67. מן הראיות עולה כי הבחנה זו אינה חדה וחלקה. כך, אין מחלוקת כי ספר לכל, למשל, הפיצה ספרי לימוד בבלעדיות. בה בעת עולה, כי בכל הנוגע להוצאות לאור לגביהן נהנו המפיצים הבלעדיים מבלעדיות, היה להם יתרון על פני הסיטונאים האחרים (עדות מר קרלינסקי, בעמודים 361 – 362). יתרון זה נבע בין היתר מן ההנחה שקיבלו המפיצים הבלעדיים מן ההוצאות לאור, אשר הייתה גבוהה יותר מזו שקיבלו הסיטונאים האחרים מהם (עדות מר קרלינסקי, בעמודים 410 – 411). יתרון זה איפשר לסיטונאים הבלעדיים גם לעשות סבסוד צולב בין הספרים לגביהם נהנו מבלעדיות, לבין ספרים אחרים (שם, בעמוד 411). אין מחלוקת, בהקשר זה, כי המפיצים הבלעדיים מכרו לסיטונאים האחרים ספרים אותם החזיקו בבלעדיות. בציר זה, היו היחסים ביניהם יחסים של ספק – לקוח. מן העדויות עולה, כי על רקע יתרון זה, חנויות גדולות רכשו ספרים במישרין מן המפיצים הבלעדיים (עדות מר זלוף, בעמוד 1378). גם במכירה לבתי ספר נהנו המפיצים הבלעדיים מיתרון (עדות מר קרלינסקי, בעמוד 361).
68. ברם, עובדות אלה אינן משנות מכך, שבכל הנוגע לצדדים שלישיים, אשר היו מעוניינים לרכוש ספרים, היו הסיטונאים, כולם, מתחרים האחד של השני. משכך, אין בהבחנה האמורה כדי לשנות מכך, שהסדרים מן הסוג הנטען בכתב האישום, ככל שיוכחו, עשויים להוות הסדר כובל, גם מקום שהצדדים להם כוללים הן סיטונאים בלעדיים, הן סיטונאים שאינם כאלה.
69. על פי כתב האישום, מר זלוף היה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום בעלים, מורשה חתימה ומנהל פעיל של ספר לכל. גב' חבז היא בתו של מר זלוף. אודי, הוא הנאשם 5, הוא בנו של מר זלוף. על פי כתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שימשה גב' חבז כאחראית על ההוצאה לאור וכמנהלת בספר לכל. אודי שימש במועדים הרלוונטיים כאחראי על העובדים וכמנהל בספר לכל.
70. על פי כתב האישום, הנאשם 7, מר עודד שפר (להלן – מר שפר) היה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום מנכ"ל מדע, בעליה, מורשה חתימה ומנהל פעיל בה. יצוין, כי מר שפר ומדע הודו בכל המיוחס להם בכתב האישום (ראו תשובה לכתב אישום, 1.1.18, ומסמך עובדות מוסכמות, שצורף לה), וביקשו כי ארשיע אותם בעבירות המיוחסות להם. לבקשתם, הכרעת הדין בעניינם תינתן בגדרה של הכרעת דין זו.
71. על פי כתב האישום, מר כהן, הנאשם 9, היה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום מנכ"ל יש הפצות, בעליה, מורשה חתימה ומנהל פעיל בה. הנאשם 10, שי, הוא בנו של מר כהן. על פי כתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הוא היה מנהל, מורשה חתימה ומנהל פעיל בחברה (להלן ייקראו נאשמים 9 – 11 יחד – נאשמי יש הפצות).
72. בכתב האישום נטען כי לנוכח תפקידם, סמכותם ואחריותם של הנאשמים 5-3, 7, 9 ו-10 בניהול ענייני החברות ולנוכח נסיבות העניין, יש לראות במעשים המיוחסים להם בכתב האישום ובמחשבתם הפלילית, את מעשיהן ומחשבתן של החברות.
