107. כאן המקום לתת את הדעת לטענות שהעלתה ההגנה לעניין אישום זה. אומר כבר עתה, בהקדמת המאוחר, כי אין בהן כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי, בדבר הוכחת הנטען בכתב האישום.
108. הנאשמים מפנים לעדותו של חיים. העד, אשר הודה בהליך אחר בעובדות ובעבירות שיוחסו לו במסגרת אישום זה, הכחיש בעדותו כי היה שותף לתיאום בין הסיטונאים. אין לי צורך לחוות דעה על חלקו של עד זה (אשר הורשע בעבירות שיוחסו לו על פי הודאתו) בתיאומים, שאלה החורגת מגדריו של הליך זה. מכל מקום אעיר, כי בעדותו התגלעו קשיים שונים.
109. כך, טען העד כי "אני לא איש של מיילים", וכי אינו פותח הודעות דוא"ל (בעמוד 695). כאשר הוצגו לו הודעות כאלה (למשל, ת/534, ת/284, ת/285), אשר נשלחו אליו, טען כי אינו זוכר אותן (בעמוד 696). כאשר הוצגה לו הודעת דוא"ל (ת/158, 13.8.08) בה התבקש על ידי הגב' חבז להעביר את הריכוז שלו, והעביר בתגובה לעיונה את התיחור של חברת בונוס, התקשה העד להסביר את הדבר (בעמודים 699 – 700). במקום אחר טען כי לא התייחס לבקשה של הגב' חבז שלא לספק ספרים לבית ספר מסוים, וטען כי סיפק לאותו בית ספר ספרים (בעמוד 701). העד התקשה להסביר באופן מניח את הדעת מדוע עולה מן הראיות כי אכן לא סיפק ספרים לאותו בית ספר (בעמוד 702). בתוך כך, דבריו לגב' חבז בשולי הדוא"ל ("ספרי לי חוויות חיים") אינם תואמים את ניסיונו לתאר עצמו כמי שאינו "איש של מיילים".
110. אוסיף, כי לצד טענה כי לא היה צד לתיאום ביחס למכרזי חברת טלדור, טען העד באופן חמקני כי אינו זוכר הסכמה לעניין זה (בעמוד 763). ברוח דומה, בעמוד 690 לעדות, נמנע העד תחילה מלהשיב תשובה ישירה לשאלה לעניין קיומן של הסכמות ביחס לאישום הראשון, וביכר להתייחס לשאלה אם עשה את שציפו ממנו לעשות; בהמשך, הכחיש קיומו של תיאום.
111. גם התייחסותו של העד לראיות שהוצגו בפניו בדבר תיאומים נוספים (מושא אישומים אחרים) הייתה מתחמקת ובלתי משכנעת (ראו למשל עדותו בעמוד 721, והתייחסותו לת/358, שיחה מיום 9.5.13; ראו גם עדותו בעמודים 762 – 763). העד אף לא נמנע מלומר דבר והיפוכו, בשני משפטים סמוכים (ראו בעמוד 751). גם במבחן ההתרשמות, ניתן היה להתרשם משפת גופו של העד במהלך העדות, אשר הקרינה חוסר שקט ומצוקה, אף כי העד לא היה חשוף לסנקציה על בסיס עדותו. לא למותר להוסיף, כי לא נסתרה טענת המאשימה, כי חברת בונוס, והעד עצמו, חשופים לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר הוקפאה עד לסיום ההליך הנוכחי (ראו בעדותו בעמודים 705 – 706). לעד יש, אפוא, אינטרס מובנה להרחיק עצמו מן התיאומים מושא כתב האישום. סוף דבר, קשה לסמוך על העדות, ולבסס עליה ממצא כלשהו.