פסקי דין

תאק (כ"ס) 49796-02-19 Mobile Source pty LTD נ' קרן זוהר

04 אוגוסט 2020
הדפסה
בית משפט השלום בכפר סבא תא"ק 49796-02-19 Mobile Source pty LTD נ' זוהר תיק חיצוני: בפני כבוד השופטת חגית בולמש תובעת (משיבה) Mobile Source pty LTD נגד נתבעת (מבקשת) קרן זוהר ת.ז. xxxxxxxxx

פסק דין
1. בפני בקשת רשות להתגונן של המבקשת, ספקית חומרה בתחום הסלולר, כנגד תביעת התובעת, חברה אוסטרלית, ששילמה לנתבעת, באמצעות עוסק מורשה על שמה, תשלום בסך של 389,340 דולר בגין סחורה, אשר לטענת התובעת לא סופקה מעולם. הנתבעת טוענת כי סיפקה את הסחורה לתובעת.
2. שתי הזמנות הסחורה מהתובעת לנתבעת, שצורפו לכתב התביעה, הן מהות הבקשה והתביעה. הראשונה, מיום 29.10.18 בסך של 340,200 דולר ארה"ב, והשניה מיום 2.11.18 בסך של 18,900 דולר ארה"ב. ההזמנות כוללות את תיאור המוצרים שנרכשו, כמותם וסכום כולל של כל סוג מוצר שנרכש. כמו כן טוענת התובעת שנותר חוב נוסף לנתבעת בגין הזמנה קודמת ששולמה במלואה אך סופקה בחסר, כך שסך החוב של הנתבעת לתובעת הינו בסכום כולל של 389,340 דולר, נכון לנובמבר 2018.
3. התובעת הגישה תביעתה על סך של 389,340 דולר ארה"ב, בעילות כספיות, חוזיות, נזיקיות ועשיית עושר שלא במשפט. התובעת סומכת תביעתה על הזמנות אלה וכן תכתובות בין הצדדים בדואר אלקטרוני. בתכתובות אלה מהימים 19.11.20 ו- 20.11.20 מכירה הנתבעת בחוב כולו, ואף מבקשת אורכה לתשלום מלוא הסכום עד ליום 13.12.18. כן צורף מכתב התראה מיום 25.11.18 שבעקבותיו שבה הנתבעת והצהירה לתובעת כי בכוונתה לשלם את מלוא הסחורה. על פי פרטי ההזמנות, בוצעה הזמנה על ידי התובעת, כולל כתובת למשלוח בהונג קונג, לרכישת הציוד מ: KZ Mobile, Miss Karen Zohar. תנאי התשלום: תשלום לפני משלוח (in advance).
4. בתכתובת מיום 20.11.18 כתב נציג התובעת, מר ויליאם ואן דאן לנתבעת (באנגלית) כי בהמשך למייל קודם של התובעת מיום 15.11.18, בו הוצב תאריך יעד לאספקת הסחורה או החזרת הכסף, ובהתאם לתשובה של הנתבעת לפיה KZ צפויה לספק את הסחורה או להחזיר את הכסף במלואו, התובעת מקבלת את הצעת הנתבעת במלואה ומצרפת את פרטי חשבון הבנק של התובעת כאשר תאריך היעד לתשלום הינו ה- 22.11.18. כמו כן הודגש כי יש לבצע העברה מהירה ללא דיחוי כך שהסכום הכולל שישולם לתובעת על ידי הנתבעת יהיה 389,340 דולר ארה"ב. הנתבעת נדרשה לאשר את התשלום במייל חוזר. מייל זה הינו המשך למייל מיום 19.11.18 בו כתבה הנתבע לתובעת כי היא מבקשת את פרטי חשבון בנק התובעת על מנת להחזיר לה את התשלום כך שהסידורים להחזרת הכסף ייעשו ASAP (כלשון ההודעה).
5. ביום 21.11.18 הגיבה הנתבעת במילה אחת למייל זה: "confirming".
6. ביום 23.11.18 כתבה הנתבעת לתובעת כי בהמשך לשיחתה הטלפונית עם ויליאם, היא מעדכנת בנוגע לתאריך חדש להחזר התשלום. היא מבקשת כי המועד לתשלום יידחה ליום 13.12.18. הנתבעת הבהירה במייל כי היא מבינה שלא מדובר בתקופה קצרה של זמן אולם היא מציינת תאריך שהיא יכולה לעמוד בו. כן ציינה כי היא מקווה שעד לתאריך זה לא יינקטו פעולות כנגדם שעלולות לגרום להם בעיות גדולות יותר ועיכוב נוסף. כן ציינה כי הם עושים את כל שביכולתם לפתור את הבעיה במהירות האפשרית.