73. כתב האישום המקורי הופנה גם כלפי חברת בונוס, ומנהלה מר חיים כהן. עניינם של אלה הסתיים בהרשעה בעקבות הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן, כחלק מהסדר טיעון (ראו גזר דין, 11.9.2016).
74. גורמים נוספים המעורבים בהסדרים מושא האישומים הם חברת לוני כהן; מנהלה, מר קרלינסקי; חתנו, מר אורי דוידסון (להלן – מר דוידסון), אשר נטען כי במועדים הרלוונטיים שימש כמנהל תפעול בלוני כהן; חברת רכגולד; מנהלה, מר מן-דעלי; בתו, שלי מן-דעלי (להלן – גב' מן-דעלי), אשר במועדים הרלוונטיים שימשה כמנהלת אתר האינטרנט של רכגולד.
75. על רקע דברים כלליים אלה, ניתן לפנות לבחינת האישומים השונים. תחילה, לאישום הראשון.
האישום הראשון
76. האישום הראשון מופנה כלפי נאשמים 3, 4, 6, 7 ו-8. על פי הנטען באישום זה, בתאריך 11.6.07 פרסם משרד החינוך את מכרז 41/6.07 "להקמת מאגר ספקים לאספקת ספרי לימוד מאושרים למוסדות חינוך" (להלן, במסגרת הדיון באישום זה – המכרז), במסגרת פרויקט השאלת ספרי לימוד. לכל בית ספר המשתתף בפרויקט ניתן תקציב ממשרד החינוך לצורך רכישת ספרים במסגרת הפרויקט.
77. המכרז התנהל בשני שלבים. בשלב הראשון התחייבו המציעים לתת לרוכשי הספרים הנחה מהמחיר הקטלוגי של ספרי הלימוד. בעקבות הצעותיהן בשלב הראשון של המכרז, נבחרו החברות בונוס, ספר לכל, מדע, לוני כהן ורכגולד כזוכות במכרז וכספקי משרד החינוך (להלן באישום זה – הסיטונאים).
78. בשלב השני של המכרז, שהתקיים לאחר בחירת הספקים על ידי משרד החינוך, התבקשו הסיטונאים להגיש הצעות מחיר פרטניות לבתי ספר אשר ביקשו זאת. הצעות המחיר הוגבלו למחיר שננקב על ידי הספק בשלב הראשון של המכרז. שלב זה במכרז כונה "תיחור". חברת טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ (להלן – טלדור) נבחרה על ידי משרד החינוך לנהל את התיחורים ואת מאגר הספקים. בכל שנה נערכו מספר תיחורים. בכל תיחור הגישו הסיטונאים לטלדור הצעות עבור כל בית ספר שהשתתף בתיחור, בנפרד. טלדור בחרה, באישור משרד החינוך, את הזוכה באספקת הספרים של כל בית ספר, מבין הסיטונאים שהגישו הצעות מחיר. מכוחו של מכרז זה סיפקו הסיטונאים את ספרי הלימוד בתוכנית השאלת ספרי הלימוד בשנים 2012-2008.
79. בכתב האישום תואר, כי בתיחור הראשון לשנת 2008 (להלן באישום זה – התיחור הראשון) השתתפו כ-50 בתי ספר. נטען, כי במועד שאיננו ידוע במדויק למאשימה, לפני 27.7.08 (המועד האחרון להגשת ההצעות בתיחור הראשון), היו גב' חבז, ספר לכל, מר שפר, מדע, חיים, בונוס, מר קרלינסקי, לוני כהן, מר מן-דעלי ורכגולד צדדים להסדר לפיו יחלקו הסיטונאים ביניהם את אספקת הספרים לבתי הספר בתיחור הראשון, כך שהחלק בו יזכה כל אחד מהסיטונאים יהיה דומה לחלקו של משנהו. במסגרת זו תיאמו הצדדים להסדר גם את הצעות המחיר אותן יגיש כל אחד מהסיטונאים לטלדור.
