15. בית המשפט הפדרלי לערעורים דחה את הטענה. נקבע, כי גם אם החליט אחד המתחרים שלא להגיש הצעה תחרותית במכרז, הפנייה למתחרה אחר, במטרה לקבל מספר בטוח, חרגה מפעולה חד צדדית, ונפלה לגדר האיסור על יצירת הגבל עסקי (בעמוד 1160). בית המשפט ציטט בהקשר זה בהסכמה פסק דין אחר, בו נקבע ברורות כי "… any agreement between competitors pursuant to which contract offers are to be submitted to or withheld from a third party constitutes bid rigging per se violative of 15 U.S.C. § 1". בית המשפט הפדרלי לערעורים הוסיף וקיבל בהקשר זה את עמדת המאשימה שם, כי קבלת טענת הנאשמים פירושה, כי בכל משפט בו תעלה טענה בדבר תיאום מכרז, ייטען תמיד כי ההחלטה לא להגיש הצעה תחרותית הייתה חד צדדית (שם).
16. קו מחשבה דומה הופעל בת"פ (מחוזי י-ם) 22847-12-10 מדינת ישראל נ' בובליל (13.9.2018), שם נפסק כי הסכם בין מתחרים במכרז לפיו יוגשו הצעות מסוימות במכרז, או לא יוגשו הצעות כלל, הוא הסדר כובל, "אף אם אחד הצדדים או כולם התכוונו לפעול באותה צורה בכל מקרה ..." (בפסקה 327). ברוח זו נפסק בפרשה נוספת (ת"פ (מחוזי י-ם) 9865-10-12 מדינת ישראל נ' בר (13.1.2015), כי המאשימה אינה נדרשת להוכיח קשר סיבתי בין ההסדר הכובל לבין אופן הפעולה של הצדדים לו, בשלב מאוחר יותר (בפסקאות 157 – 158). באותו קו קבעתי בפרשה אחרת (ת"פ (מחוזי י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' אנג'ל (9.7.2015) , להלן גם – פרשת הלחם) כי אם ביסוד פעולות של צד להסדר עמדו שיקולים עצמאיים של אותו צד, אין בכך, ככלל, כדי לנתק את הפעולה מן ההסדר הכובל (בפסקה 212). ציינתי, כי "עצם קיומם של שיקולים כאמור אינו מאיין את ההסדר הכובל. אין בשיקולים כאמור גם כדי לאיין את המגבלה על חופש הפעולה, הטמונה בהסדר. קיים גם קושי טבוע בבירור טענה בדבר מניע פנימי כזה או אחר ביסוד פעולה, הנעשית בעקבות גיבושו של הסדר כובל".
17. הגדרת ההסדר הכובל מתייחסת ל"בני אדם המנהלים עסקים". במונח בני אדם כלולים, בהקשר זה, תאגידים (פסק הדין הנ"ל בעניין בורוביץ, בפסקה 81). אשר ליסוד של ניהול עסקים, אימץ בית המשפט העליון גישה תכליתית, לפיה יסוד זה נועד להבחין "בין גופים עסקיים לבין גופים שאינם כאלה" (שם). בהקשר זה, המונח "עסק" מוגדר בסעיף 1 לחוק התחרות באופן רחב, כמתייחס ל"עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו". הגדרות אלה יפות לכל התאגידים שעניינם נדון בהכרעת דין זו.