96. בכל הנוגע לעדותו של מר קרלינסקי, ניתן להפנות גם לת/442. מדובר בהודעת דוא"ל ששלח מר קרלינסקי למר מן-דעלי ביום 13.8.08. בהודעה מבקש מר קרלינסקי כי מר מן-דעלי יחזור אליו עם המחירים לבתי הספר "שהוקצו לי". הדיבור על הקצאה תואם לגמרי את העדויות והראיות אודות תיאום בין הצדדים (ראו גם בעדות מר קרלינסקי, בעמוד 78).
97. נדבך ראייתי נוסף ביחס לתיחור השני הוא התכתבות בין הגב' חבז לבין חיים. בדוא"ל מיום 13.8.08 (ת/184) פנתה הגב' חבז לחיים, באמירה "ממתינה לריכוז שלך". בתגובה, העביר חיים לעיונה את "התיחור שלי" (13.8.08, 16:05). הגב' חבז השיבה, "קיבלתי, וב'ס אוריין – הכל השבחה את [כך במקור – ע.ש.] תוכל לא לגשת זה יעזור אני עומדת שם על 13%". מן החומר עולה, כי ברקע בקשתה זו של הגב' חבז מחיים כי לא ייגש לבית ספר זה, במסגרת התיחור השני, עמדה העובדה שמרבית הספרים באותו בית ספר היו בהוצאת השבחה, אשר בונוס הייתה המפיצה הראשית שלה. ההנחות של בונוס (בניהולו של חיים) על ספרים אלה היו גורמות לכך שספר לכל לא תרוויח. מכאן בקשתה של הגב' חבז (ראו הודעתה ת/10, בעמוד 10; הודעתה ת/12, בעמוד 15).
98. בהשלמה לכך ניתן להפנות למוצג ת/104. מדובר במסמך שנמצא במשרדה של הגב' חבז. המסמך כלל הצעת מחיר של ספר לכל לבית הספר אוריין הנ"ל (10.8.08), ועליו כיתוב בכתב ידה של הגב' חבז "לבקש שבונוס לא ייגש". כיתוב אחר על גבי המסמך הוא 13% (לכך שהכיתוב נעשה על ידי הגב' חבז, ראו הודעתה, ת/10, בעמוד 9). לא למותר לציין, כי בונוס (החברה בניהולו של חיים) אכן לא הגישה הצעה ביחס לבית ספר זה בתיחור השני (ראו טבלה, ת/224). מן החומר עולה עוד, כי ספר לכל זכתה בבית ספר זה (ראו רישום בכתב ידה של הגב' חבז, ת/104).
99. הגב' חבז טענה בעדותה, כי מה שביקשה מחיים הוא חשבונות. דברים אלה עומדים בסתירה חזיתית לכיתוב מזמן אמת של חיים, לפיו העביר לגב' חבז את "התיחור שלי". די בכך על מנת לדחות גרסה זו של הגב' חבז. לא למותר להזכיר, כי חליפת הודעות הדוא"ל התרחשה יממה לפני התיחור השני. הגב' חבז לא ידעה להסביר דברים אלה מזמן אמת בעדותה (בעמוד 3058). היא גם לא ידעה ליישב את גרסתה עם העובדה שבזמן אמת אישרה לחיים את קבלת המסמך בו הייתה מעוניינת (שם). ברי, כי אילו ציפתה הגב' חבז לקבל חשבונות, ובמקום זאת היה נשלח לה תיחור, לא הייתה מאשרת את הדבר. מעבר לנדרש אעיר, כי מעדותה של הגב' חבז עצמה עולה, כי לא עסקה בענייני כספים בחברת ספר לכל (בעמוד 2821), ואף מבחינה זו לא ניתן לקבל את גרסתה.
100. בסיכומיהם, טוענים נאשמי ספר לכל, כי בית הספר אוריין הזמין ספרים מהוצאת השבחה בלבד. מדובר בהוצאה לאור שבונוס היא המו"ל והמפיצה הבלעדית שלו. במצב זה, כך נטען, ספר לכל לא הייתה יכולה להתמודד כשווה עם בונוס על בית ספר זה. לכן, כך הטענה, פנייתה של הגב' חבז לעניין זה היא בקשת הגנה של משווק מספק שלו, ומצויה במישור היחסים האנכיים בין שני צדדים אלה.
101. טענה זו יש לדחות מכל וכל. הן ספר לכל, הן בונוס, סיפקו ספרים לבתי ספר במסגרת המכרז. תיאום ביניהם לעניין זה הוא תיאום אופקי לכל דבר, אף אם ברקע קיימים גם יחסי ספק – לקוח בין שתי החברות. טענת הנאשמים, בהסתמך על אפיזודה מסוימת אותה תיאר מר קרלינסקי בשיחה עם גב' חבז שהתקיימה שנים לאחר המועדים הרלוונטיים לאישום זה (ת/89, 22.5.13, בעמוד 3), כי חנויות נהגו לפנות למפיצים בלעדיים בבקשה דומה, אינה גורעת מכך.
102. הנאשמים מפנים בהקשר זה גם לת/148. מדובר בהודעת דוא"ל של הגב' חבז למר קרלינסקי (22.7.09), אליה מצורפת טבלה מתוקנת ביחס לחלוקת בתי הספר בין הסיטונאים. בהודעה כתבה הגב' חבז למר קרלינסקי, "תקנתי לגבי בית הספר אורות בנות = שלכם[.] עזרת תורה חסידי – שלנו". אין במסמך זה כדי להועיל לנאשמים. בבירור, מדובר בהסדרת יחסי הצדדים כמתחרים במסגרת המכרז. הטענה, כי ברקע עומדים קשיים של ספר לכל להתמודד כמתחרה שווה מול לוני כהן, אינה משנה מכך.
103. בהשלמת הטיעון מטעם נאשמי ספר לכל הוזכרו בהקשר זה כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג למיזמים משותפים), התשס"ו–2006. סעיף 2(ב)(8) לכללים אלה מתיר לכלול במיזם משותף בין מתחרים, כבילה בדבר התחייבות צד שלא להתחרות במיזם המשותף במהלכו ולמשך תקופה שאינה עולה על שלוש שנים לאחר פרישתו ממנו. ברם, לא הונחה תשתית כלשהי המלמדת כי מעיקרו של דבר מדובר במיזם משותף, העומד בכללים שנקבעו לעניין זה. לא למותר להוסיף, כי בכללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות), התשס"ו–2006 נקבע, בסעיף 5, כי "פטור סוג לא יחול על הסכם שענינו הגשה או אי-הגשה של הצעה במכרז או פרט כלשהו בתוכן ההצעה, למעט הסכם שענינו הגשת הצעה משותפת במכרז ודבר שיתוף הפעולה צוין בה במפורש". במקרה שבפניי, הסכמת הצדדים לא הייתה על הגשת הצעה משותפת במכרז. בתוך כך, דבר שיתוף הפעולה האנטי תחרותי בין הצדדים הוסתר על ידיהם. במצב דברים זה, אין בטיעון זה כדי לסייע לנאשמים.
104. מסמך רלוונטי נוסף מזמן אמת הוא ת/104. מסמך זה הוא הודעת דוא"ל (25.8.08), בה מפורטים סמלי בתי הספר בהם זכתה ספר לכל בתיחור השני. לצד שבעה בתי הספר כתבה הגב' חבז בכתב ידה "שלי", ולצד זאת את שם בית הספר. בראש הדף ציינה הגב' חבז שלושה בתי ספר, לגביהם כתבה "לא קיבלתי". ודוק, על פי ת/223 הנ"ל, הייתה ספר לכל אמורה לזכות בשלושת בתי הספר (דרכי נועם, טשרניחובסקי, שיפמן). עוד יצוין, כי ספר לכל הגישה הצעה ביחס ל – 25 בתי ספר במסגרת התיחור השני (ראו ת/224). בנסיבות אלה, התמקדותה של הגב' חבז בשלושת בתי הספר האמורים בלבד, בהם לא זכתה ספר לכל, מספקת תימוכין נוספים, מזמן אמת, לתיאום בין הצדדים במסגרת התיחור השני. יוער, כי בפי הגב' חבז לא היה הסבר לעניין זה בעדותה (בעמודים 3067 – 3068).
105. תמיכה נוספת בטענה לתיאום עולה מכך, שבשלב הראשון של המכרז, הציעה ספר לכל את ההנחות הנמוכות ביותר מבין כל הסיטונאים, ביחס למרבית הספרים (ראו עמודים 30 – 32 למוצג ת/47; השוו להצעת לוני כהן, ת/427 (עמודים 30 – 32) ולהצעת רכגולד, ת/523 (עמודים 13 – 15)). בנסיבות אלה, יש ממש בתהיית המאשימה, כיצד הייתה החברה יכולה לזכות בתיחור השני, בלא ששינתה מן ההנחות שנתנה, בלא תיאום עם הסיטונאים האחרים. הגב' חבז לא ידעה להסביר גם עניין זה בעדותה (בעמוד 3068).