80. בכתב האישום תואר עוד, כי בתיחור השני לשנת 2008 (להלן באישום זה – התיחור השני) השתתפו כ-40 בתי ספר. נטען בכתב האישום, כי במועד שאיננו ידוע במדויק למאשימה, לפני 14.8.08 (המועד האחרון להגשת ההצעות בתיחור השני), היו גב' חבז, ספר לכל, מר שפר, מדע, חיים, בונוס, מר קרלינסקי, לוני כהן, מר מן-דעלי ורכגולד צדדים להסדר לפיו יחלקו ביניהם את אספקת הספרים לבתי הספר בתיחור השני כך שהחלק שבו יזכה כל אחד מהסיטונאים, בחישוב כולל של התיחור הראשון והשני, יהיה דומה לחלקו של משנהו. במסגרת זו תיאמו הצדדים להסדר גם את הצעות המחיר אותן יגיש כל אחד מהסיטונאים לטלדור.
81. בכתב האישום נטען, כי בהמשך לתיאום האמור הגישו הסיטונאים הצעות מחיר בתיחור הראשון ובתיחור השני. הצדדים לתיאום הציגו בפני טלדור ומשרד החינוך מצג כוזב לפיו הצעתם במכרז הוגשה באופן עצמאי, ללא התייעצות, תיאום או קשר עם מציע אחר, ולא גילו את עובדת התיאום ביניהם. בהסתמך על המצג האמור התקבלה הנחת הדעת של טלדור ושל משרד החינוך בדבר כשרות ההצעות, ונבחרו ההצעות הזוכות.
82. נטען בכתב האישום, כי במעשים המתוארים היו גב' חבז, ספר לכל, מר שפר ומדע, בהיותם בני אדם המנהלים עסקים, צדדים להסדר לפיו הגבילו עצמם באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים, בינם לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינם לבין אדם שאינו צד להסדר. ההסדר כלל כבילות הנוגעות למחיר שיידרש, לחלוקת שוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו. זאת, מבלי לקבל אישור, היתר זמני או פטור ומבלי שהכבילות שבהסדר היו פטורות על פי כללי פטור סוג לפי חוק התחרות.
83. עוד נטען בכתב האישום, כי גב' חבז, ספר לכל, מר שפר ומדע קיבלו במרמה את הנחת הדעת של טלדור ומשרד החינוך ואת זכייתם באספקת הספרים לבתי הספר השונים. מר זלוף היה מנהל פעיל בחבר בני אדם שנעברה בידיו עבירה לפי החוק. בהקשר זה נטען כי במועדים הרלוונטיים לאישום זה או בחלקם, ידע מר זלוף על ההסדר הכובל המתואר באישום זה או יכול היה לדעת עליו. עוד נטען כי אדם מן היישוב בנעלי מר זלוף יכול היה לדעת על ההסדר הכובל המתואר באישום זה.
84. על יסוד האמור מיוחסת לנאשמים 3, 4, 6, 7 ו-8 עבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות לפי סעיף 47(א)(1) לחוק התחרות, בצירוף סעיפים 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 4, 47א ו – 47א(1), 47א(2) לחוק. ביחס לנאשם 3 נטען לתחולת הוראת סעיף 48 לחוק. לגבי החברות, מפנה כתב האישום גם לסעיף 23(א)(2) לחוק העונשין. הנסיבות המחמירות המפורטות באישום הן שיטתיות ההסדרים ומשכם; העובדה שמדובר בתיאום מכרז ציבורי; היקפו הכספי של המכרז, חלקם ומעמדם של הצדדים להסדר בענף המושפע מהעבירה.
85. לנאשמים 4, 6, 7 ו-8 מיוחסת גם עבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין. ביחס לחברות מפנה כתב האישום גם לסעיף 23(א)(2) לחוק העונשין. הנסיבות המחמירות הנטענות נובעות מן השיטתיות, ההיקף והפגיעה של העבירה במנגנון הציבורי.