7. ביום 25.11.18 נשלח מכתב התראה ממשרד ב"כ התובעת לפיו על הנתבעת לשלם במהירות תוך הבעת חשש שהתובעת נפלה קורבן למעשה מרמה. משכך, על הנתבעת לשלם לתובעת ללא דיחוי את התשלום.
8. ביום 27.11.18 שלחה הנתבעת לתובעת מייל נוסף שבו אישרה את קבלת המכתב מב"כ התובעת. כן ציינה שעורך דינה שוחח עם ב"כ התובעת וביקש לדחות את מועד התשלום עד ליום 13.12.18. כן ביקשה מהתובעת להבחין בין נוכלות לבין משבר, שכן לו היה מדובר בנוכלות היתה נעלמת אולם אין כך הדבר. אנו עדין כאן, כישלונה, ויש בכוונתה לשלם את הכסף בחזרה. כן ציינה שיש לקחת בחשבון שכלל שעורך הדין של התובעת יפעל בעתיד באופן שיפגע בה ובמשפחתה הצעירה, היא לא תוכל לבצע את מחויבותה לתובעת (I will not be able to compish my obligation to you). לכן אני מבקשת לתת לנו זמן על מנת לפתור את הבעיה שאנו מצויים בה. כל פעולה בעתיד לא תעזור לפתור את הבעיה. לי יש משפחה צעירה ואני לא רוצה בעיות.
9. כאמור, על אף תכתובות אלה לא שולם הסכום.
10. בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה על ידי הנתבעת טענה הנתבעת כי העסקה בוצעה עם KZ Mobile, ואילו היא ניהלה את העסק בלבד. לטענתה העסקה לא בוצעה עמה ישירות. כן טענה שלא מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר שכן התביעה אינה רק חוזית כי אם גם עשיית עושר, נזיקית וחוזית. הנתבעת הפנתה לסעיף 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיהן העילה הנזיקית ועילת עשיית העושר שלא כדין אינן נדרשות להתברר בסדר דין מקוצר. לצורך כך הפנתה לכתב התביעה של התובעת בו נטענו טענות לעשיית מצג רשלני לפי פקודת הנזיקין ופיצוי בגין כל הנזקים שנגרמו לתובעת.
11. לא קיימת עילת תביעה אישית נגדה אלא כלפי העסק, KB Mobile בלבד, שמקום מושבו ברחוב התע"ש 10 בכפר סבא, שהוא מקום העסק. התובעת לא צרפה כל ראיה להתקשרות עמה ישירות והיא אינה צד להסכם אישית עם התובעת. ההזמנה לא חתומה על ידה אישית אלא נוגעת לעסק בלבד. לפיכך דין התביעה כנגדה אישית להידחות על הסף. לצורך כך הפנתה לפסיקה ולספרות הן בנוגע לטענת מחיקת הכותרת והן בנוגע להעדר עילה אישית נגדה. לטענתה, מקריאת כתב התביעה ניכר כי בתחילה ביקשה התובעת לכלול גם את העסק, כנתבעת 1, אולם זה נשמט מכותרת התביעה עם הגשתה.
12. באשר לעסק קיי.זד מובייל, לטענת הנתבעת בבקשת הרשות להתגונן מדובר בעסק עתיר מוניטין, הפועל מזה תקופה ומשרת לקוחות לרוב, ומקום מושבו בתע"ש 10 בכפר סבא. תחילת ההתקשרות עם התובעת היתה במסגרת ביקור נציגי התובעת בעסק. לא היתה כל כוונה כי ההתקשרות תיכשל. לטענת הנתבעת, "אילו המשיבה לא היתה עומדת על קבלת התשלום תחת האספקה המוסכמת, הרי שההתקשרות בין העסק לבין המשיבה היתה מסתיימת זה מכבר". (סעיף 52 לבקשת הרשות להתגונן). וכן הוסיפה כי: "המשיבה במעשיה ובמחדליה ובדרישתה במפגיע לבטל את ההתקשרות ולדרוש כספים לידיה הכשילה וסיכלה את ההתקשרות והיא זו שחייבת לשאת במלוא העלויות והנזקים שנגרמו מכך לרבות הנזקים ואובדן הרווחים של העסק מביטול ההתקשרות" (סעיף 53 לבקשה). התובעת טענה כי מדובר בביטול שלא בתום לב שנעשה על ידי התובעת, ומשכך רשאי העסק לקזז כל זכות ותביעה מהן כנגד המשיב, ככל והעסק ייתבע. כך הפנתה לסעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 בנוגע לזכות הקיזוז. הנתבעת לא ציינה מהו סכום הקיזוז אלא די בהעלאת טענת הקיזוז על מנת לאפשר לה להתגונן.
