בקשה לרישום עיצוב 63572 מרום אפ.גי.פי בע״מ

בקשה לרישום עיצוב 63572
המבקשת: מרום אפ.גי.פי בע״מ
ע״י ב״כ: דרורי – וירזנסקי – אורלנד, עוד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לרישום עיצוב שהוגשה ביום 25.03.2019. הבקשה הוגשה כבקשה לבחינה על  אתר, בסוג 03-01 לגבי תיק. התמונות שהוגשו בבקשת העיצוב נראות כך:

1. בוחנת העיצובים דחתה את הבקשה, בשל כך שהעיצוב מושא הבקשה אינו חדש ובעל אופי ייחודי כנדרש לפי סעיף 3 לחוק העיצובים, התשע"ז- 2017 (להלן: "החוק" או "חוק העיצובים"), לאור קיומם של פרסומים קודמים כמפורט (להלן: "הפרסומים").

2. פרסום מאתר המכירות המקוון " AliExpress " הנושא תאריכים 9.10.2018 ו - 27.10.2018 ובו מוצג הפריט הבא: 

1. פרסום מהרשת החברתית פייסבוק מיום 2.8.2018 ובו מוצג הפריט בתמונה הבאה:

2. יצוין כי הקישורים לפרסומים במרשתת הוצגו בדוח הבחינה.

3. ביום 4.6.2019 השיבה המבקשת על מכתב הבוחנת, כי העיצוב המבוקש חדש וכשיר לרישום. המבקשת טענה כי הפרסומים שציטטה הבוחנת אינם מהווים פרסום קודם לפי חוזר רשם מ.נ. 69 "פרסום מדגם באינטרנט כפרסום בישראל" (25.12.2008) וכן כי לא ניתן לקבוע את תאריכי הפרסום ברמת הוודאות הנדרשת.

4. בנוסף, טענה המבקשת כי קיימים הבדלים רבים בין הפרסומים לבין העיצוב נשוא בקשה זו, וביניהם עיצובו של החלק המחבר בין הרצועה לתיק; הטבעת המושחלת בו; צורת הרוכסן והתא האחורי ומיקומם, גודלם של זיזי הרוכסנים, לשוניות הרוכסן וכמויותיהן, היכולת לחבר את התיק לחיבורים אחרים )כגון רצועה(, קיומה או אי-קיומה של רצועה מחברת, קווי התפר וסגנונם והמרווח מעל התפרים. ההבדלים מוצגים בטבלאות שלהלן ומתבססים על המכתב שהגישה המבקשת.

   1. השוואה בין העיצוב המבוקש לפרסום הקודם מאתר " AliExpress"":

1. 1. השוואה בין העיצוב המבוקש לפרסום הקודם מאתר "Facebook":

1. הבוחנת דחתה את טענות המבקשת בציינה כי ניתן לקבוע את מועד הפרסום באתרי אינטרנט כגון " AliExpress " באמצעות תאריכי תגובות לקוחות האתר, וכן כי ניתן להיעזר באתרי רשתות חברתיות אשר תאריך העלאת המידע בהן נקבע אוטומטית ואינו בשליטת המשתמש. הבוחנת ביססה את נימוקיה על החלטת כב' הרשם (דאז) א' קלינג "בקשות לרישום מדגמים מס' 55291,55289,55288,55283,55280,55278,55271,55270,55279 נעלי נאות (1994) בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים 1.6.2016 ) (להלן: "עניין נאות") ונהלי העבודה של מחלקת עיצובים.

2. כן נימקה הבוחנת כי ההבדלים בין העיצוב המבוקש לבין הפרסומים קטנים מדי כדי לגרוע מהדמיון הנוצר ביניהם, ולכן הם לא עומדים בדרישות "מבחן העין".

3. בדיון שנערך בפניי טענה המבקשת, בין היתר, כי כשעוסקים בתחום עיצוב שהוא "תחום צפוף", כפי זה שאליו משתייך העיצוב המבוקש, יש לתת יותר משקל להבדלים ושינויים קטנים בין העיצובים לצורך בחינת שאלת החידוש שבעיצוב. בהקשר זה הוסיפה כי לשיטתה גם בבחינת עיצובים, המבחן הרלוונטי הוא מבחן העין, כפי שיושם בבחינת מדגמים. כן מעוניינת המבקשת ללמוד על צפיפות הרבה הקיימת בתחום של תיקי מותן מהפרסומים שציטטה הבוחנת ומתדפיס שצירפה שמציג תוצאות חיפוש במרשתת בצורת תמונות של תיקי מותן בצבע שחור.

