12. בהמשך לכך, התקיים דין ודברים בין נציגי המשיב לבין מייצגי המערער. לבירור המחלוקת, ערכה נציגת המשיב ביקור באחת מחברות הבת של חברת האם, אשר מקום מושבה בישראל (להלן: "החברה הישראלית"), לרבות פגישה שהתקיימה עם חשבת החברה הישראלית. החשבת העידה כי המערער עובד במשרדי החברה הישראלית, וכי כל לקוחות החברה הישראלית הם ישראלים. בעקבות זאת, ביום 13.1.2015 הוציא המשיב למערער צווי שומה, בגדרם נקבע כי עיקר עבודתו של המערער בוצע בישראל ובעבור שירותים שניתנו ללקוחות בישראל. חרף זאת, ולפנים משורת הדין כדברי המשיב, הוכרו חלק מהכנסותיו של המערער ככאלה שהופקו בחו"ל ועל כן פטורות ממס (להלן: "צווי השומה"). ייחוס זה נעשה על פי דרך החישוב המוצעת בחוזר מס הכנסה, דהיינו בהתאם ליחס בין מספר ימי העסקים ששהה המערער בחו"ל מתוך כלל ימי העסקים בשנת המס הרלוונטית, כדלהלן:
שנת המס אחוז ההכנסה המשויך לישראל אחוז ההכנסה המשויך לחו"ל
2007 64% 36%
2008 77% 23%
2009 82% 18%
2010 91% 9%
2011 78% 22%
13. המערער לא השלים עם צווי השומה והגיש ערעור מס לבית המשפט קמא. במסגרת הערעור טען כי עניינו נכנס בגדר סעיף 14(א) לפקודה, בין אם דרך חלופת מקום הפקת ההכנסה (לאור תפקידו הגלובלי כמנהל מכירות אזורי) ובין אם דרך חלופת מקום הנכס המניב (משום שההכנסות שקיבל מהחברה הן נגזרת של המוצרים והשיטות שפיתח במהלך שהותו באנגליה, ולחלופין של חוזה ההעסקה – המהווים כולם "נכסים מחוץ לישראל"), ועל כן יש להעמיד את הכנסתו החייבת מהחברה על סכום 0, כך שאיננו חייב במס כלל עבור הכנסות אלו, ולהשיב לו כל סכום מס ששולם בישראל בקשר להכנסות מהחברה. לחלופין, ביקש המערער להעמיד את הכנסתו החייבת מהחברה על הסכום שהוצהר בשומה העצמית, דהיינו ייחוס 36.68% מסך הכנסותיו לישראל. לחלופי חלופין, עתר המערער לנקוט בדרך חישוב אחרת לייחוס ההכנסות, על דרך של הוספת "מכפיל" משמעותי לימי שהייתו בחו"ל, וזאת כפי שנעשה לטענתו במקרים אחרים (להלן: "הסעד החלופי השני").
14. למען שלמות התמונה, יצוין כי בהתאם להסכמות הצדדים, שקיבלו תוקף של פסק דין ביום 19.12.2017, על צו השומה שהוצא למערער לשנת 2012 יחולו קביעות בית המשפט קמא בפסק דינו.
פסק הדין של בית המשפט קמא
15. ביום 21.1.2018 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, במסגרתו נדחה עיקר ערעורו של המערער. בית המשפט קמא דחה את טענות המערער ביחס להתקיימות שתי החלופות שבהוראת סעיף 14(א) לפקודה, כמפורט להלן.