503. מעבר לכך יצוין, כי בהודעתה ת/10 העלתה הגב' חבז טענה שונה, והיא כי חיים אמר שעליו לבדוק את העניין מול ההוצאה לאור (בעמוד 14; הגב' חבז לא התכחשה בעדותה לדברים (ראו בעמוד 3354)). לעיצומה של טענה זו, צודקת המאשימה כי אין לקבל טענה זו. אכן, הלכה למעשה הסכים חיים, למשל ביחס למכרז מרמנת, על הנחה של 10%. נתון זה אינו מתיישב עם עדותה של הגב' חבז, לפיה היה מחויב לשיעור הנחה של 15% לפחות. אוסיף, כי אין בראיות כל אינדיקציה כי הסכמה זו של חיים הייתה כפופה להסכמה של מאן דהוא, ובכלל זה הוצאת השבחה (ראו ההסכם ת/502, אשר נחתם בפגישה בין משרד החינוך לבין הסיטונאים; לדיאלוג של חיים עם אודי, בנושא של הנחה בשיעור של 10%, ראו גם ת/96, 12.5.13, בעמוד 3). במצב זה, אין בטענה האמורה כדי לסייע לטענות ההגנה.
504. נוכח ההסכמה ששוכללה בשנת 2012, יש לדחות טענה דומה שהעלו הנאשמים בהתבסס על עדותו של מר מן-דעלי (ראו עמודים 618 – 619 לעדות הנ"ל). מעניין להעיר, כי מר מן-דעלי טען בעדותו שלא ניתן היה להגיע להסכמה על הנחה בשיעור ספציפי של 10% (בעמוד 619). לא ברור לחלוטין כיצד מתיישב הדבר עם ההסדר שגובש במסגרת מכרז מרמנת, על הנחה בשיעור האמור דווקא.
505. ההגנה טוענת, שמדברי מר קרלינסקי בחקירתו ברשות (אשר צוטטו במהלך חקירתו הנגדית), עולה כי הבין את שתיקתה של הגב' חבז בפגישה כהסכמה להצעה האמורה (פרוטוקול, עמודים 444 – 445). בהתחשב בעולה ממקורות שונים בדבר מהלך הישיבה, כמפורט לעיל, הבנה זו של מר קרלינסקי היא סבירה. ודאי שאינה מצביעה על פגם כלשהו באמינותו.
506. ההסכמה השנייה. ההסכמה השנייה הנטענת בכתב האישום היא כי בפגישה השלישית הסכימו המשתתפים כי אם משרד החינוך יפנה אליהם, יציעו לו הנחה של 10%, כפי שהוסכם בשנה הקודמת. מן הראיות עולה, כי אף טענה זו הוכחה מעבר לספק סביר.
507. רקע. נקודת המוצא לדיון היא, כי כבר בשיחה ת/89, אשר עמדה ברקע הפגישה השלישית, דנו הגב' חבז ומר קרלינסקי בתרחישים האפשריים לפעולת משכ"ל בעקבות הימנעות הסיטונאים מלגשת למכרז. בגדר זה עלתה השאלה האם משכ"ל תפנה לסיטונאים בהצעה, כפי שעשה משרד החינוך בשנת 2012 (מיום 8.1.18). בהקשר זה הביע מר קרלינסקי תקווה כי ניתן יהיה להמשיך בסידור דומה לזה שנוצר בשנה הקודמת, לפיו ימשיכו הסיטונאים לספק למשרד החינוך בהנחה של 10% (ראו בעיקר בעמוד 6).
508. עדות מר קרלינסקי. בעדותו (עמוד 127, 8.1.18), אישר מר קרלינסקי את שאמר בחקירתו ברשות, כי בפגישה נדונה השאלה מה יקרה אם משכ"ל תפנה בנפרד לכל אחד מהם. מן הדברים עולה, כי מר קרלינסקי הציע שהסיטונאים יתנו הנחה של עשרה אחוז כמו שהיה במכרז של משרד החינוך (בשנה הקודמת). עולה גם, כי האחרים "בעיקרון הסכימו לפי דעתי" (שם, בעמוד 127).