13. הנתבעת לא צירפה לכתב ההגנה כל מסמך המעיד על ביצוע כל עסקה בנוגע להזמנות אלא טענה טענות בנוגע לעצם דרישת הנתבעת להשבת הכספים. לא צורף כל מסמך המעיד על ביצוע עסקה כלשהי בנוגע להזמנות נשוא התביעה ולא הוכחש הסכום המפורט בהזמנות. הנתבעת אף לא הכחישה את התכתובות המפורטות בכתב התביעה של התובעת אלא טענה כי יש בכך הפרת חובת תום לב לפי סעיף 39 לחוק החוזים.
14. בתשובה מטעם התובעת לבקשת הרשות להתגונן הצביעה התובעת על ההודאה של הנתבעת כי קיבלה את הסכום הנתבע מהתובעת וזה הועבר לידיה וכי לא סיפקה כל תמורה עבור סכום זה. לאור כך אין לנתבעת כל צידוק שלא להשיב לתובעת את הסכום ששולם לה. טענת הנתבעת הינן בבחינת "הגנת בדים". באשר לטענת מהות האישיות המשפטית הרי שמדובר בעוסק מורשה הנושא את תעודת הזהות של הנתבעת, ולפיכך נעדר אישיות משפטית נפרדת. הנתבעת לא הבהירה מהו העסק KZ Mobile, ולא טענה כנגד היותו אישיות משפטית נפרדת מהנתבעת. אמנם קיימת חברת קיי.זי מובייל שהתאגדה ביום 4.11.18, כמצורף כנספח 2 לכתב התגובה, אולם ההזמנות נשוא התביעה הינן ממועד שקדם להתאגדות זו. כמו כן מספר העסק שבתכתובות בין הצדדים הינו מספר תעודת הזהות של הנתבעת כעוסק מורשה ולא כחברה. מדובר על התקשרות עם בן אנוש ולא עם חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת. כך גם מכתב ההתראה שנשלח לנתבעת אישית. עוסק מורשה, להבדיל מחברה בע"מ, אינו אישיות משפטית נפרדת. כן הפנתה התובעת לפסיקה בנוגע לדרישות לתביעה לפי סדר דין מקוצר ולכך שטענות הנתבעת נטענו ללא ביסוס ראייתי מספיק וללא פירוט מינימאלי ומשכך יש לדחותן. כמו כן הפנו להליכי הפש"ר שהיו כנגד הנתבעת ונדחו, בשל ניצול לרעה של הנתבעת. כך לא צורפו ראיות על אספקת הסחורה.
15. בתשובה לתגובת התובעת טענה הנתבעת כי לא קיים תצהיר תומך לתשובת התובעת. כמו כן טענה, לראשונה, ששטר מטען והתכתובות שצורפו לתגובתה לראשונה מצביעים על אספקת סחורות לידי התובעת דרך ספקים בהונג קונג. כמו כן תכתובות אלה מצביעות על כך שהנתבעת הינה מנהלת החברה ולא אישיות משפטית נפרדת. לטענתה ההתקשרות עם התובעת וההזמנות ראויים לבחינה ולדיון ואין לסגור בפניה את הדלת להעלות טענותיה ולבררן. לא צורף על ידי התובעת כל הסכם התקשרות בינה לבין הנתבעת. לפיכך יש להעביר את התביעה לסדר דין רגיל. לתשובתה צורפו לראשונה מסמכים אחדים המעידים, לטענתה, על העברת סחורה לתובעת. כך צורפו תכתובות מייל ומסמכים מתאריכים הקודמים להזמנה וכן תכתובת ותעודת משלוח של UPS מתאריך 2.7.18 ו- 2.11.18 בסינית (שלא תורגמו). כן צורפו תכתובות מיום 8.11.18 בין נציג התובעת לנתבעת לפיה תנאי הסחר בניהם בנוגע לשחרור הסחורה שבגינה התבקשה התובעת לשלם תשלום לידי חברת השילוח הינם בתנאי CIF הונג קונג. כמו כן צורפו שני שטרי מטען בנוגע למשלוח סחורה בתאריך 2.11.18 ל- 400 יחידות G 920 GOLD, 650 יחידות J730 GOLD ו- 300 יחידות J730. שטרי שחרור המטען לא צורפו.
