תשובת המדינה לערעורו של ירון
28. המדינה בתשובתה טוענת כי אין מקום להתערב בקביעה כי התקיימו נסיבות מחמירות בביצוע עבירות ההסדר הכובל באישומים 3-1 ו-5. לטענתה בעניין מדי המים נדונו מכרזים בהיקף דומה להיקפים הכספיים של המכרזים בענייננו, וגם שם – כבמקרה דנן – ניתן משקל גם לכך שהתיאום נעשה במסגרת מכרז ציבורי. לטענת המדינה ירון לא הצביע על טיעונים פרטניים לזיכויו מרכיב הנסיבות המחמירות באישום הראשון ומכל מקום נסיבות ביצוע עבירת ההסדר הכובל באישום זה תומכות בהרשעה במדרג החמור של העבירה. אשר למכרז 2007 נטען כי בלווא הודה בחקירתו כי תיאם את המכרז עם מתחרים נוספים אולם לא הביא בחשבון את ורד בר. העובדה שתיאומים אלה לא הבשילו לכדי אישומים נגד מעורבים אחרים אינה משנה לעניין זה, במיוחד כאשר בלווא הודה בעצמו שתיאם עם כל מי שסבר שצריך לתאם איתו.
29. עוד טענה המדינה כי יש להתחשב – בבחינת הנסיבות המחמירות – גם בכך שתיאום מכרז 2007 נעשה בהמשך ישיר לתיאום מכרז 2004, בסכומים שבלווא התחייב לשלם לגדליה אם יזכה במכרזים באישומים 3-2 (שנותנים אינדיקציה לגודל הנזק הפוטנציאלי), ובמעמדו הדומיננטי של בלווא במכרזי ירושלים והאופי החיוני של מתן שירותי גיזום לחברת החשמל. אשר לאישום החמישי נטען כי חלקו של בלווא לא התמצה בהגשת הצעת הגיבוי במכרז רמלה, וכי הוא ויתר על הזכייה בכל חמשת מכרזי הדרום ואף מסר את טופסי ההצעה שלו בכולם (גם אם בסופו של יום רק במכרז רמלה הוגשה הצעתו כהצעת גיבוי). המשיבה מוסיפה וטוענת גם אם תתקבל טענתו של בלווא בקשר לרכיב הנסיבות המחמירות באישום השלישי, עדיין לא תקום התיישנות ביחס לעבירת ההסדר הכובל באישום זה שכן יש לראותה כעבירה נמשכת עד שנת 2007 ומכל מקום המדינה מעולם לא טענה כי אקט החתימה על ההסכם עם גדליה הוא ש"היווה את ההסדר הכובל".
דיון והכרעה
30. כפי שציינתי, הודעת הערעור שהגישו האחים קופר ארוכה מאד, ובמסגרתה נתקף כל ממצא שבעובדה ומסקנה שבהגיון שנקבעו על ידי בית המשפט. לצורך הכרעה בערעור אין בכוונתי להתייחס לכל טענה וטענה שהעלו האחים קופר ואתמקד באלו הנראות בעיני משמעותיות, וכפי שמצאתי למקד בהצגת תמצית ועיקר טענות הצדדים בפתח הכרעת הדין. כאן המקום להעיר כי התנהלות דיונית זו של האחים קופר מכבידה, מסרבלת ומאריכה שלא לצורך את הליך שמיעת הערעור וההכרעה בו. הודעת הערעור הארוכה והעמוסה בפרטי פרטים תוך חזרה על טענות, אינה הולמת את הליך הערעור ואף מחטיאה את מטרתו. על התנהלות דיונית דומה אמר בית משפט זה את הדברים הבאים:
"התנהלות דיונית זו יש בה כדי להחמיץ את אופן פעולתו של הליך הערעור. "אכן תפקידה של ערכאת הערעור אינו לבחון מחדש את אשמתו של הנאשם, את צדקתו או את הרשעתו; תפקידה הוא להעביר תחת שבט ביקורתה את פסק-הדין של הערכאה הדיונית ולבחון אם 'כשר' הוא או 'פסול', ואם נפל בו פגם היורד לשורשו של עניין" (ע"פ 1258/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(6) 625, 642, מול האותיות ה-ו (2004)). בית המשפט של ערעור אינו חייב להתייחס לכל טענה וטענה המועלית על ידי הצדדים, והוא רשאי להתמקד באלו הנראות בעיניו משמעותיות (ראו למשל, ע"פ 2042/94 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (לא פורסם, 17.1.95)). אתייחס אפוא רק לטענות העיקריות המועלות בערעורים השונים" (ע"פ 4115/08 גלעד נ' מדינת ישראל, פסקה 14 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (24.1.2011)).
