יזם החליט לשתף פעולה עם משפיען רשת ולקדם 'מיזם משותף' בתחום הסחר באמצעות אתר אינטרנט ייעודי שהוקם לצורך כך, כנגד תשלום עמלות וחלוקת רווחים בשיעור מוסכם. לאחר תקופה ממושכת שבה פעלו הצדדים יחד להגשת המטרות העסקיות המשותפות, על בסיס הבנות שגובשו ביניהם בעל פה, החליט היזם לסיים את המיזם המשותף ולהעביר את הפעילות העסקית לחברה בשליטתו הבלעדית. משפיען הרשת טען כי יש לראות בו כ"שותף" מלא ולכן הוא זכאי גם למניות בחברה החדשה שהוקמה. האם הוא צודק?
על פי פקודת השותפויות "קשרי שותָפות" הם "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים" אלא אם הם מאוגדים באמצעות סוג תאגיד אחר. מאחר ששותפות אינה מחייבת רישום כתנאי לקיומה או אף חוזה בכתב, לעיתים צד המבקש להכיר ביחסי השותפות ובמעמדו כשותף יידרש להציג ראיות ואסמכתאות המעידים כי כוונת הצדדים הייתה לבסס 'יחסי שותפות'. ולהיפך, בשל אי הבהירות בחוק, עשוי במקרים מסוימים אדם לגלות בדיעבד שהוא ב"שותפות" למרות שלאו דווקא התכוון לכך, אם הצד השני הראה את קיום הפרמטרים הנדרשים, שהם: קיומו של עסק; על ידי שני אנשים או יותר; ולמטרת רווח. כדי להראות תנאים אלה נדרש להראות גם שהיה רצון משותף להתנהג בפועל כ'שותפים'. למשל, מה הייתה כוונתם של הצדדים? ; האם הציגו את עצמם לפני צדדים שלישיים כ'שותפים'?; האם כל צד השתתף לא רק ברווחים אלא גם בסיכונים הכרוכים בניהול העסק, כגון נשיאה בהפסדים?; האם הצדדים השתתפו בניהול העסק?; האם בוצעה חלוקת תפקידים או אחריות ביניהם?; האם לכל צד הייתה זכות להטיל חובות הנובעים מהעסק אחד על השני; ועוד.
לעיתים, כוונת הצדדים לנקוט בשיתוף פעולה מסחרי ביניהם או לצורך 'מיזם משותף' אינה מספיקה כדי לבסס יחסי שותפות. כך, למשל, במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בנובמבר, 2023, לא הכיר בית המשפט במיזם מסחרי כשותפות. באותו מקרה סיכמו הצדדים לשתף פעולה במסגרת מיזם משותף לפיתוח טכנולוגיה למשך תקופה מוגבלת, כאשר הצדדים סיכמו גם כי תוקם חברה משותפת לצורך המיזם. למרות שהצדדים הציגו עצמם בציבור כ'שותפים' למטרות שיווקיות וגיוס משקיעים, בפועל החברה לא הוקמה ולא כל הצדדים נטלו חלק בתשלום הוצאות המיזם ולכן קבע בית המשפט שלא הייתה כוונה להקים שותפות.
לעומת זאת, במקרה אחר שנדון בבית המשפט השלום בתל אביב במרץ, 2023, קבע בית משפט כי כוונת צדדים להקים 'מיזם משותף' הגיעה לכדי שותפות ועל היזם לגלות לשותפו מסמכים חשבונאיים הנוגעים לפעילות המיזם. באותו מקרה, בין היזם לבין השותף נערכה חלוקת תפקידים מסודרת, הוחלפו דעות בנוגע למיזם ונערכו פגישות לקידומו. בנוסף, מאופן התבטאות הצדדים לאורך השנים ניתן היה ללמוד על כוונת שיתוף והם אף כינו אחד את השני כ'שותפים' לאורך הדרך. הצדדים גם דנו במשותף ביחס לאופן התאגדות המיזם ופתיחת חשבון בנק ובכלל זה נפגשו ביחד עם רואה חשבון.
למושג "שותפות" משמעויות מהותיות, אשר לא תמיד הצדדים מתכוונים אליהם (וגם אם הם מתכוונים ליצור שותפות, בדרך כלל אין הם מתכוונים לברירת המחדל המופיעה בפקודת השותפויות). בהתחשב בכך שבחיי המסחר קיימים מגוון רחב של התקשרויות עסקיות כגון: שיתופי פעולה, שילובים עסקיים, יזמויות עסקיות, תיווך עסקי וכיוצ"ב שלא בהכרח עולים כדי שותפות, מוצע שלא להשאיר את ההחלטה בעניין בידי הגורל ולהסתייע בעורך דין המתמחה בעריכת הסכמים מסחריים על מנת שיפעל להסדיר את מערכת היחסים העסקית בהסכם בכתב באופן שמבטא באופן ברור את כוונות הצדדים וזכויותיהם ולא להשאיר זאת לבית המשפט לקבוע בדיעבד.