86. דיון. נקודת המוצא לדיון באישום זה מצויה במכרז הנ"ל (ת/426). במסגרת המכרז, היה על המציעים להגיש הצעות מחיר, ובהן לנקוב באחוזי הנחה מוצעים לקבוצת ספרי לימוד, לפי רמות כיתה, לפי טבלה שצורפה למכרז (נספח 1 לו) ולפי מחירון של ספרי לימוד מאושרים (ראו סעיף 12.1 למכרז). בשלב שני, היו אמורים להתבצע שני תיחורים (סעיף 5.7.5 למכרז), אשר נועדו לבחירת הספקים שייבחרו. במכרז נקבע, כי המחיר בתיחור לא יעלה על המחיר הנקוב בהצעת המחיר. עוד נקבע (סעיף 4.4), כי משרד החינוך יבחר ב"מנהל מאגר", היינו קבלן מנהלת אשר ישמש כחברה מנהלת לביצוע שירותי הניהול, התיאום והבקרה הנדרשים על ידי משרד החינוך. לתפקיד זה נבחרה חברת טלדור (ראו ת/493, 30.7.08).
87. את השלב הראשון במכרז עברו, כאמור, החברות לוני כהן, רכגולד, בונוס, ספר לכל ומדע (ראו עדות מר חיים הלפרין, מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה במשרד החינוך (להלן – מר הלפרין), בעמוד 99 (17.1.18)). ביולי 2008 פנתה טלדור לסיטונאים בבקשה להציע הצעות לפניות בתי ספר (תיחור 1). המועד האחרון שנקבע לכך היה יום 27.7.08, שעה 12:00 (ת/437, דוא"ל מיום 23.7.08). בהמשך לקבלת הצעות מאת הסיטונאים, נקבעו תוצאות התיחור (טבלה, ת/221). באופן דומה, ביום 7.8.08 הועברו לסיטונאים רשימות בתי הספר מושא התיחור השני (דוא"ל, ת/473). בהמשך לכך נקבעו תוצאות התיחור (טבלה, ת/224).
88. המחלוקת לגבי אישום זה נוגעת לנאשמים 3 (ספר לכל), 4 (גב' חבז) ו – 6 (מר זלוף). אזכיר, כי נאשמים 7 (מדע) ו – 8 (מר שפר) הודו במיוחס להם בגדרי האישום. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ולמלוא הראיות שבפניי, הגעתי למסקנה כי אחריותם של הנאשמים לעבירות המיוחסות להם באישום זה הוכחה ברמת הוודאות הנדרשת לשם הרשעה בפלילים. אעמוד עתה על הטעמים ביסוד מסקנה זו.
89. רובד ראייתי אחד הוא עדויות של המעורבים בתיאום. מר קרלינסקי העיד, כי בשנת 2008 הסיטונאים החליטו לחלק ביניהם את הזכיות בתיחורים על פי מכרז טלדור באופן שווה בין החברות (פרוטוקול, עמודים 68, 71). תמונה דומה עולה מעדותו של מר מן-דעלי (בעמודים 492 – 494). הוא הדין בעדותו של מר דוידסון (בעמוד 300), אשר גם העיד כי ביטא כלפי מר קרלינסקי הסתייגות לגבי ההסכמה האמורה (שם; לדבריו, לא ניתן לו מענה שהניח את דעתו (בעמוד 331; ראו גם בעמוד 342); מר קרלינסקי העיד באופן דומה (בעמוד 91 לפרוטוקול מיום 8.1.18)).
90. מעדותו של מר קרלינסקי עלה, כי בפועל בתיחור הראשון קיבלה בונוס נתח גדול בהרבה מן האחרים, במקום חלוקה שווה. בשל כך, התבקשה בונוס שלא להגיש הצעות בתיחור השני, כדי לשמור על "חלוקה צודקת של העוגה" (בעמוד 68; ראו גם בעמוד 69). מר קרלינסקי הבהיר כי כוונתו במילה "צודקת" היא לחלוקה שוויונית (שם, בעמוד 68).
91. אין מחלוקת, כי מר קרלינסקי ומר מן-דעלי הודו במסגרת הליך אחר בחלקם בתיאום מכרז זה. עונשם נגזר. ריצוי העונש הסתיים טרם העדויות. יש בכך כדי לחזק את משקל העדויות.