509. בדומה לדבריו ביחס להסכמה הראשונה, ציין מר קרלינסקי בעדותו כי "אני לא ראיתי בזה משהו ברמה של החלטות אלא יותר ברמה של התייעצות או המלצות איך לפעול. מניסיוני אני יודע שהתחרות היא הרבה יותר חזקה מדיבורים" (בעמוד 127). האמור לעיל, כי אין בתיוגים מסוג זה כדי לגרוע מתוקף הדברים כהסדר כובל, יפה אף לכאן.
510. הודעת הגב' חבז, עדותה. ברוח דומה לאמרתו של מר קרלינסקי, מסרה הגב' חבז בחקירתה כי בפגישה "אמרנו שננסה להגיע לתנאים שנכתבו בהסכם עם משרד החינוך" (ת/1, בעמוד 9; ראו גם ת/9, בעמוד 14; ראו עוד בעדותה של הגב' חבז, בעמוד 3357).
511. שיחות – כללי. קיומו של סיכום בין הסיטונאים על יצירת חזית אחידה מול משרד החינוך בעניין המכרז עולה גם משורה של שיחות שקיימו בעקבות הפגישה. שיחות אלה התקיימו לאחר ששי רינסקי, מנכ"ל משכ"ל (להלן – מר רינסקי), התקשר למר מן-דעלי (ת/420, 26.5.13, 17:19) ולמר קרלינסקי (ת/421, 26.5.13, 17:21) וביקש להיפגש עמם בנושא המכרז.
512. ת/422. בתכוף לאחר שתי שיחות אלה, התקשר מר מן-דעלי למר קרלינסקי (ת/422, 26.5.13, 17:35). לאחר שכל אחד מן הדוברים מסר לאחר על שיחתו עם מר רינסקי, מר מן-דעלי ציין כי "בשלב זה התוכנית שלנו עובדת" (בעמוד 1). מר קרלינסקי אישר את הדברים (שם).
513. ת/425. שיחה נוספת שקיים מר מן-דעלי באותו יום הייתה עם חיים (ת/425, 26.5.13, 19:31). גם בשיחה זו מסר מר מן-דעלי עדכון על הפנייה ממשרד החינוך (בעמודים 1 – 2). אשר לקיומה של הסכמה של הצדדים, ציין מר מן-דעלי בשיחה זו כי "אין ספק שאנחנו בדרך הנכונה" (בעמוד 2). השנים עמדו על כך שצפויה שיחה דומה ממשרד החינוך גם לחיים. חיים, בתורו, הבהיר כי "אנחנו מבינים אחד את השני" (בעמוד 2). לקראת סוף השיחה, עת הביע חיים ציפייה להגדלת רווחיו בשנה הקרובה (בעמוד 5), השיב מר מן-דעלי "בטח שנוכל אם נעבוד נכון". בתגובה, אמר חיים "עשרה אחוז, שתים עשרה" (שם). הדברים אינם מפורשים במידה שניתן לבסס עליהם, לבדם, את הטענה להסכמות אליהן הגיעו הצדדים. עם זאת, הם מתיישבים היטב עם טענה זו.