החלטה בבקשה למחיקת כותרת:
16. בדיון מיום 18.5.20 הוכרעה בקשת מחיקת הכותרת ונקבע כי התכתובות שצורפו לכתב התביעה וההזמנות מייצרים התחייבות חוזית מפורשת ומכללא לאספקת הסחורה ותשלום התמורה וכן ראיות בכתב בנוגע להפרה וסיכול ההסכם. הסכום הנתבע אינו כולל סכום נזיקי או סכום אחר החורג מתביעת סדר דין מקוצר וקיימות ראיות בכתב רבות המחזקות את חזקתה הדיונית של התובעת להוכחת חבות של הנתבעת. משכך, מתקיימים מלוא האלמנטים הנדרשים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר. באשר לטענתה לאישיות משפטית של המבקשת, מאחר ומדובר בטענות עובדתיות, ואנו בראשית ההליך, ומדובר בעוסק מורשה, הותרתי זאת להכרעה במסגרת פסק הדין.
17. כן הובהר בהחלטה נוספת שמדובר על כלל הסכומים שנתבעו, בסך של 389,340 דולר ארה"ב, ולא רק על ההזמנות, שעומדות על סך של 340,200 דולר ארה"ב, וזאת בשים לב לאישור הנתבעת בכתב בנוגע להחזר סכומים אלה במלואם.
דיון בבקשת הרשות להתגונן:
18. הנתבעת נחקרה בדיון מיום 18.5.20. במסגרת חקירתה אישרה שהעסק ממנו פעלה הינו עוסק מורשה תחת תעודת הזהות שלה, וכל המיילים שנשלחו לתובעת הינם תחת העוסק המורשה (המשרד).
19. הנתבעת אישרה כי ביצעה בסך הכל ארבע עסקאות עם התובעת. כשנתבקשה לאשר שלא סיפקה את הסחורה ציינה שכן סיפקה ובידה שטרי מטען והתכתבויות עם הלוגיסטיקה בהונג קונג, אולם הדבר אינו רשום בתצהירה ואינה יודעת למה. לטענתה היא מודה שאכן במייל הודתה בקיומו של החוב אך לא בסכום. לדבריה אכן קיימת יתרת חובה אבל לא בערכים הנתבעים. בידיה, לטענתה, התכתבויות עם הלוגיסטיקה בהונג קונג על קבלת הסחורה אולם המסמכים לא צורפו לבקשת הרשות להתגונן ולתצהירה מאחר והיה לה עו"ד אחר בעת הכנת התצהיר. כן קיימות בידיה התכתבויות נוספות עם התובעת שלא צורפו לכתב התביעה. בתכתובות אלה, לדבריה, ביקשה מהתובעת להוציא את החשבונית על שם החברה בע"מ שבבעלותה ולא על שם העוסק המורשה. אולם, לדבריה, נאמר לה על ידי התובעת שהם לא מוכנים לשלם לחברה ולכן הכספים הועברו לעוסק המורשה. תכתובות אלה לא צורפו. לדבריה שלחה את הסחורה לתובעת באוקטובר 2018 ונובמבר 2018 אולם אין ביכולתה לציין כמה נותרה חייבת. לדבריה, היא צריכה לבדוק מול המסמכים ומול הלוגיסטיקה בהונג קונג על מנת לבדוק (עמ' 6-7 לפרוטוקול).לדבריה פעלה בשם החברה אולם לא רשמה את פרטיה, וכן לא אישרה במייל את סכום החוב. לדבריה היא מאשרת שלא החזירה כל תשלום לחברה, אולם העבירה חלק מהסחורה במקום הכסף. כשהופנתה למיילים ולתכתובות שצורפו לכתב התביעה שבהם ביקשה דחיה בתשלום עד ליום 13.12.18 אישרה כי גם סכומים אלה לא שילמה. לדבריה היא מודה שיש חוב אולם בוודאות לטענתה לא יותר מ- 60,000 דולר והיא צריכה להביא מסמכים בנוגע ליתרת הפער בין התכתובות לבין יתרת החוב שנותרה לטענתה.
