22. הסכם הבוררות מעיד על עצמו כהסכם פשרה ממצה שנכרת בין בעלי דין מתוחכמים. ניכר הוא, שהסכם זה נערך על ידי עורכי דין מקצועיים על רקע של סכסוך מסחרי מר וממושך בין מרשיהם. הלכת ביבי כבישים – כפי שעולה מהחיבור שבין פסק דיני ובין פסק דינו של השופט ע' גרוסקופף, אשר זכו להסכמתו של השופט ע' פוגלמן – מורה לנו על-כן לפסוק את הדין במקרה דנן בהתבסס על מילותיו הברורות של ההסכם (ראו ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 17-11 לפסק דיני ופסקאות 7-5 לפסק דינו של השופט גרוסקופף (20.11.2019) (להלן: עניין ביבי כבישים); דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (19.4.2020), פסקה 17 להחלטת הנשיאה א' חיות); וכן ע"א 7669/18 זהבי נ' זהבי [פורסם בנבו] (8.12.2019), פסקאות 23 ו-30 לפסק דיני).
23. מילים ברורות אלה, שכאמור מופיעות בסעיפים 1 ו-9 להסכם הבוררות, אומרות לנו כי הצדדים ביטלו (בין היתר) את כלל חובות העבר של קבוצת כהן ואת כלל תביעות העבר של אורן נגד כהן. לפיכך, החיובים נשוא איגרת החוב משנת 1992, שעשייתה קדמה להסכם הבוררות, בטלים אף הם; והוא הדין לגבי האינדיקציות השונות אליהן הפנה בא-כוחו של אורן בטיעוניו לפנינו – אלו אינן יכולות לשנות מילים מפורשות שנכתבו בהסכם (ראו עניין ביבי כבישים, פסקה 13 לפסק דיני). נמצא אפוא, כי אורן איננו זכאי לדמי-שכירות מעבר לאלו שנפסקו לטובתו בפסק הדין קמא, וכי בית משפט קמא צדק גם צדק בהגבילו את דמי השכירות מהחנות, שאורן זכאי לקבלם, לתקופת הכינוס: 18.4.2013 – 11.1.2014.
24. למעלה מן הנדרש וכדי להסיר ספקות, אתייחס במלים ספורות לטענתו של אורן כי הינו זכאי למלוא דמי השכירות מהחנות, בהיותו בעל שיעבוד, כעניין משפטי. טענה זו איננה נכונה. שעבוד של נכס – הוא כשלעצמו – איננו מקנה למקבלו את הזכות להיפרע מדמי השכירות המשולמים לבעל הנכס המשועבד בעד השכרתו. בעל הנכס שבוחר לשעבדו ממשיך ליהנות ביחס אליו מאגד הזכויות ששמו "בעלות" ואשר כולל את החירות להשכיר, בכפוף להסכמה של מקבל המשכון, את הנכס ולקבל משוכרו את דמי השכירות. שעבוד של נכס אינו אלא בטוחה קניינית אשר מקנה למקבלה אך ורק את הזכות העתידית לגבות את החוב שהחייב חייב לו מדמי מכירתו של הנכס (ראו: יהושע ויסמן דיני קניין: זכויות קדימה ופרקי משכון 135-129 (2014)). לפני מימושו של שעבוד באמצעות מכירת הנכס בהליכי ההוצאה לפועל או במסגרת כינוס נכסים, אשר מתקיים עקב חדלות פירעון של בעל הנכס, דמי השכירות המשולמים בעד השכרת הנכס המשועבד מגיעים לבעליו, זולת אם הצדדים קבעו ביניהם הסדר אחר. מכאן חשיבותם המכרעת של פרטי ההתקשרות שבין הצדדים, ועל אלו כבר עמדתי.