4. נוסף על כך, טענה כי במיוחד בתחום האופנה, יש ליתן חשיבות מוגברת להבדלים קטנים, שיכולים להוות את "לב החידוש" הנדרש לרישום עיצוב חדש. כן טענה המבקשת כי יש להשוות בין העיצובים בהתבסס על מבחן ה"משתמש המיודע", ולא על מבחן "הצרכן הרגיל". לטענת המבקשת הצרכן המיודע יבחין בשינויים וההבדלים קטנים בין העיצוב והפרסומים הקודמים.

5. המבקשת התייחסה בדיון ללב החידוש בעיצוב המבוקש (פרוטוקול הדיון מיום 2.9.2019 , עמוד 7 , שורות 26-17):

"ולב החידוש, וזה לב של חידוש צריך להיות מספיק. לא צריך קפיצה, גדולה בייחוד לא במוצרי אופנה. לב החידוש צריך להיות החלקים האלו, שני החלקים האלו של החריץ עם הטבעת העגולה הגדולה. יש לזה מבט אסתטי מהותי שונה.... כי מבט מהיר בתחום האופנה, אנשים שמים לב לצווארון V ולצווארון עגול, שינויים מאוד מאוד קטנים. וזה לא הצרכן הרגיל. זה המשתמש המיודע. זה משהו, רמה אחת מעל. המשתמש המיודע ישים לב להבדלים האלו."

1. המבקשת חזרה על טענתה כי יש להיזהר משימוש באתרים כמו " AliExpress " ו - " Facebook ", שכן ניתן לשנות את מלל התיאור ואף את התגובות, וכאשר יש קושי לראות בהם את המוצר במלואו או לראותו באיכות גבוהה. על כן, אתרים מעין אלה אינם מהימנים.

מעמדם של פרסומים ברשת האינטרנט כפרסומים קודמים

1. אינני מקבל את טענת המבקשת כי הפרסומים שציטטה הבוחנת אינם יכולים להיחשב כפרסומים קודמים. כפי שכתבה הבוחנת, אתרים כמו " AliExpress " ו " - Facebook " מאושרים לצורך זיהוי פרסום קודם לפי הוראות עבודה של מחלקת העיצובים (הע' ו/ - 40.3 "הוראות לחיפוש פרסום קודם בעיצוב/מדגם" (3.3.2019 )), בהתבסס על החלטת כב' הרשם דאז בעניין נאות. מעבר לטענתה הכללית, המבקשת לא הצביעה בפני על טעם כלשהו בגינו יש להטיל ספק בתאריכי הפרסומים שצוטטו. על כן, הפרסומים שצוטטו במהלך הבחינה מהווים פרסומים קודמים.

חוק העיצובים: דרישת החידוש ואופי ייחודי

1. בשונה מפקודת הפטנטים והמדגמים בה נדרשו חידוש או מקוריות לשם כשירות לרישום מדגם, סעיף 3 לחוק העיצובים דורש קיומם של חידוש ואופי ייחודי כתנאים מצטברים לשם כשירות עיצוב להגנה כעיצוב:

3 . עיצוב יהיה כשיר להגנה כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ד', אם הוא חדש ובעל אופי ייחודי בהתאם  הוראות פרק זה."

1. המלומדים בספרם  .Russell-Clarke and Howe On Industrial designs, 9th Ed  (2016) (להלן: " Russell-Clarke") )פסקה 2-050 ( סבורים כי במרבית המקרים השילוב בין שתי הדרישות ייצור רף גבוה יותר לרישום עיצוב מאשר דרישת החידוש לבדה (הדברים נאמרו בהתייחס להצבת דרישת "אופי ייחודי" בחקיקה האירופית):

"… It would appear that in most cases, the new law will impose a higher threshold before protection can validly be claimed through the imposition of the new requirement that the design should possess "individual character", i.e. that it should produce a different overall impression on the informed user from any prior design. This will not always be the case. There may be cases where the substitution of one common trade variant for another in one feature of the prior design does produce a substantial difference in overall impression. In such a case, the new design will be protectable under the EU harmonized law, but would not have been protectable under the old UK registered designs law."

1.  דרישת החידוש מוגדרת בסעיף 6 לחוק:

"עיצוב ייחשב חדש אם לפני המועד הקובע לא פורסם בציבור, בישראל או מחוץ לה, עיצוב זהה לו או עיצוב שנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים."

