30. התובע צרף לכתב התביעה שתי חוות דעת רפואיות: חוות דעת בתחום האורטופדי ערוכה ע"י ד"ר יחזקאל טיטיון מיום 25.8.16 אשר קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 54% (משוקלל) בגין פגיעה בעצמות ובשרירי השוק הימני ובגין צלקות נרחבות, רגישות ומכערות. בנוסף, צירף התובע לכתב התביעה חוות דעת רפואית בתחום הנוירולוגי ערוכה ע"י פרופ' ויויאן דרורי מיום 27.5.16 שהעמידה נכותו הצמיתה של התובע בשיעור משוקלל של 42% בגין פגיעה עצבית בעצמות ובשרירים האחוריים של כף הרגל. כבר עתה יובהר כי נכויות אלו בתחום הנוירולוגי, חופפות לחלוטין לנכויות שנקבעו בתחום האורטופדי. הנתבע הגיש מטעמו חוות דעת רפואית נגדית בתחום האורטופדי בלבד מיום 13.3.18 ערוכה ע"י פרופ' יעקב נרובאי אשר העמיד את שיעור הנכות המשוקלל של התובע בקשר לתאונה ב- 31%.
31. נוכח הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, מונה ד"ר כהן צבי כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה שערך חוות דעתו ביום 12.11.18 במסגרתה קבע כי בעקבות התאונה: "אובחנו חתכים של כלי דם "טיביאלי" ו"פופליטאלי", עצב "טיביאלי", שרירים: גסטרוקנמיוס", "סולאוס" ו FDL . כלי הדם שוחזרו באמצעות שתל ורידי שנלקח מהירך , נתפרו העצב, השרירים והעור, קובע בסד גבס אחורי ואושפז במחלקת כלי דם למעקב וטיפול במדללי דם". התובע עבר בהמשך שני ניתוחים נוספים בבית החולים איכילוב להארכת גיד "אכילס".
32. מומחה בית המשפט העמיד נכותו של התובע בתחום האורטופדי והנוירולוגי/עצבי בשיעור משוקלל של 42%. ללא צלקת נכותו רפואית מסתכמת ב- 28%. להלן פירוט הנכויות לפי מומחה בהמ"ש:
א. 20% בגין הפגיעה בעצב הטיביאלי מימין לפי תקנה 32(5) א' |||
ב. 5% בגין הנאורומה בעצב סוראלי לפי תקנה 29(6)(מותאם).
ג. 5% בגין הפגיעה בשרירים: גסטרוקנמיוס, סולאוס ו-FDL לפי תקנה 51(8), מותאם
ד. 20% בגין צלקות נרחבות ורגישות ברגל ימין לפי תקנה 75(1)ג' לתקנות המל"ל.
33. אשר לתקופות אי הכושר הזמני קבע המומחה כדלקמן: תקופת אי כושר מלאה למשך 6 חודשים מיום התאונה, תקופת אי כושרה מלאה למשך 3 חודשים לאחר כל אחד מהניתוחים שעבר בתאריכים 7.5.13, 11.5.15, ותקופת אי כושר זמנית, בין המועדים ועד 10.8.2015 בשיעור של 50%. מכאן, שהמומחה קבע לתובע תקופת אי כושר זמנית מצטברת למשך 4 שנים וחצי לערך. המומחה מציין בחוות דעתו כי התובע יזדקק לטיפולי פיזיותרפיה, ומשככי כאבים, במידת הצורך. עוד מציין המומחה כי: "יתכנו ניתוחים לתיקון עיוותים בכף רגל ימין במידה ויופיעו בעקבות הפגיעה השיתוקית". במענה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו מאת התובע בקשר לניתוח עתידי, השיב המומחה: "תיקון עיוותים בקרסול ובאצבעות מצריך החלמה ושיקום של 6 שבועות עד 3 חודשים. אם יופיעו עיוותים ויזדקק לטיפול ניתוחי, תיתכן החמרה בכ-10% בהתאמה, ובתנאי שלא יווצר כפל נכויות". (ראו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, נספח ט' לתיק מוצגי התביעה).
34. אף לא מי מהצדדים ביקש לזמן את המומחה הרפואי מטעם בית המשפט לחקירה נגדית על חוות דעתו, ובכך הסכינו שני הצדדים גם יחד עם קביעותיו וממצאיו ולא נותר לבית המשפט אלא לאמצם כמות שהם. בעניין זה אפנה להלכה בעניין ע"א 293/88 יצחק ניימן בע"מ נ' מונטי רבי (פורסם בנבו).
ב. הנכות התפקודית –עיסוקיו של התובע לאחר התאונה וגריעה מכושר ההשתכרות
35. התובע יליד 18/8/1994, כיום בן 26.5, רווק המתגורר בבית הוריו. בתצהירו ובחקירתו מציין התובע כי סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות מלאה. לדבריו, חרף מגבלותיו התגייס לצה"ל ב- 10/2013 עם פרופיל רפואי 64, שירת בחיל האוויר בתפקיד "חוו"ט", אך לא סיים שירות צבאי מלא והשתחרר לאחר שנתיים (10/2015) בשל הורדת פרופיל רפואי נוכח מגבלותיו הרפואיות.
36. בתצהירו טוען התובע כי לאחר שחרורו מצה"ל ובין השנים 2015-2018 ניסה להשתלב בחברות שונות, אך לא הצליח להחזיק מעמד באף עבודה יותר ממספר חודשים בודדים. התובע מפרט את מקומות העבודה בהם עבד, בכל מקום לתקופות קצרות בלבד מבלי שהצליח להתמיד במקום עבודה קבוע. בחקירתו סיפר כי לאחר הצבא למד קורס רשתות אינטרנט מטעם הביטוח הלאומי, ואף הצליח לסיימו. לדבריו, החל ללמוד ניהול פרויקטים בנדל"ן ב"מכללת רמת גן", במסגרת לימודי תעודה, אך לא הצליח להשתלב בתעסוקה תחום זה. לטענתו מ-02/2018 ועד היום אינו עובד כלל ונמצא סמוך על שולחן הוריו אשר דואגים לכל מחסורו.
37. עדות מסייעת לעניין הנזק נשמעה מפי הוריו של התובע. במסגרת זו העיד אביו של התובע כי: "הוא לא עובד הוא בבית. עבד תקופה קצרה. לא הצליח להסתדר. אבל הוא לא עובד". כאשר נשאל מתי עבד בפעם האחרונה, השיב: "לא זוכר. הוא עבד באיזה מקום... נדמה לי שהוא עבד ב-DHL". אמו של התובע השיבה בעדותה כי אין לה כל ידיעה נוגע למצבו התעסוקתי של בנה כיום, הגם שמתגורר בביתה. לדבריה: "אני יודעת שהוא מנסה לעשות משהו אבל מה בדיוק לא יודעת". (פרוטוקול, עמ'-22-23). הגם שלא ניתן היה לחלץ מפי ההורים תמונה ברורה בדבר מצבו התעסוקתי של התובע בעבר וכיום, הורי התובע תמכו בטענתו כי טרם סלל את דרכו מבחינה תעסוקתית וכיום יושב בבית באפס מעשה.
38. במסגרת חקירתו עומת התובע עם ראיות שאסף חוקר מטעם הנתבע לפיהן התובע נצפה עובד בחברה ששמה "פרוייקט טים" ובמעמד הדיון אף הוצג לעיון התובע כרטיס הביקור שלו עם פרטי החברה להוכחת טענתו זו. (ראו נ/18). על כך השיב התובע: "זו חברה שמתעסקת בפרוייקט גמר בהספקה של חומרי גמר, ומה שקשור בברזים אינטרפוצים וכו' ואני אמור להיכנס כשותף בעסק, משהו שלא צלח מבחינת כסף שאין לי את הדברים האלה, והייתי שם בהתחלה לראות איך משיגים לקוחות ואיך להגיע ומי אמור להביא אותם ואיך הדבר הזה עובד, וזהו. זה ירד מהפרק.... לא עבדתי שם. זה היה תהליך של 3-4 חודשים כדי להבין מה קורה ואיך זה עובד ואם אתה רוצה יש לך אפשרות לעבוד." כאשר נשאל על ידי בית המשפט אם קבל שכר בתקופה בה ניסה להשתלב בחברה ("פרויקט טים") השיב בשלילה. (פרוטוקול, עמ' ,17-18, ההדגשה אינה במקור).
39. במסגרת ראיותיו, הגיש הנתבע ארבעה תצהירי חוקרים במטרה להוכיח כי חרף הנכות הרפואית הבלתי מבוטלת שנותרה לתובע, מבחינה תפקודית- לא כצעקתה והתובע מתפקד כרגיל ללא כל קושי לרבות בפעילות מאומצת. במסגרת זו, צורפו לתצהירי החוקרים דיסק המכיל: קובץ וידאו של שיחת ייעוץ מיום 4.7.2019 שהתנהלה בין התובע לחוקר (בסיפור כיסוי) מטעם הנתבע, וכן הקלטת שיחה שנערכה בין החוקר ליובל צדיקר וכן סרטון וידאו קצר בו נצפה התובע רוקד במסיבה רבת משתתפים. במעמד הדיון ציין ב"כ הנתבע כי בשל טעות, מלבד הדיסק שצורף, יתר החקירות שהוסרטו על ידי החוקרים לא צורפו לתיק בית המשפט. ארבעת החוקרים נחקרו אף הם ולהלן נבא בתמצית את עיקרי הדברים: מחקירת החוקר חמי בק עלה כי הלה בצע שלושה מעקבים אחר התובע בשנת 2019 אשר הוסרטו (כאמור, מבלי שהוגשו לתיק). מטרת שלושת המעקבים הייתה כדי לתמוך בטענת הנתבע כי התובע עודנו עובד "בפרויקט טים". חוקר שני בשם אור כהן, שערך אף הוא מעקב אחר התובע מציין בתצהירו כי: "דקל נראה מעמיס מה שנראה כמו קופסאות ארחי קרמיקה על הרכב עם עוד שני אנשים" (ראו סעיף 6 לתצהיר כהן). בחקירתו הנגדית אישר כי הדברים נאמרו ביחס לתמונה שסומנה נ/19. החוקר אישר כי עסקינן בתמונה שצולמה ממרחק של 30-40 מטר. מעיון בתמונה ניתן לזהות כי התובע מוציא דבר מה מרכב, אך לא ניתן לזהות מה בדיוק מוציא ומה משקלו. מעבר לכך, מעל התמונה נרשם כי התובע מוציא "כלי עבודה" מהרכב, ואילו בתצהיר מצוין כי עסקינן באריחי קרמיקה, כאמור. כאשר עומת בחקירתו הנגדית מול פערים אלו, השיב כי הכל מוסרט. מאוחר יותר הוסיף: "עד כמה שאני זוכר היו שם אריחי קרמיקה". (פרוטוקול, עמ' 31). כאמור, גם הסרטת מעקב זה לא צורפה לתיק. כאשר נשאל התובע בחקירתו מה הכיל הקרטון אותו הרים בתמונה, השיב: "אני מחזיק קרטון יכול להיות של אינטרפוץ או של ברז... הרמתי קרטונים, אבל לא כבדים לאוטו" (פרוטוקול, עמ' 18). חוקר נוסף שהעיד הנו ליאב ראובן, אשר במסגרת סיפור כיסוי הציג עצמו כלקוח פוטנציאלי במשרדי "פרוייקט טים". לתצהירו צורף תמלול השיחה שנערכה עם התובע בצירוף סרטון המתעד את השיחה האמורה. מצפייה בסרטון ומעיון בתמלול השיחה עולה כי עסקינן בשיחת ייעוץ במסגרתה שוטח התובע בפני "הלקוח" הפוטנציאלי אופציות תכנוניות בקשר לדירה בבעלותו. יש לציין, כי כבר בפתח השיחה, במסגרת "שיחת החולין" שהתפתחה ביניהם, מזכיר התובע את התאונה ואת מגבלותיו כתוצאה ממנה. (עמ' 5 בתמלול השיחה). עם זאת, מצפייה בסרטון ובתמלול התרשמתי כי לתובע ידע רב בכל הקשור לתכנון, שיווק, ומכירה של פרויקטים בנדל"ן. במהלך השיחה מציין התובע במפורש כי הנו שותף בעסק בצוותא עם שותפים נוספים, וכי נחל הצלחה במספר לא מבוטל של פרויקטים אותם בצע. התרשמתי מסגנון דיבורו הקולח, האינטליגנטי, והשוטף של התובע ומהידע הרב שהפגין בנושא השבחת נדל"ן ואין ספק כי לתובע כישורים ניכרים בשווק ועבודה מול לקוחות. משיחה זו ניתן להתרשם מתפקודו התקין וכישוריו המרשימים של התובע בתחום שווק ונדלן. עצם העובדה כי התובע לא השתכר פרנסתו בתקופה שהיה מעורב בפרוייקט אינה מעלה ואינה מורידה שכן זה תלוי ההסכמות העסקיות אליהן הגיע מול יתר השותפים.
