בראותה שכך הדבר, ולאחר שהממונה הודיע לה כי אם ברצונה לקבל אישור עליה להיענות לדרישותיו המחמירות ושאם תיענה תקבל את האישור ללא דיחוי, נכנעה חברת מגדל לכל דרישות משרד האוצר ללא כל סייג, כולל עניין גובה דמי הניהול, והודיעה לו על כך בחודש אוקטובר .1993
ביום 15.12.93הודיע משרד האוצר לחברת מגדל כי שוב אין לו כל הסתייגות מבקשתה לרישיון ומתקנות קרן הפנסיה שלה כפי שתוקנו על-פי דרישותיו. בעקבות זאת, המציאה חברת מגדל למשרד האוצר את נוסח התקנות הסופי וציפתה לקבלת האישור הפורמאלי מיד. אולם גם עתה לא אישר משרד האוצר את הבקשה. פנייה נוספת של חברת מגדל אל הממונה נענתה בכך שהנושא שוב אינו בידיו וכי הוא עבר לטיפולם של מנכ"ל משרד האוצר ושר האוצר.
זמן קצר לאחר מכן נודע לחברת מגדל כי הממשלה הניחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק קרנות פנסיה (קרנות חדשות) (הוראת שעה), תשנ"ד- 1994(להלן – הצעת החוק), כי הצעת החוק עוברת תהליך חקיקה מזורז ביותר, וכי על פיה בתקופת תוקפו של החוק לא תהיה קרן פנסיה שקיבלה אישור לאחר כניסת החוק לתוקף, זכאית להשקיע את כספי עמיתיה באיגרות חוב מיועדות.
ביום 31.1.94נדונה הצעת החוק בקריאה ראשונה בכנסת והועברה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת.
משנכשלו ניסיונותיה של חברת מגדל לשכנע את ועדת הכספים של הכנסת להסתייג מהצעת החוק כולה או לכלול בה הוראות מעבר מתאימות שישמרו את זכותה של העותרת בלתי פגועה, הגישה את עתירתה לבית-משפט זה, היא העתירה שלפנינו.
--- סוף עמוד 453 ---
צווים-על-תנאי
.10כזה היה המצב בנקודת הזמן שבה הוגשו העתירות, ולפיכך ביקשה כל אחת מן העותרות כי בית המשפט יורה למשיבים להעניק לה את האישור המבוקש להקמת קרן פנסיה.
חברת מגדל ביקשה, בנוסף לאישור האמור, גם כי בית המשפט יורה למשיבים לבטל את ההגבלות אשר הטילו על גובה דמי הניהול. וכן ביקשה מבית המשפט שיורה ליושבראש הכנסת ולממשלת ישראל להימנע מהבאת הצעת חוק קרנות הפנסיה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת עד להכרעתו של בית-משפט זה בעתירה.
צו-על-תנאי אשר יצא מלפני בית-משפט זה בבג"צ 726/94 (בעניינה של חברת כלל) מורה למשיבים להתייצב וליתן טעם:
"מדוע לא יאשרו את הקרן כקופת גמל לקיצבה ...לאחר שנתנו את הסכמתם העקרונית לאשרה כקופת גמל, ולאחר שעמדה בכל תנאי שהוצג לה על ידי המשיבים....".
צו-על-תנאי שיצא מלפני בית-משפט זה בבג"צ 878/94 (בעניינה של חברת מגדל) מורה למשיבים להתייצב וליתן טעם: