5. ביום 17.12.2019 הורה בית משפט קמא לצדדים להודיע עמדתם ביחס להעברת הדיון בבקשת העיון לבית משפט השלום. זאת, לנוכח בקשה – שנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבעה כי תידון בבית משפט השלום – שהוגשה על-ידי הרשות השיפוטית בקנדה מכוח חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק העזרה המשפטית) לביצוע חיקור דין של מספר עובדים לשעבר של החברה בפירוק. המערערת הותירה את שאלת הסמכות העניינית לשיקול דעת בית המשפט, בעוד שהמשיבים התנגדו להעברת הדיון ועמדו על כך שהסמכות לדון בבקשת העיון מסורה לבית משפט של פירוק.
פסק דינו של בית משפט קמא
6. בית המשפט ציין כי הבקשה לעיון במסמכי החברה אינה נסמכת על אמנות בינלאומיות וכי אין הסכם בין ישראל לקנדה שמסדיר את הסוגיה. עם זאת, חוק העזרה המשפטית מלמד על שאיפה לסייע כל הניתן לבתי משפט זרים בביצוע בקשות מטעמם, לנוכח עקרון ה-Comity שחל בין מדינות ובתי משפט לסיוע בניהול הליכים משפטיים.
7. בית המשפט קבע שהסמכות לדון בבקשה לעיון נתונה לבית משפט של פירוק. הבקשה הוגשה בהמשך לדיונים בסוגיית הגיבוי, שכבר נדונה לעומק על-ידי בית משפט קמא; הבקשה הופנתה על-ידי המערערת ובית המשפט בקנדה ישירות לבית משפט של פירוק, כדי שיפעיל את סמכותו בהתאם לדיני חדלות הפירעון כלפי המשיבים, המשמשים ידו הארוכה; כי למעשה הצדדים אינם חלוקים על סמכות בית משפט קמא; וכי אמנם סעיף 9 לחוק העזרה המשפטית קובע שבית משפט השלום הוא המוסמך לפעול לפי החוק, אך בפסיקה נקבע שלבית משפט של פירוק סמכות רחבה ובאפשרותו לדון גם בסוגיות שבסמכות ייחודית של בתי משפט אחרים, ככל שלסוגיה יש השלכה על ענייני החברה שבפירוק, כבענייננו.
8. לגוף הדברים, נקבע שהסעד המבוקש אינו בגדר "פעולה מותרת" בישראל, כמשמעות המושג בסעיף 8(ב) לחוק העזרה המשפטית, לפיו "לא תיעשה פעולה בישראל על פי בקשה לעזרה משפטית של מדינה אחרת, אלא אם כן הפעולה מותרת על פי הדין בישראל".
ראשית, נקבע שהיעתרות לבקשה תפר את הוראות סעיף 18ג(ה) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: סעיף 18ג(ה) ו-הפקודה בהתאמה) – שחל גם על חברה חדלת פירעון מכוח סעיף 353 לפקודת החברות – לפיו "קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט". נקבע כי מסעיף 18ג(ה) נובע שאין להיעתר לבקשה לעיון במסמכים שנאספו במסגרת תיק פשיטת רגל או פירוק, אם המידע המבוקש אינו נדרש להליך עצמו או נועד לצורך ביצוע הוראות פקודת פשיטת רגל. לענייננו, נקבע שהגילוי המבוקש לא נועד לביצוע הוראות פקודת פשיטת הרגל או לביצוע תפקיד המשיבים, אלא לצורך הליך חיצוני שמתנהל בקנדה.