--- סוף עמוד 34 ---
כי התאגיד שהוקם אישר את פעולת היזמים שנעשו למענו לפני היווסדו, או כי הביאה אישור כאמור לידיעת הבנק – כי אז הבנק היה רשאי לראות בה כבעל דברו, זאת במשמעות סעיפים 6(ב) ו-(ג) לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965.
(אוסיף עוד כי בשל הקשיים שיש בהוראות הסעיפים הנ"ל, חוק החברות התשנ"ט – 1999, שלא חל על המקרה שבפנינו, ביקש לקבוע בסעיפים 14-12 שבו הסדר משלים נוסף לשלוש מערכות יחסים:
(א) היחסים שבין החברה (לאחר שהתאגדה) לבין הצד השלישי עמו ערך היזם מו"מ, או כרת חוזה (בעבור החברה).
(ב) היחסים שבין הצד השלישי לבין היזם.
(ג) היחסים שבין החברה (לאחר שהתאגדה) והיזם.
ראו: יוסף גרוס, חוק החברות החדש 87-81 (2007)).
8. נוכח כל האמור לעיל, הנני מצטרף איפוא לתוצאה אליה הגיעו חברי. עם זאת, לא למותר לציין לבסוף כי יתכן ועדיין פתוחה הדרך בפני הצדדים להגיע להסדר משום דרכי שלום, שהרי ממילא עוד תלויים ועומדים הליכים שונים ביניהם, וראוי הדבר.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת מ' נאור.
ניתן היום, י"ב באדר, תשס"ט (8.3.2009).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט