שני צדדים להסכם מגיעים להסכמה כי אדם כלשהו ישמש כבורר בכל סכסוך עתידי שיפרוץ ביניהם. עם פרוץ הסכסוך, הצדדים פונים לאותו אדם אך הוא מסרב לקחת על עצמו את המינוי. האם משסירב לשמש כבורר פקעה לה תניית הבוררות?
הסכם בוררות הוא הסכם בכתב הקובע שסכסוך קיים או עתידי בין הצדדים להסכם יוכרע בהליך בוררות, בין אם נקוב בהסכם שמו של הבורר ובין אם לאו. חוק הבוררות הישראלי קובע, כי אם נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, רשאי בית המשפט למנות בורר חליף וזאת כשאין "כוונה אחרת" משתמעת מהסכם הבוררות.
במקרה מסוים בו צדדים סיכמו ביניהם על אדם מסוים שישמש "בורר בלעדי בכל חילוקי הדעות בין הצדדים" קבע בית המשפט שמאחר והצדדים סיכמו באופן מפורש על זהותו של הבורר כ"בורר בלעדי" אם הוא מסרב לקבל את התפקיד לא ניתן למנות בורר אחר.
להבדיל, במקרים רבים הצדדים לא מסכמים באופן מפורש כי מדובר ב"בורר בלעדי" או שאי קבלת המינוי על ידי בורר מסוים או הימנעותו מכל סיבה שהיא לשמש כבורר תביא בהכרח לפקיעת הסכם הבוררות. במקרה כזה על בית המשפט לפרש מה היתה כוונת הצדדים.
כך, למשל, במקרה בו הצדדים נקבו בשמו של בורר מוסכם קבע בית המשפט כי עצם העובדה שהצדדים נקבו בשם של בורר אין בה כשלעצמה כדי ללמד שהם התכוונו לבורר זה בלבד וכי אילו התכוונו הצדדים שעם סירובו של הבורר יפקע הסכם הבוררות, היה עליהם לכתוב זאת מפורשות.
יכול כמובן להיות מקרה שבו הצדדים במפורש מתכוונים לבורר מסוים. למשל, אם לאותו בורר תכונות ייחודיות שהיו חשובות לצדדים יותר מעצם ההפנייה למוסד הבוררות. עם זאת, מכיוון שבכל הנוגע להסכמי בוררות נטיית בית המשפט היא לקיים את ההסכם בין הצדדים יהיה קשה לשכנע שהסכם הבוררות פקע.
מכיוון שכשצדדים בוחרים בוררות על פני בית משפט קיימות בדרך כלל סיבות טובות לכך (למשל, מהירות ההליכים, היכולת לנהל ההליך בשפה שאינה עברית או הרצון לבחור אדם בעל מומחיות עסקית במקום שופט שאינו בעל ניסיון מעשי בתחום המסוים), חשוב להקדים תרופה למכה ובדיוק כבכל הסכם חשוב להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם חתימה על הסכם הכולל תנית בוררות וזאת כדי להימנע ממצבים עתידיים לא רצויים.