92. לאמור מצטרפים מסמכים מזמן אמת, התומכים בטענות שבכתב האישום. אשר לתיחור הראשון, ביום 26.7.08, יום לפני הגשת התיחור, העביר מר מן-דעלי למר קרלינסקי, לחיים, למר שפר ולגב' חבז הודעת דוא"ל (ת/181, ת/222), בה כתב "מצורף קובץ מעודכן של הצעות המחיר רכגולד, לוני כהן וספר לכל, עיינו בו ונדבר מחר בבוקר מוקדם". להודעה צורפה טבלה, ובה סמל המוסד הרלוונטי; תקציב משרד החינוך בש"ח; וסכום ההצעה לכל אחד מן הסיטונאים. בצד ימין של הטבלה מופיעים שמותיהם של הסיטונאים האמורים לזכות במוסד הרלוונטי, בהתאם לחלוקה בין הצדדים (ראו עדותו של מר מן-דעלי, בעמודים 491 – 495; בעמוד 495 התייחס מר מן-דעלי למסמך ת/68, הערוך באופן דומה). יצוין, כי על פי עדותו של מר מן-דעלי, מקורם של המחירים בטבלה, המצויים בטור המתייחס לכל חברה, באותה חברה (בעמוד 492).
93. עוד עולה, כי קיימת זהות כמעט מוחלטת, לעתים ברמת האגורה הבודדת, בין הסכומים שציינה ספר לכל במגעיה עם הסיטונאים האחרים (ת/222), ביחס לאותם בתי ספר בהם הייתה אמורה לזכות, לבין הסכומים שפורטו לגבי אותם בתי ספר בהצעתה בתיחור הראשון (ת/221). מתאם גבוה כזה קיים גם ביחס לסיטונאים האחרים.
94. לא למותר לציין, כי סכימת התקציבים של בתי הספר, על פי החלוקה המתוכננת של הזכיות עבור כל אחד מן הסיטונאים, מובילה לסכומים קרובים ביותר (רכגולד – 219,351 ₪; בונוס - 219,414 ₪; לוני כהן 219,794 ₪; מדע – 217,395 ₪; ספר לכל – 216,706 ₪). יש בכך תימוכין נוספים לעדויות בדבר חלוקה שוויונית בין המתחרים.
95. אשר לתיחור השני. בחומר הראיות הוצג מסמך אשר סומן ת/223. מדובר בטבלה, אשר השם שניתן לה (ראו מאפייני מסמך, ת/438) הוא "השוואה בין הסיטונאים". המסמך נוצר ביום 11.8.08. המסמך כולל את רשימת בתי הספר בתיחור השני. בטור הימני נזכר הסיטונאי שאמור לזכות בכל בית ספר. בעמוד השני של המסמך מופיעה טבלה, בה לצד כל סיטונאי מופיע הסכום בו זכה בתיחור הראשון, ולצידה הסכום אותו הוא צריך לקבל בתיחור השני, על מנת שתיווצר חלוקה שווה בין הסיטונאים בשני התיחורים יחד (ראו עדות מר קרלניסקי, בעמוד 68). כפי שהוזכר לעיל, הצורך בכך נבע מן העובדה, שתוצאות התיחור הראשון לא תאמו את ציפיות הצדדים (שם, שם), כך שנוצרה חלוקה לא שיוויונית . עדות מר קרלינסקי (בעמוד 69), מתארת את תהליך ההתאמה האמור, באופן התואם במלואו את העולה מן המסמך (ראו גם עדות מר דוידסון, בעמוד 308). כדברי מר קרלינסקי, "לכל אורך הדרך אחת המטרות הייתה לשמור על חלוקה צודקת של העוגה" (שם, בעמוד 68). באופן התואם את עדותו של מר קרלינסקי, בטבלה ת/223 לא הוקצו לבונוס בתי ספר כלשהם. בדרך זו, נוצר איזון בין כל הסיטונאים.