פסקי דין

הפ (י-ם) 556/00 עיזבון המנוח שלום ארקוס ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי - חלק 6

26 אוגוסט 2002
הדפסה

גם המשיב מס' 5 הודיע, כי ימלא אחר כל פסק-דין שינתן על-ידי בית המשפט, זאת בכפוף להמצאת אישורים הנדרשים על-פי כל דין. עם זאת מצא בא-כוחו המלומד, עו"ד אלעד רוזנטל מפרקליטות מחוז ירושלים, לפרט את עמדתו בכל הנוגע לשאלת הסמכות של בית-משפט זה להיזקק לתובענה. לפי גישתו, לב טענות המבקשים בתובענה הנה חוסר סמכות בית הדין הרבני: הן בכל הנוגע ליצירתו של ההקדש בהרכב חסר והן בכל הנוגע לדיונו בבקשה לבטל את ההקדש. ואולם, הביקורת על בתי הדין הרבניים, גם בשאלת חוסר סמכות, נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק בלבד, בהתאם להוראת סעיף 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה. מכיוון שכך, בית-משפט זה אינו מוסמך להיזקק לשתי העילות הראשונות בבקשת המבקשים, כפי שפורטו לעיל. דומים,

--- סוף עמוד 6 ---

לטענתו, הם פני הדברים גם לגבי העילה השלישית, הנסמכת כאמור על סעיף 18(ב) לחוק הנאמנות, שכן לפי האמור בסעיף 40(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984-, כל אימת שקיימת סמכות מקבילה בין בית המשפט המחוזי לבין בית-דין אחר, יהא בית-משפט זה מוסמך לדון בעניין "כל עוד אין אותו בית דין דן בו".

15. הטענה האמורה של חוסר סמכות הועלתה, אף אם ביתר הכללה, גם על-ידי הנאמנים. לדידם, שׁומה היה על המקדיש למצות את ההליכים לאחר מתן פסק-דינו של בית הדין הרבני האזורי ולערער אל בית הדין הרבני הגדול. עוד הם מוסיפים וטוענים, כי התנהגותו של המקדיש ביום 11.7.00 - כאשר מצד אחד פנה בבקשה אל בית הדין להורות על ביטול ההקדש, ומצד שני עשה בהסתר את כל הפעולות שנועדו לסכל את אפשרות ביצועו של ההקדש בפועל - לוקה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים. התובענה הנוכחית מבקשת למעשה ליתן תוקף לפעולות קלוקלות אלו. די לדעתם בנסיבות האמורות כדי לסלק את התובענה על-אתר.

בטענותיהם עומדים הנאמנים גם על העובדה, שלפיה המקדיש חפץ לייסד את ההקדש לזכרו ולזכר רעייתו המנוחה, ואף הודיע שהוא חושש כי ילדיו יפעלו להניאו מכך. לכן עמד על הקניה מיידית של ההקדש וסירב לדחות את תחילת תוקפו עד לאחר מועד פטירתו. בתשובה לטענה המבקשים בדבר הרכב חסר טוענים הנאמנים - בנוסף לטענת חוסר סמכותו של בית-משפט זה לבקר את פעולות בית הדין הרבני, גם אם אלו נעשו בחוסר סמכות - כי חוק הדיינים, תשט"ו1955-, אינו מחייב בעניינים כגון אלו דיון בהרכב של שלושה. לבסוף טענו, כי ההקדש נכנס לתוקף ביום עריכת השטר, בהתאם לנקוב בו ולפי קביעת בית הדין הרבני, אשר לו נתונה הסמכות הייחודית לכונן הקדשים דתיים.

עמוד הקודם1...56
7...23עמוד הבא