514. לא למותר להוסיף, כי בשיחה הבהיר חיים כי ישיב בשלילה לפנייה לשיתוף פעולה מצד מי מן הגורמים שהגישו הצעה במכרז, "כמו שאמרתי שם היום" (היינו, בפגישה השלישית; עמוד 2 לשיחה; ראו גם בעמוד 783 לעדותו של חיים ). הוא הסביר עמדה זו בכך שאם ינהג אחרת לא יוכל לשבת עם שאר הסיטונאים "באותו ... חלל" ולספר להם על מה שעשה. בתגובה, השיב מר מן-דעלי כי "צריכה להיות לויאליות כי אחרת אנחנו סך הכל נהרוס את הקצת שבנינו" (בעמוד 2). יש ממש בטענת המאשימה, כי ההסכמה העולה מן הדברים על חזית אחידה, ועל אי שיתוף פעולה כקבלן משנה של גורמים כאלה ואחרים שהגישו הצעות במכרז, מתיישבת היטב עם הראיות בדבר הסכמה על שיעור ההנחה שיינתן למשרד החינוך על ידי הסיטונאים. בתורה, היא מתיישבת היטב גם עם הראיות על ההסכמות שגובשו בפגישה הראשונה והשנייה. ואומנם, בעדותו מסר מר מן-דעלי בהקשר זה (בעמוד 550), כי הדברים מתייחסים לכך ש"יש מכרז דרקוני כזה ואנשים מלבנים בעיות ומחליטים לא ללכת אז לא הולכים" (ההדגשה הוספה).
515. ת/253. זמן קצר אחרי כן, התקשר מר מן-דעלי גם למר שפר (ת/253, 26.5.13, 18:23), ובירר האם משכ"ל יצרה גם עמו קשר (בעמוד 1). אף מדבריו של מר מן-דעלי בשיחה זו עולה כי הצדדים לפגישה הגיעו להסכמה. גם כאן, דיבר מר מן-דעלי על כך ש"כרגע זה לפי התוכנית", וכי "יש כללים, יש כללי משחק שהנהגנו..." (שם, בעמוד 1).
516. ת/98. מספר דקות אחרי כן, שוחח מר מן-דעלי גם עם הגב' חבז (ת/98, 26.5.13, 18:33). תוכן השיחה דומה לקודמותיה. גם כאן, החלה השיחה בבירור האם פנו לגב' חבז ממשרד החינוך ("השלטון"; בעמוד 1). גם כאן, ציין מר מן-דעלי כי "לפחות כרגע זה נראה לפי התוכנית" (שם). ברוח של הסכמה עם דבריו, אמרה הגב' חבז כי "מה שחשוב זה שהם לא יעשו הפרד ומשול" (שם). מר מן-דעלי הסכים בתורו עם הדברים.
517. ת/227. בתכוף לכך, קיימה גב' חבז שיחה ברוח דומה עם אודי (ת/227, 26.5.13, בעמוד 1). גב' חבז מסרה כי אמרה למר מן-דעלי "שלא יעשו הפרד ומשול" (בעמוד 1). בתגובה השיב אודי, "סגרנו על זה ... שעושים הכול ביחד, בטח אם פונים אלינו אנחנו רק ביחד" (שם).
518. לא ברור די הצורך כי שיחות העדכון האמורות תומכות בטענה הספציפית כי בפגישה השלישית גובשה הסכמה שנייה כמפורט. עם זאת, עצם השיחות ועיתוין, מיד לאחר השיחה עם מר רינסקי, תומכים בטענת המאשימה על קיומו של הסדר כובל בין הסיטונאים, אשר עניינו יצירת חזית אחידה מול משרד החינוך.
519. לא נעלם מעיניי, כי אין בחומר שבפניי אינדיקציה לשיחות דומות עם מי ממנהלי יש הפצות. בחקירתו הנגדית, הוצג לשי כי בפגישה השלישית עלה נושא ההנחה שתינתן אם משכ"ל יפנה לכל אחד מן הספקים בנפרד. שי טען כי לא שמע על כך בפגישה (בעמוד 1204). לטענתו, לא דיברו איתו על עניין זה (שם). שי הסביר בהקשר זה כי לא מדובר בדיון שהיה יכול לקלוט בו את כל השיחות האישיות שהיה לכל אחד עם מישהו אחר (בעמוד 1205; ראו גם בעמוד 1196). שי טען, כי בעיניו לא מדובר בנושא עיקרי, ולזיכרונו בקושי דיברו עליו (בעמוד 1196).
520. בטיעוניהם, מפנים נאשמי יש הפצות לדבריו של מר קרלינסקי בחקירתו ברשות, מהם עולה כי שי לא התנגד להצעה כי שיעור ההנחה שיוצע למשכ"ל, במקרה של פניה מצידה, יעמוד על 10%; וכי מר קרלינסקי לא זכר דבר מה ספציפי שאמר שי בהקשר זה (פרוטוקול, עמודים 443 – 444). מחקירתו הנגדית של מר קרלינסקי עולה, כי "הבנתי ש – 10% היה מקובל על כולם", שכן "אף אחד לא קם להתנגד" (בעמוד 446). פירוש זה של מר קרלינסקי למהלך הדברים סביר, ואף מתבקש (ראו, למסקנה דומה ביחס לאישום החמישי, בהודעתו של מר זלוף ת/3 (בעמוד 7) ביחס למהלכה של הפגישה השנייה מושא אותו אישום). אינני רואה כל עילה שלא לקבלו. קל וחומר שאין בדברים כדי להצביע על פגם באמינותו של מר קרלינסקי, כפי שטוענים נאשמי יש הפצות. לא למותר להעיר, כי אין כנגד גרסה עקבית זו של מר קרלינסקי, גרסה אמינה ובעלת משקל מטעם הנאשמים.
521. נאשמי יש הפצות טוענים כי אין היגיון בתזה המייחסת להם מעורבות בהסדר כובל ביחס למכרז משכ"ל. על פי הטענה, נוכח מהלך הדברים בשנה הקודמת, במסגרת מכרז מרמנת, בגדרו מצאה יש הפצות את עצמה בעמדה של נחיתות ביחס לסיטונאים האחרים, ניתן היה לצפות כי תפעל הפעם באופן נמרץ על מנת שלא תמצא עצמה מקופחת פעם נוספת. בהקשר זה מפנים נאשמי יש הפצות, על דרך ההנגדה, לאופן פעולתם של בעלי חנויות ספרים שונות, אשר ביטאו בשיחות מזמן אמת כוונה להגיש הצעות במכרז משכ"ל על מנת שלא למצוא עצמם מחוץ לתמונה (ראו ת/363, ת/374).
522. הסבר אפשרי אחד לחסר זה הוא, שאם מכרז משכ"ל היה מסתיים באופן דומה למכרז מרמנת, הרי שהגשת הצעה בגדרו לא הייתה מעלה או מורידה דבר, שכן הבסיס לפיתרון שנמצא במכרז מרמנת לא נגזר מזהות המציעים בגדריו, אלא מזהות הסיטונאים שסיפקו ספרים במסגרת התקשרות קודמת עם משרד החינוך. הסבר אפשרי אחר לחסר זה הוא, שיש מידה לא מבוטלת של הפרזה בטענות בדבר קיפוח, כביכול, של יש הפצות על ידי הסיטונאים ביחס למכרז מרמנת. הסבר זה מתיישב היטב עם הראיות עליהן עמדתי במסגרת הדיון באישום החמישי. בין כך ובין כך, ה"יש" הראייתי ביחס למכרז מרמנת אינו נפגם באופן ממשי בשל החסר הראייתי הנטען.
523. נסיבות מחמירות. יש ממש בטענת המאשימה, כי במקרה זה הוכחו אלמנטים המלמדים, במשקלם המצטבר, על ביצוע העבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.
524. ראשית, הצדדים להסדר היו כל העוסקים והמתחרים המשמעותיים בענף הפצת ספרי הלימוד. בתוך כך, בולט ריבוי המשתתפים בתיאום.
