בית משפט השלום בבת ים
ת"א 33240-03-17
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת אידית קליימן-בלק
תובע: פלוני
ע"י ב"כ יואח שכטר ואח'
-נ ג ד-
נתבע: שלמה זאנדברג
ע"י ב"כ עו"ד אלי לוי
משרד עו"ד ע.חרל"פ ואח'
פסק דין
נער בן 16.5 הועסק במשרה חלקית בבית העסק של שכנו, העוסק במכירת מוצרי חשמל למטבחים. באחד הימים התבקש להוציא לוח זכוכית גדול ורחב מימדים לכוון פח אשפה הממוקם מחוץ לבית העסק. בדרכו לכוון מיכל האשפה ומסיבה לא ברורה, התנפץ לפתע לוח הזכוכית לרסיסים ואחד משברי הזכוכית חתך ופצע את רגלו באופן שגרם לדימום עורקי מאסיבי לשוק הרגל.
רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית:
1. לפניי תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 12/8/1994, במהלך תאונת עבודה מיום 7/1/2011 שארעה בחצרי הנתבע. התובע היה נער בן 16.5, תלמיד תיכון במועד התאונה. הנתבע היה שכנו של התובע אשר העסיקו בבית העסק שבבעלותו ובניהולו במועד התאונה. מדובר בעסק למכירת מוצרי חשמל למטבחים מוסדיים הכולל קומת משרד וקומת מחסן. התאונה ארעה עת התבקש התובע על ידי הנתבע להוציא מהמחסן לוח זכוכית רחב מידות ולהשליכו לתוך מכולת אשפה, ואולם בדרכו לכוון המכולה ועוד בטרם הספיק להגיע אליה, התנפץ לפתע לוח הזכוכית, כאשר חלקו התחתון פגע בשוק רגל ימין וגרם לפגיעה חמורה המערבת כלי דם כפי שיבואר בהמשך. (להלן: "התאונה", "לוח זכוכית").
2. לטענת התובע, חרף מימדיו הגדולים של לוח הזכוכית, הוא לא קיבל כל הדרכה מהנתבע בדבר אופן ביצוע העברתו, והנתבע אף לא טרח להזהירו בדבר הסיכונים הכרוכים בעבודה ולא סיפק אמצעי הגנה מינימאליים אשר היו יכולים למנוע נזקיו. לפיכך, טוען התובע כי בהתנהגותו זו, עוול הנתבע כלפיו הן בעוולת הרשלנות והן בעוולת הפרת חובה חקוקה לרבות פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה, כמשמען בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] להלן: "פקודת הנזיקין"). עוד טען התובע כי בנסיבות דנן מוצדק להעביר את נטל השכנוע על כתפי הנתבע, וזאת בהתאם לסעיפים 38 ו- 41 לפקודה.
3. הנתבע אינו מכחיש את עצם קרות התאונה, אך טוען שזו ארעה בנסיבות אחרות לחלוטין, עת התובע בעט בחוזקה בלוח הזכוכית וגרם במו ידיו (או ליתר דיוק במו רגליו) לניפוצו. וכך גורס הנתבע בכתב הגנתו: "התובע התבקש לזרוק מראה קטנה (שאורכה פחות ממטר), התובע לקח אותה ל"צפרדע" הזבל ובמקום לזרוק אותה כפי שהתבקש, הניח אותו באלכסון על הרצפה כשהנה נשענת על הצפרדע ואז עשה צעד קדימה ושלח את רגל ימין לבעיטה אחורית מתוך רצון לנפץ את המראה לרסיסים, ותוך כדי הבעיטה המכוונת שלו המראה התנפצה וחתכה את רגלו". במסגרת זו, מוסיף הנתבע וטוען בכתב ההגנה: " אין מדובר בתאונה אלא בפציעה עצמית עקב בעיטה מכוונת של התובע במראה, שאין לה כל קשר לעבודה, ו/או לפגם כלשהו הקשור לעבודה למעט השתוללות והתנהגות פראית של התובע". לפיכך, טוען הנתבע כי מאחר שהתובע לא נפגע כתוצאה מסיכון כלשהו הקשור לעבודה עצמה, אלא בשל מעשה מסוכן ובלתי צפוי שהוא בעצמו יצר ועשה, הרי שיש לייחס למעשיו רשלנות תורמת מלאה באופן המנתק קשר סיבתי מהנתבע.