יש אם-כן לבחון, האם מן הראוי להיעתר לבקשתו זו של המקדיש ולאשר את ביטול ההקדש.
43. מה הם השיקולים שעל בית המשפט לבחון בעתירה לאישור הביטול של ההקדש? פסיקה בנושא היקף שיקול הדעת - אין, וגם בספרו הנ"ל של ש' כרם לא נמצא פירוט נרחב בנושא. עם זאת מציין המחבר, כי בבקשות מסוג אלו - לאישור שינויים בהקדש או לביטולו - אין לנהוג כדבר שבשגרה. המטרה היא להימנע מ"להניע אנשים ליצור הקדשות ללא שיקול-דעת מספיק, תוך הנחה שאם לאחר מכן ירצו לשנות את תנאי ההקדש ישיגו אישור מבית המשפט. גם כשאין נהנים, אין בית המשפט חייב להיעתר לבקשת שינוי או ביטול. על היוצר להראות איפוא טעם מספיק לבקשתו" (שם, 464. הדגש אינו מצוי במקור - מ' ג'). על דרך היקש למד המחבר המלומד מסוגיית המתנה, לפיה כל עוד לא חל שינוי מצב לרעה עקב הסתמכות על כתב ההקדש, ניתן להתיר ליוצר לחזור בו ממנו, לשנותו ואף לבטלו. לא כן אם הייתה בפועל הסתמכות של מאן דהוא על ההקדש (שם, שם). זוהי ברגיל נקודת החיתוך בין יצירת הנאמנות לבין יצירת ההקדש. כפי שהוסיף ורשם: "לגבי הקדש בין חיים, משנשתכלל והפך למחייב, אין היוצר רשאי לשנות את תנאיו או את נכסיו, זולת כמותווה בחוק. למגבלות אלה יש טעם, בהיותן מיועדות לחייב את היוצר לשקול היטב את צעדיו בטרם ייצור הקדש בין חיים" (שם, 461). ואכן, כל אימת שהמדובר בשלב אשר הנו לאחר תחילת ההקדש, יש לנקוט בסמכות האמורה במשורה. אגב כך ייחסכו לחצים כלפי מקדישים, לבטל את ההקדשה. אף-על-פי-כן החוק עדיין מורה במפורש על קיומה של אפשרות לאשר את הביטול, אף לאחר תחילת ההקדש ובנסיבות שבהן המקדיש לא שמר לעצמו את זכות הביטול (שהרי אם שמר עליה אין הוא זקוק כלל לאישור מאת בית המשפט).
44. מן המפורט לעיל עולה, כי אישור בית המשפט לא צריך להינתן בנקל. רק בנסיבות שבהן יעלה בידי המבקש - יוצר ההקדש - להראות כי מאזן האינטרסים נוטה בבירור אל עבר הביטול, יאות בית המשפט לאשרו. לעניין זה תינתן הדעת, ראש לכול, לרצונו האמיתי של המבטל. רק אם רצונו הכן לבטל את ההקדש מוכח, אזי יינתן משקל גם לשיקולים נוספים, בכללם: התחלת הפעילות בפועל של ההקדש להגשמת מטרותיו; מידת ההסתמכות של אחרים על ההקדש; שינוי מצבם לרעה; השיקולים שהניעו את יוצר ההקדש לחזור בו מכוונתו (למשל, פגם ברצון מחמת טעות: Lady Hood of Avalon v. Mackinnon [1909] 1 ch. 476; A. W. Scott Abridgment of the Law of Trust (Boston, 1960) 607 ); הפגיעה בכלל הציבור וברגשות הדת וכן לנקיון כפיו ותום לבו של המבקש. ברי כי רשימה זו היא חלקית ואינה מתיימרת למצות. עם זאת, ככל שהפגיעה בצדדים שלישיים ובציבור תהיה מזערית יותר, כך יאות בית המשפט ליתן יתר תוקף לאוטונומיה של רצון הפרט, הבאה לידי ביטוי בכוונתו לבטל את ההקדש. אלו הן אם-כן משקלות האיזונים בנושא.