31. הלכה היא כי ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית. הגיונה של הלכה זו מצוי ביתרון המובנה שיש לערכאה המבררת על פני ערכאת הערעור. משזו הראשונה, מבססת את ממצאי העובדה והמהימנות בין היתר על התרשמותה הבלתי אמצעית מהעדים והראיות שמובאים לפניה (ע"פ 4089/07 סייף נ' מדינת ישראל (6.5.2010), פסקה 16 ואילך (טרם פורסם)). התערבות בממצאי עובדה ומהימנות שמורה למקרים חריגים כאשר הערכאה המבררת לא התייחסה לסטיות מהותיות; לא נתנה משקל לגורמים רלוונטיים ובין משום שמסקנותיה מבוססות על ראיות שבכתב או שיקולים שבהגיון. לפירוט החריגים ראו: ע"פ 1193/16 סונגו נ' מדינת ישראל פסקאות 29-39 (17.5.18). חריגים אלה אינם מתקיימים בענייננו.
32. עיון בטענות הערעור ושמיעת טיעוני באת כוחם של האחים קופר מעלה כי בבסיסן מכוונות הטענות כלפי קביעות המהימנות שבית המשפט קבע בהתייחס לגרסאותיהם והסבריהם של האחים קופר לשיחות בהן נשמעו בקולם מסבכים את עצמם. עוד מבקשים המערערים לערער על פרשנות שנתן בית המשפט לשיחות המסבכות ולמסקנה המרשיעה בהעלאת פרשנות אלטרנטיבית מטעמם, פרשנות שעלתה ונדחתה על ידי בית המשפט, לאור התרשמותו מבעלי השיח באותן שיחות, לרבות התרשמותו מהיעדר אמינות הסבריהם של האחים קופר.
31. בריח התיכון בטיעוני האחים קופר הינה הטענה כי בית המשפט שגה באופן התייחסותו לעניינם משהניח כהנחת מוצא, כי האחים קופר הינם חלק ממסכת עבריינית במהלכה תואם המכרז נשוא האישום הראשון, כאשר "כחלק מקביעת המוצא הניח שהאחים קופר היו שותפים למסכת", בעוד "שייחוד" עניינם של האחים קופר הצריך בחינת הראיות נגדם במנותק ובנפרד מעניינם של יתר המעורבים באישום זה. טענה זו הועלתה על ידי האחים קופר בבית המשפט ונדחתה בהנמקה ברורה, הגיונית ומשכנעת. להלן הדברים: "לא ניתן להבין את התנהלותם של הנאשמים מבלי שיוצג הרקע הכללי וההקשר בו פעלו. מובן, שבסופו של דבר יש לבחון לגבי כל נאשם ונאשם את מערכת הראיות הנוגעת אליו ולבסס מסקנות על בסיס ראיות קבילות בלבד. ואכן, הממצאים נגד האחים קופר וורד בר מתבססים על ראיות כאלה, ... ראיות לחובת האחים קופר וורד בר מתבססות בעיקרון על דברים שנשמעו מפיהם בזמן אמת (בהאזנות סתר) על ההסכמים עם גדליה וגיל שהם חתומים עליהם. על המסמך שנתפס במכוניתו של ארז (ת/481) ועל גרסאותיהם הבלתי אפשרויות בחקירה ובבית המשפט". דברים אלה מקובלים עלי. ניתוק והפרדת עניינם של האחים קופר משאר המעורבים עמם באותה פרשה, תוך התייחסות רק לשיחות שבהן נשמעו האחים קופר בקולם ורק לדברים שיצאו מפיהם, תוך התעלמות משיחם של מעורבים אחרים באותה פרשה, ולו לצורך הבנת דינמיקת התפתחות הקשר העברייני ורכישת כלים שיסייעו בהבנת השיח המתנהל ברמזים וקודים בין המעורבים באותה פרשה, תוך התמקדות רק במוצא פי האחים קופר, פוגעת ביכולת להבין את הקשר אמירת הדברים וכוונת המשוחחים. התמקדות רק בעניינם של האחים קופר יוצרת תצרף שרבים מחלקיו הרלוונטיים חסרים. השמטת חלקים חיוניים בתצרף שאמורים להרכיב את התמונה הכוללת הנשארים במכוון על "רצפת החדר" ולא משובצים במקומם חרף הרלוונטיות שלהם ליצירת התמונה הכוללת, פוגמת באופן ממשי בחקר האמת.
