בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בתביעה לחיוב חברה בחובות חברה זרה מכוח דוקטרינת הרמת מסך. במסגרת התביעה, נטען לתניית שיפוט זרה בהסכם שבין התובעות לחברה הזרה, המפנה את הצדדים לבתי המשפט ברומניה. בית המשפט קבע, כי בתי המשפט נוהגים לכבד תניות שיפוט בין צדדים להסכם ומשכך ימנעו מאכיפת תניות שיפוט זרה רק בנסיבות מיוחדות. עצם העובדה כי צד להסכם חדל לפעול במדינה שסוכם כי נתונה לה סמכות שיפוט ייחודית, אינה מונעת ממנו לתבוע אכיפת הסכמה לקיום התדיינויות משפטיות באותה מדינה. בענייננו, הצדדים קבעו בהסכם תניית שיפוט המנוסחת מפורשות. זאת ועוד, הנסיבות מצביעות על רצון הצדדים לייחד את הסמכות לבתי המשפט ברומניה. בית המשפט ממשיך ומציין, כי לא ניתן לטעון שעל צד לשלם חוב מסוים מכוח ההסכם ובתוך כך להתעלם מתניית שיפוט המצויה באותו הסכם אשר נוגעת לדין ולסמכות השיפוט. לבסוף, בית המשפט פסק כי אינו הפורום המוסמך לבירור התביעה, שכן רוב הזיקות נתונות לרומניה.
פורסם ב אפיק משפטי 127 29.05.2013
אולי יעניין אותך גם
כאשר לבית משפט סמכות שיפוט הנטל להוכיח קיומו של פורום נאות שאינו בישראל חל על הנתבע
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
יישוב סכסוכים
העליון: לשם הכרעה בשאלת הפורום הנאות יישאל איזה פורום משפטי הוא בעל מירב הזיקות בנוגע לסכסוך, מה הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות ויישקלו שיקולים ציבוריים.
ניתן לסרב לחדש רישיון יבוא רכב גם רק משיקולי תחרות ענפית ולא בשל מעשה או מחדל של היבואן
הגבלים עסקיים
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
יישוב סכסוכים
העליון: הרגולטור רשאי שלא לחדש רישיון מהסיבות המנויות בחוק; ברישיון יבוא ישיר הרגולטור חייב להיוועץ בממונה על התחרות ורשאי שלא לחדש את הרישיון משיקולי הגברת התחרות.
ניתן להחיל הוראות הסכם בוררות על גורם שהסכים להן באופן אישי אף אם אינו צד להסכם הבוררות
מיזוגים ורכישות
יישוב סכסוכים
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
מחוזי ת"א: שככל שקיימות אינדיקציות להסכמה אישית מצד בעל דין שלא חתם על הסכם הבוררות, ניתן לצרפו להליך ולהחיל עליו את הוראות תניית הבוררות.
תאגיד גלובלי עם פעילות בישראל צפוי במקרה מחלוקת לדון בישראל גם בהתקיים תניית שיפוט ודין זר
היי-טק וטכנולוגיה
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
יישוב סכסוכים
מחוזי מרכז-לוד: תאגיד גלובלי זר הפועל בישראל לא יוכל לכפות דין זר על צרכנים באמצעות חוזה אחיד; הדין הישראלי יחול על שירות באינטרנט אם לחברה יש אתר ישראלי או שהיא פעילה בישראל