1. מבחן החידוש ייבחן בהשוואת העיצוב המבוקש אל מול מסמך ידע קודם או עיצוב אחד,  לא מול שילוב של מסמכים המראים אלמנטים מעיצובים שונים )ראו למשל: Hasselblatt Community Design Regulation (EC) No 6/2002 (2015) p.102 , להלן "Hasselblat" .).

2. מבחן החידוש בחוק העיצובים, בדומה למבחן החידוש בחוק הפטנטים, הוא מבחן אובייקטיבי האם העיצוב המבוקש או עיצוב זהה לו מהותית היה קיים כבר, כאשר החוק - רואה בעיצוב הנבדל רק בפרטים שאינם מהותיים כעיצוב זהה מבחינה מהותית. הוצע לראות פרטים שאינם חלק מן המוצר, כפרטים שאינם מהותיים, כגון תווית הנמצאת על מוצר. ראו: ,2012 ,.EUROPEAN UNION DESIGN LAW, A Practitoners Guide, 1st Ed 10.10-10.29 Paragraphs).

3. בדומה ל - Article 4 , הסעיף המקביל מהדירקרטיבה האירופית (שניכר כי שימש השראה לדרישת החידוש בחוק העיצובים, DIRECTIVE 98/71/EC OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL of 13 October 1998 on the legal protection of designs),

"A design shall be considered new if no identical design has been made available to the public before the date of filing of the application for registration or, if priority is claimed, the date of priority. Designs shall be deemed to be identical if their features differ only in immaterial details."

1. את הביטוי "פרטים שאינם מהותיים" או "immaterial details" יש לפרש באופן מצמצם, על מנת לשמור על אופיה הטכני של דרישת החידוש. ככלל, הבדלים המנויים כחלק מהגדרת עיצוב בחוק העיצובים "מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים " לא ייחשבו כפרטים שאינם מהותיים ( Hasselblat , עמוד 77 .)

2. בדין האירופי הובעה דעה כי גם את מבחן החידוש יש לבחון בעיני המשתמש המיודע ( Russell-Clarke (2-045), איני סבור כן, שכן אין לדבר תימוכין בלשון החוק, וכאמור, לטעמי מבחן החידוש נועד להיות מבחן פשוט שהינו בעיקרו מבחן אובייקטיבי במידת האפשר.

3. הנחת היסוד היא כי לעיצוב שאינו חדש אופי ייחודי זהה לעיצוב הקיים, ויתרונו של מבחן החידוש, הוא לפיכך, בעובדה שאם עיצוב אינו חדש, אין צורך לבחון את האופי הייחודי שלו בעיני המשתמש המיודע, שהיא בחינה מורכבת יותר (ר' Hasselblat , עמ' 69)

דרישת האופי הייחודי

1. דרישת האופי ייחודי מוגדרת בסעיף 7(א) לחוק:

"(א) עיצוב ייחשב בעל אופי ייחודי, אם הרושם הכללי שהוא יוצר אצל משתמש מיודע שונה מהרושם הכללי שיוצר עיצוב אחר, שפורסם בציבור לפני המועד הקובע, אצל משתמש מיודע; לעניין זה יובאו בחשבון עיצובים הנוגעים לכל סוגי המוצרים.

1. לעומת דרישת החידוש, בחינת האופי ייחודי מתמקדת ברושם הכללי ולא בהבדלים בין העיצובים. ראו Russell-Clarke עמוד 43 , פסקה 2-048:

"The requirement of "individual character" focuses more on overall impression rather than on details. Thus, detailed differences will not be enough to give validity to a new design if it produces the same overall impression as an earlier design."

גם אם קיימים הבדלים בפרטים שהם פרטים מהותיים, אין בכך די, אם הבדלים אלה אינם יוצרים רושם כללי שונה בעיני המשתמש המיודע, להבדיל מן הצרכן רגיל.

המשתמש מיודע

1. המשתמש המיודע הוגדר בסעיף 1 לחוק העיצובים כך:

"משתמש מיודע" אדם המעוניין במוצר נושא העיצוב לשם שימוש – בו, המכיר מגוון של עיצובים הקיימים בתחום שאליו משתייך המוצר כאמור;

1. בדברי ההסבר להצעות חוק העיצובים, התשע"ה- 2015 ה"ח 928 ( 6.7.2015) 696 , 703 , פורט כי משתמש מיודע הוא (עמוד 703):