106. עוד יש להפנות לת/67, הודעת דוא"ל של מר מן-דעלי למר קרלינסקי (25.7.08), אשר כותרתה היא "טלדור קובץ ריכוז הצעות". מסמך זה כולל טבלאות של הצעות הסיטונאים השונים ביחס לבתי הספר השונים, ובהם פירוט מלא של הצעות ספר לכל. הגב' חבז לא ידעה להסביר באופן משכנע כיצד הגיעו הנתונים למר מן-דעלי (ראו עדותה, בעמוד 3049).
107. כאן המקום לתת את הדעת לטענות שהעלתה ההגנה לעניין אישום זה. אומר כבר עתה, בהקדמת המאוחר, כי אין בהן כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי, בדבר הוכחת הנטען בכתב האישום.
108. הנאשמים מפנים לעדותו של חיים. העד, אשר הודה בהליך אחר בעובדות ובעבירות שיוחסו לו במסגרת אישום זה, הכחיש בעדותו כי היה שותף לתיאום בין הסיטונאים. אין לי צורך לחוות דעה על חלקו של עד זה (אשר הורשע בעבירות שיוחסו לו על פי הודאתו) בתיאומים, שאלה החורגת מגדריו של הליך זה. מכל מקום אעיר, כי בעדותו התגלעו קשיים שונים.
109. כך, טען העד כי "אני לא איש של מיילים", וכי אינו פותח הודעות דוא"ל (בעמוד 695). כאשר הוצגו לו הודעות כאלה (למשל, ת/534, ת/284, ת/285), אשר נשלחו אליו, טען כי אינו זוכר אותן (בעמוד 696). כאשר הוצגה לו הודעת דוא"ל (ת/158, 13.8.08) בה התבקש על ידי הגב' חבז להעביר את הריכוז שלו, והעביר בתגובה לעיונה את התיחור של חברת בונוס, התקשה העד להסביר את הדבר (בעמודים 699 – 700). במקום אחר טען כי לא התייחס לבקשה של הגב' חבז שלא לספק ספרים לבית ספר מסוים, וטען כי סיפק לאותו בית ספר ספרים (בעמוד 701). העד התקשה להסביר באופן מניח את הדעת מדוע עולה מן הראיות כי אכן לא סיפק ספרים לאותו בית ספר (בעמוד 702). בתוך כך, דבריו לגב' חבז בשולי הדוא"ל ("ספרי לי חוויות חיים") אינם תואמים את ניסיונו לתאר עצמו כמי שאינו "איש של מיילים".
110. אוסיף, כי לצד טענה כי לא היה צד לתיאום ביחס למכרזי חברת טלדור, טען העד באופן חמקני כי אינו זוכר הסכמה לעניין זה (בעמוד 763). ברוח דומה, בעמוד 690 לעדות, נמנע העד תחילה מלהשיב תשובה ישירה לשאלה לעניין קיומן של הסכמות ביחס לאישום הראשון, וביכר להתייחס לשאלה אם עשה את שציפו ממנו לעשות; בהמשך, הכחיש קיומו של תיאום.
111. גם התייחסותו של העד לראיות שהוצגו בפניו בדבר תיאומים נוספים (מושא אישומים אחרים) הייתה מתחמקת ובלתי משכנעת (ראו למשל עדותו בעמוד 721, והתייחסותו לת/358, שיחה מיום 9.5.13; ראו גם עדותו בעמודים 762 – 763). העד אף לא נמנע מלומר דבר והיפוכו, בשני משפטים סמוכים (ראו בעמוד 751). גם במבחן ההתרשמות, ניתן היה להתרשם משפת גופו של העד במהלך העדות, אשר הקרינה חוסר שקט ומצוקה, אף כי העד לא היה חשוף לסנקציה על בסיס עדותו. לא למותר להוסיף, כי לא נסתרה טענת המאשימה, כי חברת בונוס, והעד עצמו, חשופים לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר הוקפאה עד לסיום ההליך הנוכחי (ראו בעדותו בעמודים 705 – 706). לעד יש, אפוא, אינטרס מובנה להרחיק עצמו מן התיאומים מושא כתב האישום. סוף דבר, קשה לסמוך על העדות, ולבסס עליה ממצא כלשהו.
112. בעדותה של הגב' חבז עלתה השערה כי המחירים שנשלחו על ידי מר מן-דעלי בהודעת הדוא"ל ת/222, היו הערכה של השולח, ולא פרי תיאום בין הסיטונאים. השערה זו יש לדחות. היא עומדת בסתירה ללשון ההודעה האמורה. היא עומדת בסתירה לעדותו של מר מן-דעלי (בעמוד 493). היא אינה מסבירה את הזהות בין הצעות הסיטונאים, לבין המחירים המפורטים בהודעת הדוא"ל. היא גם לא מסבירה מדוע בטבלה שבת/222, חסרים מחירים ביחס לחלק מבתי הספר, ביחס לחלק מן הסיטונאים.
