39. עוד מצאתי מקום לציין כי נראה היה במהלך הדיונים כי עשוי להסתמן פתרון לתובעים באמצעות הסכמת יתר חברי הקבוצה כי יופרש לטובתם מתוך יתרת כספי הנאמנות, מעבר לחלקו היחסי של כל חבר. דא עקא, מבלי להיכנס לפרטי ההצעות אומר כי התובעים מצידם הפגינו עמדה נוקשה למדי לאורך ההליך וזאת בהמשך לבחירתם לנתק קשר עם הנתבע סמוך לפנייתם לקבלת ייצוג במחצית שנת 2016 (ראה עמ' 32 בעדות התובע ומכתב בא כוחו – מוצג ד'), אולם - לא רק בהם יש לתלות את האשם שכן הנתבע מצידו נמנע מלהציג בפני בית המשפט הסכמה סדורה וכתובה של חברי הקבוצה, שתשכנע בדבר רצינותה של אפשרות זו. אף בשלב החקירות הנגדיות הטיחו הצדדים בהקשר זה האשמות הדדיות רבות.
הנתבע הגיש כאמור תצהיר של אחת מחברות הקבוצה הנוגע אף לסוגיה זו ומביע תרעומת על הדרישות שהציבו התובעים ועל אי שיתוף הפעולה מצידם, ע"פ הנטען, אולם בפועל תצהיר זה לא שימש אותו כאמור וניכר היה חסרונה הראייתי של עדות מטעם חברי הקבוצה במחלוקות השונות שנתעוררו, כמו גם חסרונם של מסמכים רלבנטיים לגבי שלל המחלוקות.
אין אלא להצטער כי אפשרות זו לפתרון הוחמצה, שכן בינתיים חולקו כספי הנאמנות.
40. סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה, אולם מוצאת אני מקום לחדד ולומר כי אין בקביעותיי כדי להתיימר להכריע כיצד נהג הנתבע בהתייחס ליתר חברי הקבוצה.
כפועל יוצא מהמובא לעיל מורה אני על חיובו של הנתבע לשלם לתובעים שיעורים אלה:
א. סך של 150,000 שקלים בלווית הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם – 5.11.13 ובניכוי 93,000 שקלים נכון ליום 17.11.19 (הניכוי אף הוא ישא הפרשים כאמור).
ב. סך של 5,000 שקלים בגין אגרות המשפט (מהם הוחסר מעט בשל תוצאת ההליך).
ג.סך של 14,000 שקלים בגין שכ"ט עו"ד (זאת בנוסף על החיובים שהושתו בהליך).
ניתן היום, ד' סיוון תש"פ, 27 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
אורית חדד