היקף הפעילות
88. התובעת נשאלה לגבי היקף הפעילות "שעות הפעילות זה ידוע לו וידוע לי כי הוא יודע שאני עובדת מ-8 בבוקר לפי תקן עד 13:30 בצהריים. היו שנים שעבדתי מעבר לכך. ש. את הנחת שהוא יודע על השעות. ת. בוודאי. אם אמרו לו שאני מפקחת של ירושלים הוא יודע שהמשרה שלי היא מ-08:00 בבוקר עד 13:30." (עמ' 12 ש' 24-28) (דגש ש.ש.). לכאורה עולה שהגיעה בכל יום.
89. אולם גרסה זו נסתרת בהמשך חקירתה "ש. את אומרת שב-2011 התחלת לקבל תשלומים. בחודש הראשון קיבלת 1,200 ₪ ולא קיבלת תלוש, כך גם בחודש השני... ת. שנתיים האלה 1,200 ₪ על יום אחד בשבוע. מאחר והמקום דרש יותר עבודה ונוכחות וזה הולך ומתפתח... באתי 3 – 4 פעמים בשבוע וביקשתי ממנו יותר אז הוא הוסיף לי עוד יום. אז השנתיים האחרונות היו יומיים לפי השכר של 2,000 ₪." (עמ' 13 ש' 8-10)(דגש ש.ש.).
90. ממה נפשך, אם יום אחד שווה 1,200 ₪ אז היומיים אמורים היו להגיע ל-2,400 ₪. ממילא התובעת אומרת "יום", "באתי 3-4 פעמים בשבוע",ו- "יומיים". אין מדובר ב"שכר" או משכורת. אין כל קשר נוכח גרסאות התובעת בין היקף נוכחותה לבין שיעור התשלום.
91. התובעת מרחיבה בקשר לפעילות שעשתה (עמ' 14 ש' 26-30). אולם כשנשאלת אם יש מסמך המצביע על שעות עבודתה, ענתה "אין לי מסמך..." (עמ' 15 ש' 1).
92. התובעת הסתמכה על מכתבי הערכה של מיכל ותמר בהם נכתב "יש לה הרבה דייקנות, עמידה בזמנים, תכנון וארגון יוצא דופן." בכל הכבוד אין בכך להצביע על לוח הזמנים של נוכחותה בנתבעת 1.
93. מיד אחרי זה מציינת כי יש לה יומן ובו ציינה את הימים שהגיעה לאדם "... אך כמובן שאני לא שומרת אותם, כשעוברת שנה אני צריכה לזרוק אותם... וזה רשום לי, בדיוק כמה ימים הייתי מגיעה. לא בדיוק, השערה. ש. למה לא צירפת לנו את זה בתצהירך. ת. עשיתי את זה מזמן, בזמן שפוטרתי..." (עמ' 15 ש' 1-9) (דגש ש.ש.). באותה נשימה "זה רשום בדיוק" ו"לא רשום בדיוק, השערה". ממילא לא הציגה התובעת כל מסמך רישום על נוכחות.
94. משכך לא הוכיחה התובעת מהי מסגרת או היקף ההעסקה שהוסכמו, ככל שהוסכמו, ואף לא את מסגרת ההעסקה אותה ביצעה בפועל.
95. היעדר מסגרת העסקה קבועה ומחייבת מטה את הכף לטובת היעדר יחסי עובד ומעסיק ומחזקת את טענת ההתנדבות. התובעת לא הייתה מחויבת לימים ושעות, לא ניהלה רישום, ידעה שלא מתנהל רישום אצל הנתבעים וממילא גם עדותה נעה מיום בשבוע ל-3-4 ימים בשבוע ואף למעלה מכך. גרסתה לא הייתה עקבית, השתנתה מעתה להכא ולא ניתן לתת בה אמון כלל ובהקשר להיקף המשרה בפרט.
96. מנגד מציין אורן פנחסוב בסעיף 2 לתצהירו "לאור נסיבותיה האישיות של התובע ולאור תחנוניה אלי כי ברצונה להמשיך ולתרום לקהילה... ולעשות משהו משמעותי לאחר יציאתה לפנסיה... נעתרתי לבקשתה האמורה של התובעת להתנדב לעמותה וסוכם בנינו כי התובעת תתחיל להתנדב בעמותה וכי היא תקבל מהעמותה סכום סמלי בגין החזר הוצאות, לרבות בעבור החזר הוצאות הנסיעה שלה." (דגש במקור). הסברו של הנתבע מתיישב עם שעור הסכום, תכליתו, ועם מקורו ואופן התשלום.
97. התובעת נשאלה מדוע המשיכה לעבוד מ-2006 עד 2015 ללא שכר או תלוש ותלתה זאת רק באמון שהיה לה ובקשיים שלו "כאדם שמפתח מוסדות לימוד, התחשבתי בו. הבנתי אותו... אך איך אני יכולה לבוא ולהגיד תן לי." (עמ' 13 ש' 11-16). התובעת מאשרת כי לא ביקשה ממנו בכתב כל השנים כי האמינה לו, ואף לא ביקשה תלוש.