20. בשלב זה, בית המשפט אפשר לנתבעת, לפנים משורת הדין, להציג מסמכים בנוגע לחוב הנטען הנתבע, בצירוף תצהיר, כאשר הנתבעת נדרשה להציג: "כל מסמך ומסמך ביחס להזמנות שצורפו לכתב התביעה, כאשר יש לשייך כל סחורה לכל הזמנה כולל מועד המשלוח, סוג הסחורה והסכום הנוגע לכל סחורה זו וכן כל תעודת מסירה ככל שקיימת". נקבע לדיון נוסף לאחר הגשת המסמכים.
דיון משלים בבקשת הרשות להתגונן:
21. בטרם הדיון הוגשו על ידי הנתבעת מסמכים נוספים והתקיימה חקירה משלימה לנתבעת ביום 24.6.20. בטרם החקירה ב"כ הנתבעת טען כי מדובר על חלק "מסרט מלא" עליו יש להסתכל ולפיכך הוגשה לבית המשפט כלל ההתנהלות של הנתבעת מול התובעת, כאשר מכלל ההזמנות עולה כי סופק סכום של 575,000 דולר, וקיימת יתרת חובה של 19,000 דולר. למעשה, לאחר בחינת התביעה, לטענת הנתבעת אין כלל חוב.
22. הנתבעת בחקירתה נשאלה האם בידיה תאריכי משלוח לתובעת ותעודות שחרור של המטען. הנתבעת הפנתה לאישורי מסירה מיום 16.10.18 ו- 22.10.18. כשנשאלה היכן המשלוחים בנוגע להזמנות נשוא התביעה, שהן מאוחרות לתאריכי המשלוח האמורים, הצביעה על שיחת וואטאפ עם הלוגיסטיקה בהונג קונג שבה ביקשה לשחרר סחורה לידי התובעת שאוחסנה כבר באוקטובר במחסנים בהונג קונג. לא קיים תאריך על הווטסאפ האמור. לאחר שב"כ התובעת הבהיר לנתבעת שכל שטרי המטען שפורטו על ידה הינם מתאריכים מוקדמים לתאריך ההזמנה, כך שלא ניתן לשייכם להזמנה נשוא התביעה, ציינה שבאינטרנט יש אפשרות להיכנס לשם החברה המשלחת, להזין את מספר המטען, ולראות להיכן נשלח (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום זה). מסמכים כאמור בנוגע לאיתור הסחורה שנשלחה לאחר ההזמנה לא הוצגו על ידי הנתבעת. כשהוצג לנתבעת שטר מטען אחד יחיד שצורף לאחר תאריך ההזמנות והנתבעת נשאלה כיצד ניתן לשייך את הסחורה להזמנות נשוא התביעה ציינה שרשום בחשבונית בכל שטר מטען והתוכן מוצמד לחשבונית. כשנשאלה כיצד ניתן ללמוד שהנתבעת היא ששולחת את הסחורה ציינה שמי ששלח את הסחורה זה לא הנתבעת כי אם צד ג' והסחורה מגיעה עבורה למחסן הלוגיסטי. כשנשאלה כיצד מזהים שהמשלוח הינו עבור התובעת ציינה שלא רשום את שם הלקוח אלא רק המחסן ורק אז הנתבעת נותנת הוראה למחסן בהונג קונג למי לשחרר את הסחורה.
23. לאחר שהוטחו בפני הנתבעת כל המסמכים והתברר שאין ביכולתה להציג קישור בין ההזמנות לבין אספקת הסחורה לתובעת, טען ב"כ התובעת שכפי שניתן לראות הנתבעת לא מילאה אחר הוראות בית המשפט ולא קישרה בין ההזמנה לבין המסמכים אלא צרפה אוסף של מסמכים שאין בינם לבין ההזמנה כל קשר. בהחלטה שוב ציין בית המשפט כי התקבל בליל של מסמכים כאשר אין שיוך בין ההזמנה נשוא התביעה לבין המסמכים, ולא קיים כל תיעוד כפי שנדרש במסגרת ההחלטה הקודמת. התקבלו 64 עמודים של מסמכים שאין כל זכר בין הסדר שנתבקש על ידי בית המשפט לבין המסמכים שהוגשו. כפי שהובהר בשנית בסיום הדיון, לא היה כל קשר שניתן לייחוס באופן חד חד ערכי בין ההזמנות נשוא התביעה לבין המסמכים שהוגשו גם כשנחקרה הנתבעת על דוכן העדים לא היה ניתן לשייך תעודות משלוח להזמנות. לפיכך ניתנה לנתבעת אפשרות להגיש סיכומים על יסוד המסמכים שהוגשו, כאשר לעניין זה יינתן משקל במסגרת פסיקת ההוצאות. בית המשפט שב והבהיר כי ככל שלא יתקבל מידע מפורט, מדויק וברור בנוגע לסחורה שסופקה, ההזמנות שצורפו לתביעה והמשלוחים לתובעת, לא יהיה ניתן להסיק מהמסמכים שצורפו על ידי התובעת כל מידע המשייך את המסמכים להזמנות נשוא התביעה. לפיכך זו ההזדמנות האחרונה של הנתבעת להבהיר בצורה שלא מותירה מקום לספק באשר למסמכים אלה.