"מבחן האופי הייחודי של עיצוב, שהוא תנאי הכרחי לכשירותו לרישום או להגנתו כעיצוב לא רשום, מבוסס על מבחן המשתמש המיודע. גם הסעיפים הקובעים את היקף זכותו של בעל עיצוב רשום ובעל עיצוב לא רשום מבוססים, בחלקם, על מבחן זה. המשתמש המיודע הוא אדם העשוי להתעניין במוצר נושא העיצוב או במוצרים מאותו סוג, לשם שימוש בהם או לשם רכישתם. כלומר, המשתמש המיודע הוא אדם מן השורה המעוניין במוצר לשם שימוש בו הוא – אינו מומחה, אינו טכנאי ואינו מעצב של מוצרים מסוגו של המוצר נושא העיצוב, אך גם אינו שווה נפש למוצר כאמור או בור לגביו: אדם מן השורה שאין לו כל עניין במוצר, אינו עונה על ההגדרה "משתמש מיודע".... מדובר במבחן אובייקטיבי, אשר מתייחס לרושם הכללי שיוצר העיצוב על אדם העונה לתנאים אלה."

1. פסק הדין של בית המשפט לערעורים באנגליה בעניין Samsung Electronics UK (Limited) vs. Apple Inc., [2012] EWCA Civ 1339 הרחיב ומנה את המאפיינים הבאים של המשתמש המיודע )בעקבות הערכאה הראשונה( באותו בעניין:

10. The notional character whose attributes the court has to adopt is the "informed user." The Judge dealt with these attributes:

[33] The designs are assessed from the perspective of the informed user. The identity and attributes of the informed user have been discussed by the Court of Justice of the European Union in PepsiCo v Grupo Promer (C-281/10P) [2012] FSR 5 at paragraphs 53 to 59 and also in Grupo Promer v OHIM [2010] ECDR 7, (in the General Court from which PepsiCo was an appeal) and in Shenzhen Taiden v OHIM, case T-153/08, 22 June 2010, BAILII: [2010] EUECJ T-153/08

[34] Samsung submitted that the following summary characterises the informed user. I accept it and have added cross-references to the cases mentioned:

He (or she) is a user of the product in which the design is intended to be incorporated, not a  designer, technical expert, manufacturer or seller (PepsiCo paragraph 54 referring to Grupo Promer paragraph 62; Shenzen paragraph 46). However, unlike the average consumer of trade mark law, he is particularly observant (PepsiCo paragraph 53);

He has knowledge of the design corpus and of the design features normally included in the designs existing in the sector concerned (PepsiCo paragraph 59 and also paragraph 54 referring to Grupo Promer paragraph 62);

He is interested in the products concerned and shows a relatively high degree of attention when he uses them (PepsiCo paragraph 59);

He conducts a direct comparison of the designs in issue unless there are specific circumstances or the devices have certain characteristics which make it impractical or uncommon to do so (PepsiCoparagraph 55).

[35] I would add that the informed user neither (a) merely perceives the designs as a whole and does not analyse details, nor (b) observes in detail minimal differences which may exist (PepsiCo paragraph 59)."

מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים מהתחום

1. סעיף 7(ב) לחוק קובע כי בקביעת הרושם הכללי בעיני המשתמש המיודע, יש להתחשב גם במגוון האפשרויות הקיים לעיצובם של מוצרים מהתחום שאליו משתייך המוצר נושא העיצוב. הסעיף מורה כי:

"נוסף על האמור בסעיף קטן (א) בקביעה אם עיצוב יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שונה כאמור באותו סעיף קטן יובא בחשבון, בין השאר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שאליו משתייך המוצר נושא העיצוב."

1. אציין כי העובדה שבתחום מסוים יש כמות גדולה, או אפילו גדולה מאוד של עיצובים, איננה מעידה, בהכרח כי מדובר בתחום בו מגוון האפשרויות לעיצוב מוצרים קטן.

2. חירות עיצוב מוגבלת כאשר קיימת מגבלה על המעצב המגבילה את אפשרויות העיצוב של המעצב ליצור מוצרים בתחום הרלוונטי. מגבלה כזו עשויה להיות השימוש של המוצר, הפונקציונליות שלו, אופן השימוש בו, תקנים המחייבים צורה מסוימת של מוצר וכדומה (השוו - Russell Clarke , פסקה 2-055).

3. עם זאת, בפסיקה נמצא כי לעובדה כי קיימים עיצובים רבים בתחום מסוים עשויה להיות השפעה על המשתמש המיודע, שייחס משמעות רבה יותר להבדלים בין העיצובים, ובכך יהיה בכדי להוריד את הרף לבחינת האופי הייחודי 

T-83/11 and T-84/11, Antrax IT Srl v 2012 OHIM, General Court of the European Union, 13 November :