על אוּלוּרוּ והסכמים בינלאומיים בחלק התחתון של העולם
מאמרים מקצועיים

על אוּלוּרוּ והסכמים בינלאומיים בחלק התחתון של העולם

11 יוני 2020
הדפסה
PDF

אדם העומד בפני ניתוח לב פתוח מחליט, כדי לחסוך כסף, לבצע את הניתוח בעצמו כשהוא עומד מול ראי. נשמע סביר? כמובן שלא… אז מדוע כשמדובר בכניסה להסכמים בינלאומיים לעתים "חוסכים" לכאורה כסף על ידי הימנעות מיעוץ משפטי לחוק הרלוונטי ופועלים ללא עורך דין בעל הכשרה נכונה וניסיון רלוונטי? קחו, למשל, חברה ישראלית המעוניינת להיכנס לפעילות באוסטרליה. עורך הדין הישראלי המלווה אותה לא יכיר את רזי הדין האוסטרלי או את התרבות העסקית האוסטרלית ולא ידע ללוות אותה באופן נכון. הוא, אגב, גם לא ידע שכשאוסטרלים מדברים על הלב של אוסטרליה, הם בכלל מדברים בכלל על סלע אוּלוּרוּ, אתר מורשת עולמית ומקום קדוש בתרבות הפיטז'נטג'ארה אנגו, השבט האבוריג'יני החי באזור.

כך, למשל, החוק האוסטרלי, החל על כל הסכם זיכיון בתחום אוסטרליה, קובע, כי לא ניתן לכלול בהסכמי זכיון המבוצעים באוסטרליה תנייה המחייבת התדיינות משפטית מחוץ לאוסטרליה. בהתאם לכך, בתי המשפט באוסטרליה לא יכירו בפסק בורר או בהחלטה שיפוטית מחוץ לאוסטרליה, הנוגעת למחלוקת בהקשר להסכם זיכיון באוסטרליה. למרות זאת, בית המשפט העליון הישראלי, בהחלטה שניתנה ביוני, 2020, כיבד תנייה בהסכם בין יצרן מזון אירופאי וזכיין למכירת המוצרים באוסטרליה, שקבעה שכל סכסוך יידון בבוררות בישראל. בית המשפט הישראלי הכיר בתניית הבוררות וקבע שהסכסוך יידון בישראל, למרות שבתי המשפט באוסטרליה לא יאכפו את פסק הבורר.

חברה המבקשת להיכנס לשוק האוסטרלי צריכה להיות מודעת לשיקולים המשפטיים הרלוונטיים לאוסטרליה. ענף הזכיינות, למשל, כפוף לרגולציה עניפה באוסטרליה והוא נשלט על ידי הוראות חוק הזכיינות. החוק מפוקח על ידי נציבות התחרות והצרכנות האוסטרלית, שהיא גוף בעל סמכויות חקירה רחבות, סמכות לפרסם הודעות על הפרות של החוק ולפתוח הליכים משפטיים לשם הטלת עיצומים כספיים. החוק כולל הוראות המסדירות חובות גילוי של זכיינים וחובות תום לב; החוק יוצר מנגנון ליישוב סכסוכים; תקופת צינון עם תחילת הסכם זיכיון; והוראות לביטול הסכם זיכיון, אשר כל אלה צריכים להילקח בחשבון על ידי חברה המבקשת לחדור לשוק כזה, בין בעצמה ובין על ידי פעילות מול גורמים אוסטרלים מקומיים.

הקמת חברה בת באוסטרליה לצורך ניהול הזכיינות המקומית מול זכיינים אוסטרלים היא פתרון מקובל בקרב זכיינים זרים שרוצים לשמור על רמה גבוהה של שליטה ואולי רוצים אף להעביר אנשי מפתח מהמשרד הראשי (למשל ישראל) לאוסטרליה. אך למרות שהשליטה המוגברת עשויה להיות אטרקטיבית עבור היצרן, חובות רגולטוריות מקומיות עשויות להעיב על כך. חברת בת אוסטרלית תדרוש לפחות דירקטור תושב אוסטרליה אחד והיא עשויה ליצור חובות גילוי כספיות שהיצרן שלא לחבב במיוחד. אלטרנטיבה לכך היא הסכם זיכיון ראשי עם גורם אוסטרלי שאינו קשור ליצרן. הסיכון בהסדר כזה הוא חוסר השליטה והפוטנציאל לנזק למותג ולתדמית של היצרן אם המותג לא ינוהל נכון ידי הזכיין הראשי האוסטרלי. על שיקולים אלה יש להוסיף שאלות מתחום המס – מס אוסטרלי, מס ישראלי, אמנת המס למניעת כפל מס בין אוסטרליה וישראל, הכללים של מחירי העברה והאופן בו מזרימים את הכספים ליצרן בישראל – הם רק חלק מהסוגיות שיש לקחת בחשבון.

בקיצור, חשוב כי כל החלטה להתחיל פעילות באוסטרליה תתקבל על סמך ייעוץ משפטי (וחשבונאי) אוסטרלי מתאים. ביקור באוסטרליה להקמת פעילות צריך להיעשות בליווי עורך דין אוסטרלי. עבור חברה ישראלית, היתרון הגדול ביותר יתקבל אם עורך הדין האוסטרלי נמצא בישראל, מבין הן את המנטליות הישראלית, הן את המנטליות האוסטרלית והן את ההבדלים המהותיים שלהן, ויותר מכל, יכול לספק ייעוץ משפטי אוסטרלי מותאם לישראלים, בקצב הישראלי ובלוח השעות הישראלי. אולי אין זה הוגן להקביל שימוש בעורכי הדין הישראלים הרגילים של החברה (מוכשרים ככל שיהיו) לניתוח לב פתוח עצמי מול הראי, אבל אולי קל יותר להקביל את זה לשימוש בפודיאטור (מומחה ככל שיהיה בעבודה בחלק התחתון של העולם) למטרה זו…