24. לאחר הדיון הנתבעת הגישה סיכומיה וכך גם התובעת.
הכרעה:
25. סיכומיה של הנתבעת כוללים בליל מסמכים כאשר לא קיים כל תיעוד לביצוע משלוח של ההזמנות לידי התובעת ולא קיים שום שיוך בין ההזמנה לבין אספקה בפועל של הסחורה לתובעת לבין ההזמנות. למעשה, מאחר ומדובר במשלוח בינלאומי קיים מספר מעקב ובנקל ניתן היה להוציא אישור של שחרור הסחורה לתובעת במחסן בהונג קונג, לו היה בידי הנתבעת לעשות כן, בפרט כאשר השליטה המלאה על המשלוח היתה של הנתבעת עצמה. התובעת העבירה תעודות משלוח מספקים שלה בחו"ל, שמכרו לה סחורה בתאריכים מוקדמים להזמנות. לא ברור כיצד ביקשה הנתבעת להסיק ממסמכים אלה אספקה בפועל לתובעת, ומדובר לכל היותר בניסיון להציף את בית המשפט במסמכים רבים שאין בינם לבין אספקת הסחורה כלום. המסמכים שנדרשה הנתבעת להציג ברורים, קלים להוכחה ופשוטים להמצאה, ככל שהיה בידי הנתבעת מסמכים כאמור. רשומון היצוא היחיד שקיים לאחר ההזמנה השניה מיום 29.10.18 נוגע לסכום של 7,936 דולר ארה"ב כאשר לא קיימת כל תעודת שחרור סחורה לידי התובעת גם בנוגע לסכום זה. הנתבעת הרעיפה על בית המשפט מסמכים כה רבים, שכללו מספר גורמים בחו"ל, כדוגמת Y.N.Y Limited, Sanity international וחברות נוספות, כאשר בניגוד להחלטת בית המשפט לא נעשה כל קישור בין ההזמנה לתעודות משלוח ואספקה לתובעת, אף לא קרוב לאותו קישור חד-חד ערכי שנדרשה לעשות, לאחר מתן הזדמנויות רבות לעשות כן.
26. בסופו של יום בית המשפט עבר על מלוא המסמכים, אחד אחד, השקיע שעות רבות בניסיון לקשר בין המסמכים לבין אספקת הסחורה לתובעת, על מנת שלא תיוותר כל טענה לנתבעת בנוגע למסמך זה או אחר, כאשר מלבד האמור לעיל (הסכום האמור שלגביו קיימים מספר מסמכים אולם לא קיים אישור מסירה בפועל) כל המסמכים נוגעים לתאריכים מוקדמים להזמנות או שאינם נושאים תאריכים כלל.
27. מדובר על הזדמנות שלישית שניתנה לנתבעת על מנת להצביע על אספקת הסחורה לתובעת בפועל לאחר ביצוע ההזמנה. אין ולו מסמך אחד במסמכים שצורפו שיכולים להוות אף בדל של ראיה לאספקה כלשהי של סחורה. העדר המסמכים מתיישב היטב עם אישורה של הנתבעת עצמה מספר רב של פעמים, הן בתכתובות המייל עם נציג התובעת והן בבקשת הרשות להתגונן, לפיה היא מודה, בהודאת בעל דין מפורשת, כי לא סופקה הסחורה כלל וכי העסקה בוטלה והיא התחייבה להשיב את הסכום במלואו. טענותיה של הנתבעת לפיה אין מדובר בהסכמה בנוגע לכל החוב אינן עולות בקנה אחד עם אישורה הבלתי מסויג מספר פעמים להחזרת מלוא החוב. אישור זה ניתן הן בתכתובות עם נציג הנתבעת והן עם ב"כ התובעת.
