כל עובד בענף ההייטק (וכיום גם בענפי משק אחרים) מכיר את המונח "אופציות לעובדים" ולא פעם חברות סטארט-אפ, מתוך מטרה לחסוך בעלויות משפטיות, גם מייצרות "תכנית אופציות לעובדים" ומקצות אופציות במקום שכר (או כחלק מהשכר) מבלי להיוועץ בעורך דין ורואה חשבון העוסקים בתחום. התוצאה, לעתים, עשויה להיות תאונות מס קשות ביותר. גילוי דעת שפרסמה רשות המסים הישראלית בדצמבר, 2018, עורר כותרות זועקות לשמיים בדבר שינוי מדיניות המס לגבי אופציות לעובדים, אך בפועל הוא רק מבהיר את המובן מאליו - קבלת ייעוץ ראוי בזמן אמת וניסוח נכון וברור של הסכמי אופציות חוסך "תאונות מס".
אופציות לעובדים הן שילוב של תחליף שכר (המאפשר, כך, לחברה להוציא פחות כסף) עם תמריץ לעובד - הן להשקיע את מרצו לאור כך שקשר את גורלו בגורל החברה, והן להמשיך לעבוד בחברה (באמצעות מנגנון "הבשלה" - Vesting – לפיו רק עם חלוף זמן או הגעה לתנאי אחר האופציות ניתנות למימוש). בנוסף, מנגנון האופציות, כאשר הוא בנוי נכון, יאפשר דחייה של תשלום המס, לעתים עד למועד בו העובד מוכר את המניות שקנה באמצעות האופציות. כך, העובד משלם מס רק כשהוא "נפגש" עם כסף ורק כאשר הוא אכן יצר לעצמו הכנסה. בנייה לא נכונה עלולה לגרום לתשלום מס מוקדם אך גם למצב בו העובד משלם מס על הכנסה עתידית שלא ידוע כלל אם תתממש. לדוגמה, יתכן מצב בו העובד ישלם מס על 100 מניות שקיבל ואשר שווין הלכאורי הוא 100,000 בעת התשלום, אך לאחר מכן ימכור את המניות במחיר נמוך יותר או (במקרה הגרוע ביותר) החברה נסגרה ושווי המניות התאפס (אך מס עליהן עדיין שולם).
בגילוי הדעת הבהירה רשות המסים, כי בעוד שניתן להגדיר את תנאי ההבשלה של האופציות כהתקיימות של תנאים שאינם רק חלוף הזמן (למשל, ביצועים של החברה או של העובד), התנאים חייבים להיות ברורים ולא יכולים להיות תלויים בהחלטה מאוחרת של החברה. עוד, הקצאת אופציות לעובדים לא יכולה להוות התחייבות לבונוס כספי שרק מוסווית כמעין הקצאת אופציות תחת תכנית אופציות (למשל, "אופציות" שמתגבשות רק במקרה של אקזיט, להבדיל מתנאי במסגרת תכנית אופציות שקובע שבמקרה של אקזיט כל האופציות העתידיות יבשילו). במקרה של ניסוח "מעורפל" של ההקצאה, רשות המסים עשויה לראות את האופציות כמוקצות מלכתחילה במועד בו נקבע שהאופציה בשלה ותמסה את העובד במס הכנסה רגיל במקום במס רווח הון על הרווח שנוצר עד אותה עת (מיסוי שעשוי להגיע לדרגת המס הגבוהה ביותר, במקום 25% מס רווחי הון). כך, למשל, גילוי הדעת נותן דוגמא של אופציות שהבשלתן תלויה בהחלטת דירקטוריון בעתיד לגבי ביצועי העובד או בהתאם לקצב פיתוח של מוצר בחברה ובהתאם להם כמה אופציות יבשילו באותה עת. במקרה כזה מועד החלטת הדירקטוריון הוא שייחשב כמועד הקצאת האופציה מלכתחילה (ואז חלק הרווח שנוצר עד אותה עת יהיה רווח פירותי ולא רווח הון).
בעוד שאנו לא רואים בגילוי הדעת שינוי מדיניות אלא רק הבהרה של רשות המסים בדבר התוצאות של בנייה לא נכונה של הקצאת אופציות, פרסום גילוי הדעת מבהיר יותר מתמיד את החשיבות של ניסוח ברור ונכון הן של תכנית האופציות והן של הסכמי האופציות הפרטניים תחת התכנית, וזאת בסיוע עורך דין ורואה חשבון המכירים את התחום. אם תנאי ההבשלה מנוסחים נכון, לעובד יתרון מס גדול. אם הם לא מנוסחים היטב, יכול שהחברה יצרה לעצמה חשיפה לתביעות בגין התקלה בניסוח.