32. לצורך המחשת הדברים לענייננו אפנה אפוא לרצף השיחות שהתנהל ביום ה- 20.6.2010 וביום שלאחר מכן, 21.6.2010. השיחות בימים אלה התנהלו בין ירון לאסא, בין ירון לארז וגדליה, בין אסא וארז. בשל יחסי האיבה ששררו בין גדליה לאחים קופר, שיחות התיאום עימו לא התנהלו מול האחים קופר ישירות אלא בוצעו על ידי ירון שהיה לו עניין בזכייתם של האחים קופר. כאמור, על פי הסיכום עם האחים קופר ירון היה אמור לבצע את העבודה במכרז כקבלן משנה של האחים קופר וכך להחזיר למערערים את החוב שחב להם. לירון היה ענין ב"הורדתו" של גדליה מהתחרות במכרז. לצורך כך הוא פעל במקביל בשני מישורים. מצד אחד ביקש לחבל בסיכויי גדליה להשתתף במרכז באמצעות הפניית שאלה תמימה לכאורה לוועדת המכרזים של ח.ח.י שעלולה היתה להביא לפסילתו של גדליה בטענה שאינו עומד בתנאי הסף של המכרז. יוער כי, מדובר בעצה אותה קיבל ירון מפרץ, ראה שיחה מיום 20.6.2010, ת/300 שיחה 1417/141 עמ' 50. מצד שני, ניהל ירון מגעים ישירים ועקיפים עם גדליה באמצעות ארז על מנת להגיע להסכם עם גדליה, כך שבתמורה לתשלום של דמי אי תחרות שישולמו לגדליה, הוא לא יתחרה במכרז. כאשר "ארז מילא תפקיד ביצירת הקשר בין ירון לגדליה לשם תיאום מפגש" (עמ' 71 להכרעת הדין) על מנת להגיע להסדר. מכאן חשיבות ורלוונטיות שיחותיו של ארז שכונה בפני המשתתפים בפרשה זו כ"משכין שלום".
33. ביום 20.6.2010 עלה ענין תיאום פגישת ירון עם גדליה על מנת להגיע להסדר. השיחה הראשונה ברצף השיחות המתנהלות בענין תיאום הפגישה שבה אמורים גדליה וירון להסכים על הסכום שישולם לגדליה תמורת אי תחרות במכרז מתנהלת בין ארז לבין אסא, בה מדווח ארז לאסא כי "הם דיברו איתו עכשיו וכי רוצים לשבת". אסא מבקש מארז לדבר עם "ג'ינג'י" ואין חולק על כך כי כוונת אסא היא שארז יפנה לירון וישוחח עמו בנדון הפגישה.
זמן לא רב לאחר מכן שוחח ארז עם ירון (ת/300, שיחה 1087/143, עמ' 152) ודיווח לו שגדליה דיבר איתו ו"שאל אם אתה (הכוונה לירון – ג'.ק) רוצה להיפגש היום". בהמשך השיחה נשמע ארז מדווח לירון שפני גדליה "להסדר" וכי גדליה איננו רוצה "מלחמה" שבה כולם מפסידים. בהמשך נשמע ארז מייעץ לירון "אני הייתי יושב (עם גדליה) ואני חושב שצריך לשבת ולסגור את זה".