28. הודאת בעל הדין שנעשה הן בזמן אמת והן לאחר שהיתה מיוצגת על ידי עו"ד במסגרת בקשת הרשות להתגונן תואמות גם את הניסיון המאוחר של הנתבעת להציף את בית המשפט במסמכים שאין כל קשר בינם לבין ההזמנה, הם כוללים ברובם המוחלט תאריכים הקודמים להזמנות, תכתובות עם ספקים והזמנות מספקים של ציוד, ואין ולו תיעוד לאספקה אחת שבוצעה על ידי הנתבעת לתובעת בנוגע להזמנות אלה.
29. מדובר על שילוח בינלאומי על ידי חברת UPS ובנקל ניתן לאתר משלוחים ותעודות משלוח ומסירה של משלוחים, ככל שהיו קיימים (bill of lading). תיעוד המעקב אחר המשלוח קל ופשוט באתרי החברה המשלחת, ומדובר על משלוח מסודר ומתועד, שנעשה בכל משלוח ומשלוח, על כלל הפעולות שבוצעו במשלוח מיום מסירתו למשלח ועד יום מסירתו למשחרר הסחורה. כאמור, בנקל ניתן היה להציג לבית המשפט שרשור של כל משלוח, מיום עזיבתו את הנמל ועד ליום שחרורו מהמכס בהונג קונג. זאת, בצירוף תכולת כל משלוח ומשלוח, שכן יש חובה לצרף לכל משלוח את התכולה הכוללת. כך ניתן היה בקלות לקשור בין ההזמנה לבין אספקת הסחורה לידי התובעת, ככל שסופקה. על כך העידה הנתבעת עצמה בעדותה, כפי שפורט לעיל. כאמור – תיעוד כאמור, שמהווה אישורי המסירה הרשמיים למשלוח, לא נמצא.
30. לא זו בלבד אלא שגם פרטי הקשר של הגורמים בהונג קונג עימם התכתבה הנתבעת במייל בנוגע לסחורה, שלטענתה מעידים על מסירה, נמחקו על ידה, וצורפו תכתובות בסינית וללא תאריכים. כך צורפו תכתובות ותעודות מחודשים ספטמבר-אוקטובר 2018 – בטרם ההזמנות.
31. הנתבעת צרפה חשבוניות מס מס' 500114, 50071 ו- 50080 מתאריכים 28-29.10.18 בסכום כולל של 397,690 דולר ארה"ב. מנגד, לא קיימת אף לא תעודה בגין אספקת המשלוח ושחרור משלוח בפועל לתובעת בגין הזמנות אלה והחשבוניות שהוצאו. מאחר והנתבעת הינה בעלת השליטה הבלעדית על המשלוחים, בהיותה השולחת של הסחורה, היא היתה היחידה שביכולתה ובשליטתה הפרטים אודות המשלוח ושחרור הסחורה. לא תכתובות מייל בסינית מחוקות ולא מתורגמות, נעדרות תאריך, כפי שהוצגו לבית המשפט, כי אם תעודות משלוח מסודרות, כפי שנעשה במשלוחים בינלאומיים.
32. מסמכי רו"ח מטעמה שמאמתים את טענותיה, הן בנוגע למכירת הסחורה לתובעת והן בנוגע למשלוח על פי החשבוניות שהוצאו לעיל, לא הוצגו.
33. על אף הודאת בעל דין מספר רב של פעמים במלוא החוב, כולל בבקשת הרשות להתגונן, ניתנה לנתבעת הזדמנות אחר הזדמנות להציג את אספקת הסחורה לנתבעת או לכל הפחות שטרי מטען לקיומה של סחורה עבור התובעת במחסנים בהונג קונג, וזאת במסגרת חובתה של הנתבעת ושליטתה המוחלטת על משלוח הסחורה, על פי תנאי CIF. ניסיונה להערים על בית המשפט עשרות רבות של מסמכים שאין בינם לבין התובעת כל קשר, וכן מסמכים נוספים שאין בינם לבין אספקת הסחורה כל קשר, וכאשר בפניה עומדות שתי החלטות ברורות לפיה עליה לספק את מלוא המידע באופן חד-חד ערכי, מעידים כי אין בידיה כל מסמך, אף לא אחד, המעיד על אספקת הסחורה לתובעת.
34. משכך, לא קיים בפני בית המשפט אף לא בדל של ראיה שיכולה להקים ולו הגנה בדוחק בנוגע להזמנות הסחורה והחשבוניות שצורפו. מנגד, קיימת הודאה ברורה, בלתי מסויגת ומוחלטת בנוגע למלוא החוב. אין בידי הנתבעת אף לא את הסף הראייתי הנמוך ביותר שיכול לסייע לה להתגונן בפני התביעה שכן אין בידה כלום.
