7. עקב פטירתה המצערת של ד"ר פרבר ז"ל בנובמבר 15', ומשעמדה התובעת על זכותה לחקירה נגדית לגבי חוות הדעת בתחום השיקומי, ניתנה ביום 11/7/16 החלטה למינויו של פרופ' גבריאל זייליג, מומחה לרפואה פיזיקלית ושיקומית, ומנהל המחלקה לשיקום נוירולוגי במרכז הרפואי שיבא תל השומר, לצורך מתן חוות דעת בתחום השיקום בעניינה של התובעת (להלן: פרופ' זייליג).
פרופ' זייליג בדק את התובעת ביום 13/11/16 ומסר חוות דעת ביום 14/2/17. בעת כתיבת חוות הדעת, היו לפניו המסמכים הבאים: גיליון רפואי של התובעת מהמרכז הרפואי רמב"ם לשנים 11'-15', הכולל סיכומי אשפוז, ביקורי מרפאות, תוצאות בדיקות דימות ועוד; גיליון רפואי מבית לוינשטיין משנת 11'; סיכומי אשפוז וביקורי מרפאה מבית החולים "מאיר"; דו"חות ביקורי מרפאה מקופת החולים מכבי; חוות הדעת השיקומית מטעם ד"ר אילנה פרבר ז"ל, מתאריך 3/6/12, וחוות דעת רפואית מטעם פרופ' מרדכי קרמר, מתאריך 24/6/14. בהמשך, השלים את חוות דעתו בסוגיה של תוחלת החיים של התובעת ביום 18/4/18. (להלן: חוות הדעת של פרופ' זייליג וחוות הדעת המשלימה).
--- סוף עמוד 4 ---
8. עיקרי חוות דעתו של פרופ' זייליג:
בפרק תולדות המקרה נכתב כדלהלן:
"מדובר באישה ילידת ישראל, שנת 53', כבת 62 במועד בדיקתי. בתאריך 14/1/11 נפגעה קשה מאד בתאונת דרכים. חולצה בשטח והועברה למיון רמב"ם, שם אובחנו שברים בעמ"ש גבי (T9) וכן פגיעה בחוט עם שיתוק גפיים תחתונות. בנוסף, נחבלה בחזה ופתחה חזה-דמי. נותחה לצורך הפחתת הלחץ מחוט השדרה וקיבוע עמוד השדרה מ-T7 עד T10. כמו כן, הוחדר נקז לחזה הימני לצורך ניקוז הדם. כעבור שבוע ימים הועברה למחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין. שהתה במחלקה זו כחצי שנה, במהלכה לא נצפה שיפור נוירולוגי משמעותי, אך כן השיגה עצמאות חלקית בטיפול עצמי: עזרה חלקית (לבוש ורחצה) בחלק גוף עליון, עזרה מלאה בפלג גוף תחתון, ובניידות: משתמשת בכיסא גלגלים, "למרחקים ארוכים זקוקה לעזרה בהסעתה". היא נזקקה לעזרה במעברים מהמיטה לכיסא ומהכיסא למיטה. היא לא שלטה על הסוגרים. הבירור שנעשה במהלך אשפוזה הראה הרחבת מערכת השתן וכן רפלוקס, ולכן השתחררה עם קטטר קבוע בכיס השתן. "יציאות (פעילות מעיים) מסודרות בעזרת תרופות". עקב כאבים חזקים, נעשה בירור שהראה היצרות התעלה הספינלית המותנית.
בשחרורה הומלץ על עזרת הזולת במשך כל שעות היממה, וכן לטיפול פיזיותרפיה לחיזוק שרירים, שמירת טווחי תנועה, הפחתת כאבים, שיפור הניידות והעצמאות ושיפור סיבולת. לאחר שחרורה עברה לגור ראשית בדירה שכורה זמנית, ולאחר מכן לבית קרקע [ביישוב].