השירותים שסיפק באמצעות החברה. כתוצאהמפירוק החברה, הכריז הנישום כי את יתרת החובה הוא פורע בקיזוז מהרווחים הראוייםלחלוקה להם הוא זכאי וכתוצאה מכך יחוב בגין רווחים אלו בשיעור 10% מס בלבד, כפיהוראת סעיף 94ב לפקודה טרם תיקון 132 לפקודה.בית המשפט המחוזי (בניגוד לכמה פסיקותעבר) הכיר בנסיבות העניין בעצם הלגיטימיות של פירוק חברה והמשך מתן שירותים דרךחברה חדשה בקובעו שאין מדובר בעסקה מלאכותית, אולם בד בבד הכריז על השבת ההלוואותלחברה על דרך קיזוז מהרווחים הראויים לחלוקה כעסקה שיש להתעלם ממנה מכוח סעיף 86לפקודה ועל כן לחייב את יתרות הנישום במס, למעשה כאילו לא השיב את כספי ההלוואה,אלא אלו נותרו בידו כהכנסה. לאור השיהוי בעיתוי תקיפת פקיד השומה את אי השבתההלוואות, קבע כב' השופט מגן אלטוביה, כי לא ניתן למסותן כשכר עבודה אלא כאילו היודיבידנד. אמנם, לאור תיקון 132 לפקודה, אשר השווה את שיעור המס על רווחים ראוייםלחלוקה לשיעור המס החל על דיבידנד, תכנון המס של הנישום אינו תקף עוד, אולם עדייןיש לו השלכה ליתרות רווחים ראויים לחלוקה שנצברו עובר לתיקון. כמו כן, פסק הדיןמספק קווים מנחים למקרים בהם תוכר כלגיטימית פעולת פירוק חברה והמשך פעילות באמצעותחברה חדשה, פעולה המאפשרת נקיטת אסטרטגיות מס מגוונות במקרים מתאימים וכן מספת קוויתוואי לאופן הנכון בו יש לנהל חשבונות חו"ז בין חברה לבעל השליטהבה.
פורסם ב אפיק משפטי 014 23.01.2009
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות