121. התוצאה של כל האמור היא, כי אני קובע שהוכח, מעבר לספק סביר, תיאום בין הנאשמים ביחס לתיחורים מושא האישום הראשון, הכול כנטען בכתב האישום. אזכיר כי מדע ושפר הודו בכל הנטען בכתב האישום באישום זה.
122. נסיבות מחמירות. עמדתי לעיל, בפרק המסגרת הנורמטיבית (פסקאות 29 – 39), על אמת המידה לקיומן של נסיבות מחמירות. מן המפורט לעיל עולה, כי מרבית הסיטונאים המשמעותיים בשוק ספרי הלימוד היו צד להסדר הכובל. התיאום התייחס למספר משמעותי של בתי ספר (כ – 90 בתי ספר). מדובר, אפוא, בתיאום רחב היקף. התמונה הכוללת העולה מכתב האישום מצביעה על שיטתיות משמעותית בתיאומים, מצידם של הגב' חבז וספר לכל. יש ממש בטענה, כי הנזק הפוטנציאלי בשל התיאום היה רחב ביותר, שכן המכרז אפשר לכל בתי הספר בארץ להצטרף אליו. לכך מצטרפים היבטים נוספים, ובהם העובדה שמדובר במכרז ציבור, והיקפו הכספי של המכרז (בסך הכול, עולה מן המסמכים (ראו ת/223) כי היקף התיאום עמד על מעט פחות משני מיליון ₪).
123. המאשימה טוענת לנזק כספי בשל התיאומים. על פי הטענה (הנשענת על עדותו של מר הלפרין, בעמוד 160), התשלום עבור ספרי הלימוד ניתן בחלקו מתקציב משרד החינוך לכל בית ספר, ובחלקו מתשלומי ההורים (דמי שאילה). נטען, כי התשלומים המרביים של ההורים הם קבועים, אך ניתן היה לגבות פחות אם היה נקבע סכום נמוך יותר בגין הספרים. עוד נטען, כי אם מחירי הספרים היו נמוכים יותר, תשלומי ההורים היו יכולים לשמש לתפעול הפרויקט בשנים הבאות.
124. טיעונים אלה הם כלליים. הם אינם מצביעים על נזק כספי קונקרטי בגין התיאומים. בתוך כך, צודקת ההגנה בטענתה כי לא הוצבע על בתי ספר שבפועל גבו מחירים נמוכים יותר. מר הלפרין עצמו אישר, כי בדרך כלל נגבה המחיר המרבי המותר (עדותו, בעמוד 162; ראו גם נ/2, תגובת המדינה בעת"מ 22284-07-12, בפסקה 5). גם לא הוצבע על קשר ברור בין דמי השאילה לבין מחירי הספרים. בנסיבות אלה, המשקל שניתן לייחס לדברים אינו רב.
125. בסיכומם של דברים, עולה מן המתואר כי העבירה של צד להסדר כובל נעברה בנסיבות מחמירות, בהתאם לאמות המידה עליהן עמדתי לעיל. נוכח האמור בפרק המסגרת הנורמטיבית לעיל, אין מקום להרשיע את מר זלוף בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, הואיל והבסיס לאחריותו נמצא בהוראת סעיף 48 לחוק התחרות, אשר עניינה באחריותו של מנהל פעיל.
126. קבלת דבר במרמה. בפרק המסגרת הנורמטיבית עמדתי על כך שהגשת הצעות מתואמות במכרז, בלא ליידע את עורכי המכרז על דבר התיאום, מהווה מצג שווא מרמתי לעניין העבירה של קבלת דבר במרמה. בתוך כך, הנחת דעתם של עורכי המכרז בדבר כשרות ההצעות היא בבחינת "דבר" המתקבל בגין המרמה.