35. טענת הנתבעת לקיזוז, חוסם תום לב לטענות נוספות שנטענו כלאחר יד, ללא כל פירוט, שכולן נוגעות לדרישתה הלגיטימית של התובעת לקבל את כספה משעה שלא סופקה הסחורה – נדחות אף הן.
36. הנתבעת קיבלה סכום לא מבוטל של כספים ובחרה, באופן ברור ומוכח, בראיות ובהודאות רבות, כולל בבקשת הרשות להתגונן, שלא לספק את הסחורה ולא להשיב לתובעת את הכספים המגיעים לה כדין.
37. באשר לאישיות המשפטית הנפרדת – החברה לגביה טוענת הנתבעת הוקמה לאחר ההזמנות. הנתבעת פעלה מול התובעת כעוסק מורשה. החשבוניות לנתבעת הינה תחת העוסק המורשה של הנתבעת ולא תחת החברה. הנתבעת אף הבהירה בעדותה כי התובעת סירבה אקטיבית להתקשרות עם החברה שבבעלות הנתבעת כי אם עם הנתבעת, עמה עבדה בעבר.
38. עוסק מורשה אינו אישיות משפטית וכך גם תיק ה"עוסק מורשה" ברשויות המס אינו אישיות משפטית נפרדת מאישיותו המשפטית של העוסק. חוק החברות הקנה אישיות משפטית לחברה בע"מ, אולם בענייננו הנתבעת פעלה תחת תעודת הזהות שלה, ולא הצביעה על כל מקור חוקי שאינו מאפשר להטיל עליה אישית אחריות בהיותה עוסק מורשה.
39. על מנת לטעון טענות לקיומו של מסך ההתאגדות יש להצביע על מקור ההפרדה המשפטית בין העסק, הנושא את תעודת הזהות שלה לבין אישיותה העצמאית. לא הוצגו על ידי הנתבעת תעודת העוסק המורשה מטעמה ולא ברור מיהי אותה KZ Mobile והאם מדובר באישיות משפטית (בטרם הוקמה החברה בע"מ רק מספר ימים לאחר ההזמנות). כמו כן, כפי שניתן להבחין בהזמנות, ההזמנות נעשו לידי הנתבעת אישית. שמה מפורט כחלק מההזמנה. לא זו בלבד אלא שהנתבעת כלל לא הסבירה מיהי אותה KZ Mobile שהינה תחת תעודת הזהות שלה ומיהו העוסק המורשה באמצעותו התקשרה. תעודת הזהות של הנתבעת מופיע בחשבוניות, בהזמנות ובמיילים שלה. ההזמנות שביצעה התובעת הינן על שמה האישי של הנתבעת, וכן על שם KZ Mobile.
40. משכך מדובר בהתקשרות עם הנתבעת ישירות אישית, כאשר לא קיים כל מידע באשר לשם העסק (הנושא את ראשי התיבות של שמה של הנתבעת) ולכל היותר קיים בפני בית המשפט שם עסק מסחרי שאין לו כלל תוקף משפטי מחייב. ר' לעניין זה דברי הנשיא ברק ברע"א 46/94 אילה זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2) 202: "אישיות משפטית (שאינה אדם) היא יציר הדין. אין היא יציר הטבע. על-כן הכרה בתופעה מסוימת כבאישיות משפטית - הנבדלת מאישיותם המשפטית של בני האדם הפועלים במסגרתה – מחייבת קיומה של הוראת חוק המכירה באותה תופעה, במפורש או במשתמע כבאישיות משפטית."
לסיכום:
41. בקשת הנתבעת להתגונן נדחית בזאת על מלוא הסכום המפורט בתביעה בסך של 1,417,587 ₪ (סך של 389,340 דולר ארה"ב בשווים בשקלים ביום הגשת התביעה), בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. הנתבעת תשלם לתובעת סכום זה בתוך 30 יום מהיום.
42. כן תישא הנתבעת באגרת בית המשפט, בסך של 17,720 ₪. לאחר שניתנו לנתבעת מספר רב של הזדמנויות על מנת לשוב ולטעון טענותיה, ואפשרויות חוזרות ונשנות להציג את מסמכיה, לאחר שבבקשת הרשות להתגונן קיימת הודאה וגרסה הפוכה במסגרת עדותה, הנתבעת תישא בשכר טרחת התובעת והוצאותיה בסך כולל של 40,000 ₪. הפיקדון של התובעת יוחזר לתובעת ו/או לב"כ התובעת, בהתאם לבקשתם.

1
2עמוד הבא