19. ביום 23.12.18 הגישו הנתבעות 2-3 בקשה למחיקת התביעה כנגדן על הסף. בהחלטה מיום 1.1.19 נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי היא מצריכה שמיעת ראיות לגופן של טענות.
20. ביום 13.1.19 הגישו הנתבעים בקשה לעיון מחדש בצו המניעה הזמני. לאחר קבלת תגובת התובעת ותשובת הנתבעים, נדחתה הבקשה ביום 18.2.19.
21. ביום 3.4.19 החלה שמיעת ראיות התובעת בתביעה העיקרית ולאחריהן הוגשה בקשה חוזרת של הנתבעים לעיון מחדש בבקשה לסעד זמני ולביטולו באופן גורף, ולכל הפחות בכל הנוגע לשני הלקוחות (חברת אקטאוס וחברת וואן-פוינט; להלן: הלקוחות) שלטענתם נטשו את התובעת לטובת בנקסטקול, בטענה כי מחקירת מר טויל, מנכ"ל התובעת, עולה כי לא קיים כל סוד מסחרי לתובעת ועל כן לא היה כל בסיס משפטי ועובדתי לבקשה להטלת צו המגביל את עיסוקם של הנתבעים. התובעת הגישה תגובתה בכתב, ולבקשתה נחקרה מצהירת הנתבעים בדיון מיום 19.5.19.
22. בהחלטה מיום 20.5.19 נקבע, כי משמדובר בבקשה לסעד זמני, הרי שבבחינת מאזן הנוחות, כאשר מדובר בצו שיש בו אלמנט של הגבלת חופש העיסוק, ומשהתברר כי "בחלוף למעלה מחצי שנה ממועד מתן הצו, לא חזרו הלקוחות לעבוד עם המשיבה (התובעת – י.א.ש.) ולמעשה משמדובר במצב שבו הלקוחות אינם עובדים עם מי מהצדדים, מצויים אנו במצב של lose-lose ואין כל תועלת מהמשך קיומו של הצו כלשונו היום". עוד נקבע כי "מנגד, ביטולו של הצו יאפשר את עבודת הלקוחות עם מי מהצדדים שהם יבקשו לעבוד, וככל שיבחרו שלא לעבוד עם המשיבה (התובעת – י.א.ש.), עדיין שמורה למשיבה (התובעת – י.א.ש.) הזכות לתבוע את נזקיה ככל שבתום ההליך, ימצאו המבקשים (הנתבעים– י.א.ש.) אחראים להם". על יסוד האמור, נקבע כי אין מקום להמשך קיומו של הצו המונע מהנתבעים לעבוד עם הלקוחות (חברת אקטאוס וחברת וואן-פוינט) והוא בוטל.
23. התובעת תבעה פיצוי בגין הפרת התחייבויות החוזיות, חובת הנאמנות, ההגינות ותום הלב, פגיעה בזכויות הקנייניות של התובעת והפרת חוק השליחות וחוק עוולות מסחריות תוך עשיית עושר ולא במשפט.
התובעת העמידה את תביעותיה כלפי כל הנתבעים על פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה שהוערכו על הסך של לפחות 730,000 ₪ (הפסד רווחים על פני שלוש שנים). בסיכומיה העמידה התובעת פיצוי זה על הסך של 671,667 ₪. בנוסף, ביקשה התובעת בסיכומיה לחייב את הנתבעים 1 ו- 4 בגין התנהלותם ואי הקטנת הנזק בתשלום פיצוי עונשי נוסף בסך של 100,000 ₪. עוד עתרה למתן צו מניעה האוסר על הנתבעים לעבוד או ליתן שירות במישרין או בעקיפין ללקוחות התובעת; ליתן צו האוסר על כל שימוש במידע מסחרי או עסקי או סודי של התובעת הקשור בתחום פעילותיה ועיסוקיה, לרבות קשרי עבודה עם לקוחות, ספקים, רשימות סוכנים ולקוחות וחברות מטרה, אנשי מפתח של לקוחות, עובדים, מידע עסקי, פורמטים, תוצרים, תמחירים ותנאי העסקה של עובדים.