בישיבה הראשונה הוחלט, בין היתר, כי על כל הבעלים ביאסו להגיע יותר למסעדה ולהביא קהל, וכי "שותפים / בעלים יקבלו תמורה / דמי ניהול בהתאם לתרומה בפועל לעסק" (ראו ס' 1 לפרוטוקול הישיבה הראשונה מיום 28.1.2013 המצורף כנספח ב' לכתב התביעה, להלן: "פרוטוקול הישיבה הראשונה").
בישיבה השנייה הוחלט, בין היתר, כי כל שותף ונציגים של השותפים ביאסו יגיעו לפחות פעמיים בשבוע למסעדה בשעות הפעילות.
כמו כן, הוחלט פעם נוספת: "... כי שותפים / בעלים יקבלו תמורה / דמי ניהול בהתאם לתרומה בפועל לעסק" (ראו ס' 4 לפרוטוקול הישיבה השנייה מיום 10.3.2013 המצורף כנספח ב' לכתב התביעה).
ההחלטות כאמור הן במרכז המחלוקת בין הצדדים.
2. עיקר טענות התובע
--- סוף עמוד 3 ---
התובע טוען כי הנתבע פעל בגניבה; עושק; קיפוח; גזל כספים המגיעים לתובע תוך עשיית עושר ולא במשפט; גרם הפרת חוזה של החברה והקטנת שוויה.
עוד נטען כי הנתבע ביצע פעולות בניגוד עניינים והפר חובות זהירות ואמונים שהנתבע חב כדירקטור בחברה.
- טענות התובע כנגד השתתפות הנתבע בישיבות הדירקטוריון ביאסו וכנגד ההחלטות שהתקבלו בישיבות
נטען על ידי התובע כי כל מהותן ותוקפן של הישיבות מוטל בספק גדול, מכיוון שהשתתפותו של הנתבע בישיבות נעשתה תוך הפרת חובותיו כדירקטור בחברה, ומבלי לקבל על כך אישור מהתובע או מהחברה. על פי זכויות החתימה של החברה, חתימתם המשותפת של התובע והנתבע תחייב את החברה לכל דבר ועניין. די בכך כדי להצביע על כוונת הצדדים שרק החלטה משותפת שלהם תחייב את החברה. זאת, בניגוד להחלטות אשר התקבלו בישיבות ביאסו על דעת הנתבע בלבד.
מטרת הישיבות התבררה לתובע בדיעבד - למנוע ממנו במתכוון כספים המגיעים לו.
כך עולה, לטענתו, גם מהעובדה כי מאז הקמתה של יאסו ועד לנסיעתו של התובע לחו"ל, בעלי המניות או הדירקטוריון של יאסו מעולם לא קבלו כל החלטה בכתב.
התובע טוען כי ההחלטה לפיה "בעלי המניות של היאסו חייבים לקחת חלק פעיל בניהול המסעדה", כפי שנקבעה בשתי ישיבות הדירקטוריון ביאסו כאמור, נעשתה במתכוון באופן עמום. זאת כדי להשאיר לנתבע ולשאר בעלי המניות ביאסו שיקול דעת רחב כיצד לתגמל את עצמם על חשבונו של התובע.
לשיטת התובע לא נקבע במסמך כלשהו, לרבות הסכם המייסדים, כי בעלי המניות של יאסו חייבים לקחת חלק פעיל בניהול המסעדה. חזקה על כל הצדדים להסכם המייסדים שאם נושא ההשתתפות בניהול המסעדה היה חשוב להם, היה עליהם להכלילו בהסכם. משלא עשו זאת, אין להם אלא להלין על עצמם.