34. למחרת היום, ביום 21.6.2010, מתנהל רצף נוסף של שיחות "בין ארז גדליה, בין ירון לאסא, בין ירון לארז, כולן בענין הפגישה הצפויה בין ירון לבין גדליה" (עמ' 76 להכרעת הדין). השיחה הראשונה ברצף זה מתנהלת בין ארז לגדליה, במהלכה מסביר ארז כי כוונתו להשכין שלום בין ירון לבין גדליה "אני המטרה שלי לפשר ביניכם, אם הצלחתי להגיע לפשרה ביניכם והסתדרתם, כל הענף הרוויח ... אתה הרי מכיר אותי אני בכל מקום שצריכים אותי אני נמצא ... המטרה שלי שתגיעו להסדר כי זה יועיל לכולם ...". בסוף השיחה מוסכם על ידי ירון וארז לקיים את הפגישה בין ירון לגדליה בשעות הערב של אותו יום.
35. שעות מספר לאחר מכן התקשר אסא לירון והתעניין אצל ירון בענין הפגישה ושאל: "מה קורה". ברי כי התעניינותו של אסא היא באותה פגישה שאמורה להתקיים בין ירון לגדליה.
מיד לאחר מכן, בשעה 16:49, מתקשר ירון לארז ושואל את ארז מה קורה עם הפגישה עם גדליה. בעקבות שיחה זו בשעה 16:58 מתקשר ארז לגדליה ושואל את גדליה אם הוא מעונין "לשבת היום". גדליה מביע הסכמתו למפגש והמפגש מתואם לשעה שמונה, אך מקום המפגש אמור להימסר לאחר שארז ישוחח על כך עם ירון.
בשעה 16:59 ארז מתקשר לירון, בשיחה זו מסכמים ביניהם ארז וירון שהפגישה תתקיים בשעה שמונה באזור רמלה.
בשעה 17:00 ארז מתקשר לגדליה ו"סוגר" את שעת המפגש ומקום המפגש ברמלה.
בשעה 17:38 ירון מתקשר לאסא ומעדכן אותו באשר לפגישה בשמונה עם גדליה. וכך מתנהל השיח בין ירון לאסא:
"ירון: לא, אני לא הולך לדבר כלום עכשיו, לא עושה רק קובע למחר.
...
אסא: אני חושב שלא צריך מפגש, מה 10 מפגשים? אתה צריך לשבת לדבר איתו באיזור נכון. בנווה אילן במשהו כזה, אתה מבין?
ירון: כן, אני מבין אבל ביקשו שנתחיל בפגישה ראשונה ואז נעבור, נעבור הלאה.
אסא: אתה יודע, בפגישה אתה בכל מקרה תדבר, אתה מבין? ישר הייתי קובע איתו בנווה אילן וזהו. פגישה בכל מקרה אתה תגיד משהו, למה לך?
ירון: הבנתי, טוב. אתה אומר כבר כבר עכשיו בנווה אילן?" (עמ' 78 להכרעת הדין) (ההדגשה הוספה, ג'.ק).
36. המשיבה טענה, ובדין התקבלה טענתה על ידי בית המשפט המחוזי, כי כוונתו של אסא בשיחה שלעיל היתה להזהיר את ירון מהקלטת השיחה על ידי גדליה. על מנת שלא לאפשר לגדליה להקליט את השיחה, יעץ אסא לירון לקיים את המפגש עם גדליה ב"נוה אילן" כשהכוונה היא בבריכה שבנוה אילן, דבר שיקשה על הקלטת השיחה בנסיבות אלה.
