בעל תחנת מוניות לווה כספים וכשלא יכול היה להחזיר את ההלוואה, העביר את כל פעילות תחנת המוניות, ללא תמורה, לחברה חדשה שהוקמה על ידי גיסתו, אשר קיבלה לידיה גם את פעילות התחנה וגם את חובות הלקוחות, אך הסכם הרכישה מפורשות קבע שחובות העסק לא מועברים.
בית המשפט קבע כי יש לייחס את החוב לחברה החדשה. נקודת המוצא היא שהסכמים יש לכבד, לרבות הסכם רכישת הפעילות בו נרכשו רק זכויות ולא חובות. עם זאת, לא יכובד הסכם שיש בו פגם חוקי או מוסרי, בין היתר בהתחשב בהיותו פוגע בצדדים שלישיים, ובעיקר בנושי העסק אשר פעלו מולו תוך הסתמכות על נכסיו והכנסותיו. כאשר, כבמקרה זה, העברת פעילות העסק והזכויות בו, והן בלבד, ללא החובות שרבצו עליו, נועדה להתחמק מתשלום חובות הקשורים לעסק, ובכך להונות את הנושים, לא תוכר העברת הזכויות ללא החובות. ניתן לבצע "הרמת מסך" בתאגיד הן כדי לחייב אדם בחובות חברה והן כדי לחייב חברה בחובות אדם המחזיק בה, אשר יכולה להיעשות בכל מקרה שהדבר נראה לבית המשפט צודק ונכון, וגם במצבים שאינם מובהקים כל כך בחומרתם. ניתן לבצע הרמת מסך לא רק בין חברה לבעל מניות אלא גם כאשר מדובר בבעלי מניות קרובים, כאשר מתקיים ניצול לרעה של מסך ההתאגדות, או כאשר מוברחים נכסים מחברה אחת לחברה אחרת – בין שהחברות מוחזקות ע"י אותו בעל מניות ובין ע"י בני משפחה שונים. כאן מדובר בעסק משפחתי שהועבר ללא תמורה לבן משפחה אחר ולכן החובות ייוחסו לחברה.
פורסם ב אפיק משפטי 280 10.04.2019