כשבנק פוגש דגל אדום והוא סוגר איתך חשבון

מערכת היחסים בין לקוח לבנק דומה לעתים למערכת יחסים בין בני זוג. בהתחלה חיוכים, הבטחות, הצהרות ובניית יחסי אמון ועם הזמן מגיע שלב השגרה בה כל בקשה מבן הזוג היא מסע שכנועים. אך מה קורה כאשר בן הזוג – הבנק – איבד אמון בצד השני, נהיה חשדן, הבחין בדגלים אדומים? מה קורה כשהבנק החליט בשל כך באופן חד צדדי להיפרד? האם יכול לקוח למנוע מהבנק לסגור את החשבון?

פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש מרץ, 2018, דחה תביעה נגד בנק לאחר שהודיע ללקוחתיו, חברה ישראלית בבעלות חברה מאיי הבתולה, ודירקטור הישראלי שלה, כי הוא סוגר באופן חד צדדי הן את חשבון החברה והן את החשבון הפרטי של הדירקטור, וזאת לאחר שלא סופקו לבנק מסמכים המראים שהכספים בחשבונות הם ממקור חוקי.

ככלל, תאגיד בנקאי אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לקבל לקוח או לספק לו שירותים או להציב תנאים בלתי סבירים למתן השירות. אולם, קיימות נסיבות בהן רשאי, ואף מחויב, תאגיד בנקאי לסרב לתת שירות, כחשד לפעילות הלבנת הון. במסגרת חוק איסור הלבנת הון והצווים שהוצאו על פיו, מוטלות על תאגידים בנקאיים חובות זיהוי ודיווח, אשר אינם רק חובות פסיביות אלא גם חובות אקטיביות – חובה ליזום בדיקות ולזהות פעולות חשודות. הרשות לאיסור הלבנת הון והמפקחת על הבנקים פירסמו שורה של "דגלים אדומים" - רשימה (לא ממצה) של נסיבות, הנוספות על הנסיבות המתוארות בחוק ובצווים, ואשר על התאגיד הבנקאי לתת דעתו אליהן כמסמנות צורך בבחינה או חקירה מיוחדת מצידו. ככל שניתן לכך הסבר הגיוני אין בקיומו של דגל אדום אחד כדי להעיד בהכרח על סיכון להלבנת הון, אולם ככל שמספר הדגלים האדומים עולה כך יגבר החשש ויחייב בדיקה קפדנית וזהירה יותר של אותם חשבונות. כך, למשל, חשד צריך לעלות במקרים של הגעת כספים ממדינות המהוות מקלטי מס; העברות מרובות בסכומים מהותיים אל מדינות כאלה ומהן; משיכת מזומן בסכומים חריגים; פעילות פיננסית שאינה תואמת את פרטי השירות העסקי או בלא סיבה או היגיון עסקי; פעילות שאינה אופיינית לפרופיל הלקוח או בהיקף שאינו תואם את המידע שמסר הלקוח במועד פתיחת החשבון ועוד. הפסיקה קבעה שחוסר היענות מצד הלקוח למסור מידע יהווה פגיעה בחובת האמון של הלקוח כלפי התאגיד הבנקאי, ובהינתן חשד סביר להנחה כי נעשו בחשבון פעולות הקשורות להלבנת הון רשאי הבנק לסרב לתת שירותים ולסגור את החשבון.

עם זאת, הרשת שנועדה לתפוס מלביני הון ועבריינים לא פעם חוסמת גם פעילות עסקית תקינה ולעתים התנהלות לא נכונה של הלקוח עשויה לגרום לכספים (ביחוד כאלה המגיעים מחוץ לישראל) "להיתקע" או אף להוביל למצב בו הבנק מאיים בסגירת החשבון. האם כדאי לכל ביקור בבנק לקחת איתכם את עורך דין הבית שלכם? לאו דווקא, אך בוודאי שחשוב שעורכי דין המתמצאים בתחום ילוו את העסק גם מול הבנק ובמהלכים החורגים מאופן הפעילות הרגיל של העסק. אחרת, ה"חיסכון" בייעוץ משפטי במהלך העסקים הרגיל עשוי לההפך להוצאה משמעותית הרבה יותר בהתנהלות מול הבנק לאחר מכן.