40. בנוסף, במהלך חקירתו הנגדית, הוגשה מטעם הנתבע אסופה של 32 תמונות צבע שהעלה התובע לחשבון "הפייסבוק" שלו, וזאת במטרה להוכיח כי מגבלותיו הנטענות לפיהן בעקבות התאונה הפך להיות שבר כלי אשר לא מסוגל להרים אפילו משקל של 3-4 קילו, אינם מתיישבות עם מצבו התפקודי הלכה למעשה וכי עדותו נועדה להאדיר את נזקיו. בתמונות שסומנו נ/13, נ/14,נ/16,נ/17 נצפה התובע נושא על כתפיו ילדים/נערים, תמונות שככל הנראה צולמו באירועים משפחתיים. בתמונה נ/15, נצפה התובע מרים לבדו שלושה משטחים מונחים זה על גבי זה של פחיות משקה. התובע, אשר דומה כי הופתע למראה תמונות אלו שהוצגו לו במעמד חקירתו, מהן עולה תמונה עובדתית שונה, בלשון המעטה, בנוגע ליכולותיו הפיזיות ולתפקודו ביחס לתמונה העגומה משהו, כפי שהציג בתצהיר עדותו הראשית ובתחילת חקירתו, עשה כל שלאל ידו לחמוק ממתן הסבר המניח את הדעת עד כדי התנערות ממה שרואים בתמונות המדברת בעד עצמן. כך למשל, עת נשאל כיצד הדברים מתיישבים עם טענתו בחקירתו כי הנו מתקשה להרים משקל העולה על 3-4 ק"ג, השיב: "לא הרמתי את הבחור הזה". (פרוטוקול, עמ' 13,15). אשר לתמונות בהן נצפה מרים על כתפיו את בן דודו, השיב: "אז יכולתי להרים משקלים, כיום אני לא מרים משקלים מבחינה פיזית. אני צריך לחיות איכשהו".(פרוטוקול, עמ' 16).