525. שנית, כמתואר לעיל, מדובר בפעולה שיטתית, אינטנסיבית ומתמשכת. הצדדים קיימו שורה של פגישות ושיחות לצורך התיאום. התיאום שלא לגשת למכרז אושרר בשיחות טלפון בעקבות ההבהרות שניתנו. בהמשך לכל אלה אף התקיימה פגישה שלישית בה הושגו הסכמות נוספות לעניין שיעורי ההנחה שייתנו הצדדים, בתרחישים שונים בעקבות ביטול המכרז. להסכמות אלה זיקה עניינית הדוקה להסכמה הבסיסית שלא להגיש הצעות במכרז. השיטתיות ניכרת גם מן החזרה על מתכונת פעולה דומה לזו בה פעלו הנאשמים בגדרי האישום החמישי .
526. שלישית, מדובר במכרז ציבורי, אשר אף היה יכול להוות בסיס להזמנות בהיקף רחב ביותר. לא לחינם התייחס אליו מר מן-דעלי כאל "מכרז מאד משמעותי בשבילנו" (בעמוד 505). אף מדובר במכרז בו ביקשה הרשות לקבוע הסדרים חדשים לטובת הציבור. כל אלה מלמדים, על פי אמות המידה שפורטו לעיל, כי מתקיים גם היבט זה ברכיב של "נסיבות מחמירות" שבהגדרת העבירה.
527. לטענת המאשימה, גם הנזק שעלול היה להיגרם בשל התיאום היה משמעותי, נוכח העובדה שמדובר במכרז שהיה עשוי לכלול רשויות ובתי ספר רבים. עוד נטען, כי הסיכום על הנחה בשיעור של 12% היה יכול גרום לנזקים גבוהים, בהנחה שאלמלא הסיכום ההנחות היו יכולות להיות לפחות בשיעור של 15%. בהקשר זה מפנה המאשימה לראיות מהן עולה כי גב' חבז נקבה בשיעור הנחה של 15% כשיעור הנחה מירבי מבחינתה (ת/90 הנ"ל, בעמוד 2; ראו גם ת/89 הנ"ל, בעמוד 4, שם אמרה הגב' חבז כי תשמח לקבוע שיעור הנחה מירבי של 15%).
528. אין בפניי תשתית המאפשרת לקבוע כי שיעור הנחה של 15% שיקף נקודת שיווי משקל טבעית אליה היה מגיע השוק אלמלא ההסדר. עם זאת, ההסדר אליו הגיעו הצדדים, כמו גם השיחה ת/90, מלמדים כי נדרש תיאום ביניהם על מנת ששיעור ההנחה לא יחרוג מגבולות ה – 12%. הואיל ומדובר במכרז בהיקפים כספיים משמעותיים ביותר, גם הפחתת שיעור ההנחה באחוז אחד או שניים, מלמדת על נזק כספי פוטנציאלי של ממש בשל התיאום.
529. המאשימה טוענת כי פעולות הנאשמים השפיעו על תוכניות משמעותיות של הממשלה להפחתת העול המוטל על הורי התלמידים בשל מחיריהם של ספרי הלימוד. נטען, כי הפעולות גרמו נזק ממשי ומשמעותי בשנת 2012, בה נגבו על ספרי הלימוד מחירים גבוהים מן המחיר התחרותי, אלמלא ההסדר. בשיחה הנ"ל ת/89 בין הגב' חבז למר קרלינסקי יש הד לטענת המאשימה, כי השפעותיו של ההסדר בשנת 2012 חרגו מן המכרז, והובילו להפחתת הנחות גם לבתי ספר שלא נכללו במכרז (ראו דבריה בעמוד 4). כך, המרווח נע לטובת הסיטונאים ולא לטובת הצרכנים. לדברים ברוח זו, בהתייחס למכרז משכ"ל, מפנה המאשימה לדבריו של מר מן-דעלי בשיחה ת/331 הנ"ל, בעמוד 7. לדברים אלה יש יסוד בשיחה.