113. האמור לעיל מלמד על חלקה של הגב' חבז בתיאום. הכחשותיה את הדבר (ראו הודעה ת/11, עמוד 42; ראו עדותה, עמודים 3048 – 3049), אינן יכולות להתקבל.
114. מן הראיות עולה, כי הגב' חבז פעלה בהקשר זה מטעם ספר לכל, וכאורגן של החברה. נקודת המוצא היא, כי מדובר בחברה משפחתית. השדרה הניהולית העיקרית בה מצומצמת. היא כוללת את הגב' חבז; מר זלוף, אביה; ואודי. יש ממש בטענת המאשימה, כי הגב' חבז שימשה ציר מרכזי בחברה ומלאה בה תפקידי ניהול שונים. מהודעתה של הגב' חבז (ת/7) עולה כי שימשה בחברה כמנהלת מכירות של מוסדות, אחראית להוצאה לאור "וכל היתר כי זה עסק משפחתי. אני יכולה לעשות הזמנות, אלפונים לבנק, מה שצריך" (בעמוד 2). הגב' חבז הגדירה עצמה באופן דומה בהודעתה ת/6 (בעמוד 1). באופן התואם זאת, הוצג מסמך מזמן אמת (ת/110, עמוד 48, 10.7.07), עליו חתמה הגב' חבז כמנהלת שיווק ומכירות מוסדיות. במסמך נוסף עולה כי הוגדרה כמנהלת פרויקטים ומכרזים בחברה (ת/609, 28.6.10). במסמך אחר, הנוגע למכרז מרמנת משנת 2012, הגדירה עצמה כמנהלת מחלקת מכרזים וניהול לקוחות (ת/597; ראו עמודים 3021 – 3022 לעדותה). ראו גם הודעת דוא"ל מיום 24.2.09, עליה חתמה הגב' חבז כמנהל פרויקטים וקשרי לקוחות בחברה (ת/162).
115. מן החומר עולה עוד, כי בשנת 2011 הוגדרה הגב' חבז כבעלת זכויות חתימה בחברה (ת/579, 31.8.11). טענתו של אודי בעדותו כי בפועל נעשה שימוש מועט בסמכות זו (עמוד 1358) אינה יכולה לאיין עובדה זו. כן עולה, כי הגב' חבז טיפלה במסגרת החברה בהצעות מחיר (הודעת מר זלוף, ת/1, בעמודים 4, 7), כמו גם במכרזים (עדות מר זלוף, בעמוד 2006). עולה גם, כי במכרזים שאינם גדולים, הגב' חבז "מחליטה אם לגשת או לא ואיזה מחירים לתת" (דברי אודי, ת/19, בעמוד 4). במכרזים גדולים יותר, עולה כי ההחלטה האחרונה היא של מר זלוף (עדותו, בעמוד 2006; ראו גם הודעת אודי, ת/16, בעמוד 4; הודעת מר זלוף, ת/4, בעמוד 3). בה בעת עולה, כי למשל במכרז חולון (מושא האישום השלישי), שיעור ההנחה הסופי נסגר בשם ספר לכל על ידי הגב' חבז (הודעת מר זלוף ת/5, בעמוד 26; ת/553, 5.7.09, בעמודים 45 – 46).
116. כפי שפורט לעיל, הגב' חבז הייתה צד להתכתבויות עם סיטונאים אחרים בשם ספר לכל, בהן גובשו ההסדרים מושא אישומים 1, 2, 3 ו – 4. היא גם השתתפה בפגישות עם סיטונאים אחרים, כפי שיפורט בדיון באישומים 5, 6, ואף יזמה וארגנה פגישות שהתקיימו בשנת 2013 לעניין זה.
117. בתוך כך, יש ממש בהקשר זה בטענת המאשימה, כי הגב' חבז ניהלה מטעם ספר לכל את המכרז ואת התיחורים. היא הייתה אשת הקשר של החברה מול חברת טלדור (ראו ת/110, הצעת החברה במכרז, בעמוד 48 למוצג , שם הוגדרה הגב' חבז כאשת הקשר מטעם החברה, ותפקידה בה תואר כ"מנהל שיווק ומכירות מוסדיות". הגב' חבז אישרה בחתימתה את הדברים. ראו גם בעמוד 2033 לעדותו של מר זלוף, על כך שלאחר הזכייה במכרז, הייתה גב' חבז (יחד עם אודי) אשת הקשר מול עורכי המכרז. ראו בהקשר זה גם את עדותה של הגב' חבז על חלקה בשלב התיחור (בעמוד 2865); מעורבותה של הגב' חבז בשיג ושיח מול עורכי המכרז עולה גם ממוצג ת/507 (דוא"ל מיום 26.7.09)).