6. בשנת 2002 הגיש חסן, ביחד עם בעלי קרקעות נוספים, עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בה עתרו לביטול ההפקעה (תיק 9818/02) (נספח לסיכומי הנתבע 2). בהמלצת בית המשפט חזרו בהם העותרים מעתירתם.
7. לאחר שנכשל בעתירתו לביטול ההפקעה פנה חסן לעו"ד אברהים קאסם על מנת שיפעל עבורו לקבלת פיצוי. עו"ד קאסם שלח ביום 1.3.2010 מכתב דרישה למינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) ובו ביקש בשמו של חסן פיצויים בשל הפקעת המקרקעין (המכתב סומן נספח ב' לתצהיר נ/2). במכתב הוא מציין (סעיף 2) כי "מרשי לא קיבל פיצוי כלשהו עבור זכויותיו שהופקעו וברצונו לקבל פיצויים תמורתם". בהמשך, בסעיף 3, הוסיף כי "העדפת מרשי הראשונה היא לקבל אדמה במקום הזכויות שהופקעו".
בתשובה הובהר לעו"ד קאסם כי הפיצוי עבור הפקעה הוא כספי בלבד (נספח ג' לנ/2). כן התבקש עו"ד קאסם להציג צו ירושה של המנוח עבד.
בעקבות תשובת המינהל המציא עו"ד קאסם את צו הירושה המקורי לפיו ירשו את המנוח עבד שלושת ילדיו, כלומר חסן, אמנה וח'דיג'ה (נספחים ד/ ו-ה' לנ/2).
8. לגרסתו של חסן, כפי שפורטה בתצהירו ת/1, פנה אליו לפני מספר שנים מר עמאד ח'לאילה, הציג עצמו כבעל קשרים וידע והציע לחסן לפעול בשמו לשם השבת המקרקעין שהופקעו. ח'לאילה ביקש מחסן לחתום על מסמכים שיאפשרו לו לפעול בשמו. בין היתר, כך נטען, חתם חסן ביום 2/7/2010 על מסמך שכותרתו "ייפוי כוח והרשאה מיוחד ובלתי חוזר" המסמיך את ח'לאילה לפעול בשמו בעניין זכויותיו במקרקעין (נספח ו' לנ/2) . וכך נאמר במסמך:
1. לקנות, לרכוש, להתחייב לרכוש, למכור, להעביר לרבות דרך חליפין ו/או קבלת פיצויים, להתחייב למכור, להתחייב להעביר, למכור בלי תמורה, להעביר בלי תמורה, לתת כמתנה, לשעבד, להשכיר, להתחייב להשכיר, להתחייב להחכיר, בתנאים שימצא/ו לנכון, גם לעצמו/ם ו/או לפקודת/ם ו/או לרשות הפיתוח ו/או לק.ק.ל... את הנכסים הידועים בתור: חלקות מס' 2, 3 בגוש מס' 17691 וחלקה מס' 7 בגוש 17692.
[....]
2. לעשות בשמי/נו ובמקומי/נו הסכמים וחוזים עם כל אדם, חברה, אגודה וגם/או רשות הפיתוח ו/או ק.ק.ל ו/או אישיות משפטית אחרת ביחס לנכסים, וגם/או ביחס לחכירתם וגם/או ביחס לכל זכות שהיא בהם, לרבות זכות לפיצויים וקבלת סכומי הפיצויים ו/או התמורה לידיו ו/או לחליפין ורישום נכסי החליפין לפי פקודתו.
מסמך ייפוי הכוח וההרשאה נחתם בפני עו"ד חלו חביב בטביעת אצבע של חסן (להלן: כתב ההרשאה). נציין כי ח'לאילה טוען כי חסן הוא שפנה אליו וביקש את עזרתו אולם דומה כי מחלוקת זו אינה שובה להכרעה בהליך הנוכחי שכן אין חולק כי בסופו של יום, חתם חסן על כתב ההרשאה והסמיך את ח'לאילה לפעול בשמו.