--- סוף עמוד 3 ---
. ראשית, התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה לעניין רוב האירועים והעובדות המבססים לטענתה את זכאותה לפיצויי פיטורים. שנית, התובעת לא הוכיחה קשר סיבתי בין ההרעה והנסיבות הנטענות לבין התפטרותה. שלישית, התובעת לא עמדה בנטל השלישי - מתן התראה סבירה למעביד על כוונתה להתפטר ומתן הזדמנות נאותה לתקן את ההפרה. כפי שיפורט להלן, לתובעת גרסאות שונות בנוגע ל"הרעה המוחשית" או "הנסיבות" הנטענות, כאשר בתצהירה הוספו טענות חדשות רבות אשר לא הועלו בכתב התביעה ובתצהירה.
--- סוף עמוד 4 ---
התובעת לא הוכיחה את טענותיה לעניין הרעה מוחשית או לעניין נסיבות
אחרות שביחסי עבודה בהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה
11. התובעת פירטה בכתב התביעה ובתצהירה מספר אירועים ועובדות המהווים לגרסתה "הרעה מוחשית בתנאי עבודתה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה", המזכים אותה בפיצויי פיטורים גם בהתפטרות. על יסוד התרשמותנו מהעדויות ומחומר הראיות הגענו למסקנה כי למעט אירוע אחד – אי העברת כספים לביטוח מנהלים – אירועים ועובדות אלה לא הוכחו על ידי התובעת. באשר לאירוע שהוכח – בנסיבות המקרה הנדון, בשל העובדה שהחברה כבר פעלה לתיקונו עוד בתקופת עבודתה של התובעת, אין הוא מהווה עילה להתפטרות בדין פיטורים.
12. אי העברת כספים לביטוח מנהלים: התובעת העידה כי על פי מכתבים שקיבלה מחברת הביטוח החברה פיגרה בהעברת תשלומים לביטוח המנהלים, למרות שהסכומים נוכו משכרה מדי חודש. טענה זו של התובעת אכן נתמכת בנספחים שצורפו לתצהירה – מכתבי חברת הביטוח ודו"ח על הפקדות כספים לחברת הביטוח (נספחים ד' וה' לתצהיר התובעת). מידד העיד בתצהירו כי הכספים הועברו לאחר שנפתרו חילוקי הדעות בין החברה לבין חברת הביטוח. אכן, מנספחים ד' ו- ה' עולה כי החברה החלה להעביר את דמי הגמולים שבפיגור כבר מחודש אוקטובר 2006, אולם מהדו"ח לשנת 2006 עולה בבירור כי חלק מהכספים בעד שנת 2006 הועברו לחברת הביטוח רק לאחר סיום עבודתה של התובעת, בחודש ינואר 2007. לפיכך, התובעת הוכיחה את טענתה כי בתקופה האחרונה לעבודתה לא הועברו במלואם התשלומים לביטוח מנהלים. יחד עם זאת, כפי העולה מחומר הראיות, החל מחודש אוקטובר 2006 החלה החברה להעביר את חובותיה לביטוח מנהלים ולצמצם את חובותיה בגין ביטוח מנהלים, והמשיכה בכך גם לאחר סיום עבודתה של התובעת בחברה. כמו כן, לא נסתרה טענת החברה כי אי העברת הכספים נבעה מחילוקי דעות ולא מהחלטה שלא להעביר את הכספים לחברת הביטוח. אנו סבורים כי עניין זה היה נפתר אילו הייתה התובעת פונה לחברה בטרם התפטרה מעבודתה. לפיכך, למרות שהתובעת הוכיחה כי היה פיגור בהעברת הכספים לביטוח מנהלים, הרי שבהתחשב בהתנהלות החברה החל מחודש אוקטובר 2006 אנו קובעים כי בנסיבות המקרה הנדון אירוע זה לא יצר זכאות לפיצויי פיטורים.