41. לתובע שככל הנראה חובב צילום, אוהב להצטלם ולתעד את סיפור חייו ברשת החברתית, הוצגו תמונות רבות מטיול שעשה עם חבריו אחרי הצבא בדרום אמריקה. ביניהן: תמונה שלו משקיף ממרפסת גבוהה הניצבת במעלה הר, אשר הדרך המובילה אליה הינה פתלתלה ומאומצת המצריכה טיפוס תלול של עשרות מדרגות. (נ/2/,נ/3). מעיון בתמונות נראה כי נדרשת פעילות מאומצת למדי של מטיילים מיטיבי לכת, על מנת להגיע לפסגה. כאשר נשאל התובע כיצד נוכח קשייו ומגבלותיו עם הרגל הפגועה הצליח לטפס מספר כה רב של מדרגות, השיב: "לא הלכתי ולא עליתי על כל זה לבד. חברים שלי עזרו לי כל הטיול, הרימו אותי, סחבו אותי, ועזרו לי להגיע...החזקתי שני חברים על הידיים והרימו אותי למעלה שאני אגיע". (פרוטוקול, עמ' 13). עם כל הכבוד, תשובה זו אינה מתיישבת לא עם ניסיון החיים ולא עם השכל הישר ואיננה מהימנה עליי. בתמונות נוספות נראה התובע יושב על אופני שטח, כאשר הנו לבוש וממוגן מכף רגל ועד ראש, ובתמונה נוספת מצולם בתמונה קבוצתית עם יתר הרוכבים. (ראו נ/6). כאשר נשאל התובע אשר למוצג בתמונה, השיב כי התמונות צולמו בפריז, וכי לא רכב על האופניים, אלא ישב עליהם באופן פאסיבי לצורך הצילום בלבד. (פרוטוקול עמ' 14). עוד הוגשו לתיק במעמד הדיון תמונות של התובע כאשר הנו רוכב על אופנוע ים, בעודו יושב על סוס, תמונה של התובע בתוך סירה במסגרת טיול "ראפטינג" ותמונה נוספת המתעדת את התובע משחק "סנוקר" בארץ. כמו כן, הוצגו תמונות נוספות בהן נצפה התובע רוקד במועדונים (ראו נ/7,נ/8,נ/9, נ/10). כאמור, גם בסרטון שהוגש לתיק נראה התובע רוקד במסיבה רבת משתתפים. תמונות וסרטונים אלו מצביעים על שמחת ואהבת חיים, וטוב שכך, ומצביעים על מצב פיזי תקין הנדרש על מנת להגיע ולחוות את המקומות האקזוטיים בהם ביקר התובע ויותר מכל מעיד על תפקוד טוב בהרבה מזה המוצג בתצהיר התובע.
42. אשר לנכות בגין הצלקות אשרה הועמדה על ידי המומחה בשיעור 20%- במעמד הדיון ביקש התובע מיוזמתו להציג את הצלקת שנותרה בשוק הרגל לעיני בית המשפט והרים את המכנס עד גובה הברך. ראשית יצויין, התובע הגיע לדיון בלבוש של מכנס ג'ינס צמוד והדוק על הגוף לפי צו האופנה של בחור צעיר בגילו, עד כדי כך שאך בקושי הצליח להפשיל את המכנס כדי להציג הצלקת (עמ' 10 לפרוטוקול). העובדה כי הינו לבוש במכנס צמוד מלמד כי אין המדובר בצלקת מאד רגישה למגע שאם אכן כך היה מצופה כי ילבש מכנסיים משוחררות יותר. שנית, מהתמונות הרבות שצורפו לתיק בית המשפט בהן נראה התובע לובש מכנסיים קצרים ועוסק בפעילויות שונות ללמדך כי התובע לא סובל מדימוי גוף נמוך בקשר לצלקת הנ"ל. מנגד, יש לציין את האבחנה הקלינית שציין המומחה בחוות דעתו בקשר לצלקות (עמ' 2 לחוות הדעת): מדובר בשלוש צלקות: האחת צלקת ניתוחית תקינה בירך ימין באורך 10 ס"מ אינה רגישה למגע. השניה, צלקת באספקט אחורי פנימי של השוק המקורב מימין באורך 19.5 ס"מ לגביה ציין המומחה: "רגישה מאד למגע עד כדי רתיעה בחלקה המרוחק מעל התקשות רקמה רכה". השלישית, צלקת ניתוחית תקינה באספקט האחורי של השוק המרוחק מימין מעל גיד אכילס באורך 9.5 ס"מ. מכאן ניתן לומר כי שתיים מתוך שלוש הצלקות הינן אסתטיות ואינן בעלות משמעות תפקודית בעוד שאחת מהן תפקודית לנוכח התיאור של המומחה בבדיקה. לנוכח האמור לעיל, הריני לקבוע כי מתוך 20% נכות כוללת שהעניק המומחה על הצלקות, יש לייחס 7% כנכות תפקודית.