כפועל יוצא מהאיסור המוטל על המעסיק, נקבעו גבולות חופש הביטוי של המעסיק בנסיבות של התארגנות ראשונית במפעל. בין היתר נאסר עליו להתערב "במהלכי ההתארגנות במקום העבודה, במעשה או בהתבטאות השוללים את ההתארגנות, במישרין או בעקיפין", וכן חל איסור למעסיק לנצל את כוחו בהפעלת לחץ על העובדים "בהפחדות או באיומים בפיטורים, או בפיטורים, בגין התארגנותם ... על רקע התאגדותם בארגון עובדים או פעילותם בו" (פרשת פלאפון, סעיף 82).
44. בענין צ.ל.פ (סק 27328-05-14 כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי – צ.ל.פ תעשיות בע"מ (30.6.2015), סעיף 45 לפסק הדין האזורי; להלן: ענין צ.ל.פ) קבענו כי המעסיק אינו יכול לשמש כפֶה לעובדים הן בשלב העוברי והן בשלב הינקות (השלב לאחר ההכרה ביציגות ובטרם נחתם הסכם קיבוצי) ואנו סבורים כי הדבר נכון כמעט בכל שלב שהוא. אך אין משמע הדבר שקולו של עובד שאינו מאורגן אינו יכול להישמע ולא כל התארגנות פנימית נפרדת מההתארגנות הזוכה לתמיכת ההסתדרות, הופכת במחי יד, לארגון מטעם המעסיק. שאם תאמר כן, לעולם לא יוכל קולו של העובד הלא מאורגן להישמע ובכך אנו באים לכדי פגיעה באוטונומיה ובזכות היסוד של עובד להתארגן או להימנע מהתארגנות.
45. בבואנו לברר את טענות הצדדים מצאנו כי יש להדרש לאירועים השונים הנטענים על ידם ואשר הובאו בפנינו בהרחבה כאשר מסקנותינו תגזרנה מהתמונה הכוללת העולה מן האירועים ומן התנהלות הצדדים.
א. "ועוף השמיים יוליך את הקול"? (קוהלת י' כ') - הפצת מסרים אסורים
א.1. טענות המבקשת
46. לטענת ההסתדרות, המשיבה באמצעות מנהליה הבכירים, דאגה להעביר לעובדים מסר ברור בגנות ההסתדרות וההתארגנות במטרה להרתיע עובדים מלהצטרף כחברים להסתדרות ולהשתתף בשביתה.
א. כך, לטענת המבקשת ביום 22.11.16 יומיים לאחר הכרזת היציגות ובשל הכרזה זו, כינס מנהל מפעל המתכת מר אילן ישראלי את עובדי המפעל הודיע כי המשיבה ביטלה אירוע הווי שהיה "בבת עיניהם" של העובדים וכן הודיע באמצעות מנהלי המפעלים כי התהליך של בדיקת טענות המבקשת ליציגות "צפוי להמשך זמן רב ויתכן אף שיוביל למשא ומתן ... זמן ארוך אף יותר. משא ומתן כזה עשוי להוביל לשינוי בכל מיני היבטים בעבודות המפעל ולכן התקופה הקרובה מאופיינת בחוסר וודאות. לכן עד להתבררות המצב מצאנו לנכון להשעות פעילויות בלתי
--- סוף עמוד 13 ---
שגרתיות ולדחות את האירוע ... שתוכנן ליום רביעי ..." (ז/3; הדגשה שלי – י.א.ש).