האחריות למוצרים פגומים בישראל ובצרפת

משרדנו מייצג מספר גורמים ישראלים המייצאים סחורות לשוק האירופי, לרבות צרפת. במקרים כאלה עולה שאלה בדבר הכללים החלים על מוצרים פגומים במדינת היעד, באשר החברה המייצאת חושפת עצמה, באופן טבעי, לתביעה באותה מדינה. מובן שיש לבדוק את הכללים החלים על המוצר הספציפי ואין להסתפק בסקירה כללית זו, אולם כמשפטנית בצרפת אפרט להלן מספר עקרונות כלליים להשוואה בין הדין הישראלי לבין הצרפתי בנושא – דינים הדומים במהותם.

חוקי ההגנה מפני מוצרים פגומים נועדו בעיקרם ליתן ללקוח הנפגע ממוצר פגום אפשרות לתבוע את היצרן מבלי הצורך להוכיח התרשלות מצד הרשלן. יצרן מוגדר בשני החוקים כשעוסק למטרות מסחריות ביצור מוצרים או בהרכבתם, אך מרחיב את תחולת האחריות גם על מי שמציג עצמו כיצרן של מוצר, יבואן וספק של מוצר כאשר לא ניתן לזהות את היצרן או היבואן.

פגם במוצר יכול להיות הן ליקוי במוצר והן אזהרה על הוראות הטיפול או השימוש במוצר שלא ניתנה או ניתנה באופן שאינו מתאים. לאור האחריות המוגברת על היצרן, הדין הישראלי מגביל עצמו לנזקי גוף בלבד. הדין הצרפתי לעומתו חל הן על נזקי גוף והן על נזקי רכוש וכך יוצר אחריות רחבה הרבה יותר.

החוק קובע באופן עקרוני כי יצרן חייב לפצות בגין נזק הנגרם על ידי מוצר ומגדיר מוצר לרבות רכיב ואריזה של המוצר. החוק הישראלי מרחיב זאת גם על מוצר המחובר למקרקעין ובנין, עליהם אינו חל החוק הצרפתי. עם זאת החוק הצרפתי מגדיר מוצר ככולל גם בהמות ותוצרת חקלאית, אשר לא ברור אם החוק הישראלי חל עליהם.

החוק קובע הגנות מסוימות ומוגבלות אשר היצרן יכול להרים, לרבות פגמים שנוצרו לאחר יציאת המוצר מחזקתו, טענה כי המוצר יצא מחזקתו שלא מרצונו, חוסר יכולת אובייקטיבית (בשל רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית באותה עת) של היצרן בעת שהמוצר יצא בשליטתו לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת בטיחות סבירה וטענת הסתכנות מרצון של הנפגע. הגנת ההסתכנות מרצון אינה חלה בישראל כאשר הנפגע הינו מתחת לגיל 12, אך סייג דומה אינו קיים לפי החוק היבש הצרפתי.

הבדל נוסף בין החוקים הינו כי החוק הישראלי אינו מאפשר ליצרן להתנות על אחריותו. הדין הצרפתי לעומתו, אמנם מחיל, כאמור, את החוק גם על נזקים לרכוש, אך מאפשר לקבוע התניות על האחריות בנזקים רכושיים.

הן החוק הישראלי והן החוק הצרפתי קובעים תקופת התיישנות של תביעה כנגד יצרן – תביעה שלא הוגשה בתוך 3 שנים מאז שנודע לתובע על הנזק והפגם בטלה ובכל מקרה לא יותר מ 10 שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן.

חשוב לציין, כי למסחר בינלאומי קיימים היבטים משפטיים רבים נוספים וחשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום, באשר בניה נכונה של התשתית המשפטית עשויה לחסוך הליכים משפטיים או מכשולים משפטיים רבים.