37. רבע שעה לאחר מכן מתנהלת שיחה בין ירון לארז, ממנה ניתן להבין למה התכוון אסא בעצתו לירון לקיים את המפגש "באזור נכון בנוה אילן". ירון נשמע אומר לארז כך: "תשמע מה שכן אולי נקבע באיזה מקום, בריכה, או משהו, או אתה יודע שהוא". ארז מבין כי ירון חושש מהקלטת השיחה על ידי גדליה, והוא מציע לקיים את הפגישה בבריכה במושב טל שחר או בנשר שברמלה, שם "אפשר לבוא, לעמוד בצד, תתפשט, תבדוק, להמשיך הלאה". אלא שירון מסתייג מאופציה אחרונה זו, משיש בה מן ההשפלה עבור גדליה ומציע בכל זאת כי הפגישה תתקיים בבריכה. בסופו של יום, בשיחה נוספת בין ירון לבין ארז, מציע ארז שתי אופציות "או שתבואו אלי לג'קוזי בחוץ בחצר, יש לי ג'קוזי ענק ... או שניפגש באיזה מקום שקט ואני אעשה את הבדיקה (בדיקת ציוד הקלטה על גופו של גדליה – ג'.ק) וזהו". במהלך שיחה זו מעלה ירון את חששו המפורש שגדליה יקליט את השיחה.
38. הבאת השתלשלות השיח במלואו בין כלל המעורבים כמפורט לעיל, היא שתרמה והביאה בסופו של יום להבנת כוונת דבריו של אסא בשיחת "נוה אילן" ולימדה על מודעותו בזמן אמת על תיאום המכרז. כאשר ההצעה לקיים את הפגישה ב"נווה אילן" נרמזת על ידי אסא בשפת קוד "אתה צריך לשבת לדבר איתו באיזור נכון". אלמלא המשך שיחותיהם של ירון וארז על קיום פגישה בבריכה שבטל שחר, בג'קוזי בביתו של ארז היה מן הסתם קושי להבין את המשמעות של דברי אסא לקיום הפגישה "באיזור נכון", כמו בנוה אילן. בהמשך אותו ערב. אכן מתקיימת אותה פגישה בין ירון וגדליה בג'קוזי שבביתו של ארז, שתזכה בהמשך לכינוי "פגישת הג'קוזי".
39. כפי שציינתי, זוהי דוגמה אחת מיני רבות המוכיחה מדוע בית המשפט נהג כפי שנהג בהתייחסו למכלול השיחות של כלל המעורבים בתיאום המכרז. בדרך זו מצא בית המשפט את "המפתח" שסייע לו בפרשנות שיחות הקוד והבנת דינמיקת התפתחות הקשר בין המעורבים ומודעותו של כל אחד מהם לתיאום המכרז וחלקו בעשייה העבריינית. על רקע כלל השיח המפורט לעיל דחה בית המשפט את הסבריו של אסא שהועלו לראשונה במהלך עדותו בבית המשפט, במסגרת גרסה כבושה, כי כוונתו באותה שיחה עם ירון היתה לייעץ לאחרון להיפגש עם גדליה במפגש אלוויס שבנוה אילן בהיותו מקום מבודד ומרוחק ובניגוד לדברים שמסר במהלך חקירתו ברשות, שם טען אסא כי "אינו זוכר על מה הוא שוחח עם ירון באותה שיחה". בנסיבות אלה אין לבוא לבית המשפט בטרוניה על דרך הילוכו בבחינתו את מכלול השיחות ופרשנותו שנגזרה מכך כי אסא ידע בזמן אמת על "מהות הפגישה המתוכננת עם גדליה וחשש מפני תיעודה על ידי גדליה באמצעות הקלטה נסתרת, משמע שידע כי מדובר בפגישה בלתי לגיטימית שיש למנוע את האפשרות שתכניה ייחשפו באמצעות תיעוד אובייקטיבי" (פסקה 41, עמוד 108 להכרעת הדין). באופן דומה נהג בית המשפט בבחינתו את מכלול הראיות והגיע למסקנה כי אסא היה מודע בזמן אמת לתיאום המכרז עם רמי ברזלאי וזהר כץ בהתייחסו למסרון ששלח אסא לירון בסיור הקבלנים הראשון ותפיסתו של ת/481, שהכיל את הצעת הטיוטה של ורד בר במכרז והצעות הגיבוי של מנהרת אשקלון ורז חקלאות, ברכבו של אסא עם פרוץ החקירה.