15. לטענת הנתבע, בסופו של יום החברה לא צלחה והשקעתם של התובעים ירדה לטמיון. הנתבע טען כי לאור קשיים כלכליים אליהם נקלעה החברה, שנבעו בין היתר מקשיים בפיתוח המוצר ובעיות ביישומו בשטח, החברה סיימה את פעילותה בשנת 2015.
הנתבע מוסיף וטוען כי התובע 2 השקיע רק כ- 40% ממה שהתחייב להשקיע במסמכים הכתובים, דבר שיצר לחברה בעיית תזרים קולוסאלית שהייתה מהגורמים העיקריים לכשלונה.
16. לטענת הנתבע, חברת אידנטיטי לא הייתה בבעלותו מעולם. חברה זו פיתחה את התוכנה אשר עבדה בזמנו אצל משתמשי המוצר בקולומביה ועשתה זאת במחיר עלות, לאור יחסיה עם הנתבע, ולמעשה הפסידה כספים כתוצאה מכך. לגבי חברת TimeMaker טען הנתבע כי היא חברה בבעלות הנתבע, אשר סיפקה שירותי פיתוח לחברה, בעלות שבין 8 דולר ל- 11 דולר לשעת מפתח, כאשר האלטרנטיבות היו כ- 50 דולר לשעת מפתח. לאור החשש לניגוד עניינים, פנה הנתבע, לטענתו, לבעלי המניות של החברה על מנת לקבל אישור לפעילות עם חברת TM וקיבל אישור כנדרש. בנוסף נטען כי פיתוח התוכנה לחברת TM נעשה בנפרד ובמובחן מפיתוחים שנעשו עבור החברה וממילא החברה לא מימנה אותו, אלא הנתבע.
17. הנתבע טען כי מעולם לא הציג מצג כאילו נרשמו על שם החברה פטנטים. לטענתו, בשם החברה הוגשו ארבע בקשות לרישום פטנט, ומאחר ולא היו אפשרויות מימון, נזנחו פטנטים אלה.
מהלך הדיון
18. בסמוך לאחר הגשת התביעה ביקש הנתבע לסלק את התביעה על הסף, בטענה כי לאור מירב הזיקות, הפורום הטבעי לברור התביעה הוא במדינת פלורידה, ארה"ב, ולא בישראל. כן ביקש הנתבע לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.
בהחלטתי מיום 17.4.2018 חויבו התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, בסכום של 100,000 ₪, בשל היות אחת מהתובעים חברה בע"מ ושלושה מהתובעים הם תושבי חוץ. ציינתי באותה החלטה כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה אין בהם כדי לבסס, ולו באופן ראשוני, את טענות התביעה בדבר מצגי שווא. המסמך המרכזי שצורף היה הסכם ההשקעה. במסמך זה אין מצגים, מלבד האמירה כי ההשקעה ספקולטיבית וכרוכה ברמת סיכון גבוהה. ההסכם מפנה ל- Offering Documents שלא צורפו לתביעה. במצב דברים זה, לא ניתן היה להעריך את סיכויי התביעה כגבוהים במידה המצדיקה שלא להפקיד ערבון.
בהחלטה מיום 19.11.2018 נדחתה בקשת הנתבע לסילוק על הסף, משלא עלה בידיו לשכנע כי מירב הזיקות נוטות בבירור ובאופן דומיננטי אל פורום זר, וכי פורום בארה"ב הוא הפורום הטבעי לדון בתובענה.
19. בשלב ההוכחות הגישו התובעים תצהירים של התובעים 1 - 6 ושל מר אביהו שקדי, אשר פעל לגיוס משקיעים מטעמו של הנתבע.
תובע 5 לא התייצב לחקירה נגדית, ותצהירו הוצא מהתיק. תובע 7 לא הגיש תצהיר.
מטעם הנתבע הוגש תצהיר של הנתבע, תצהיר של מר גבי לוי ששימש כסמנכ"ל ותצהיר של מר Pavel Jiri strnad (להלן: "פאבל"), שהצהיר כי הוא הבעלים הבלעדי של חברת אידנטיטי.
הנתבע הגיש גם חוות דעת מומחה – עו"ד שמואל אוברסקטי - אודות הדין של פלורידה בסוגיות הרלוונטיות לתביעה.
בתום חקירת המצהירים והמומחה, סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.
סיכומי התובעים
20. לטענת התובעים בסיכומים, הנתבע השתמש במסכת של כזבים ומצגי שווא, ובדרך מניפולטיבית גרם לתובעים לאבד את כל כספי השקעתם. מצגי השווא והשקרים מהווים הונאה של ממש. הנתבע, כך נטען, שיקר למשקיעים ולכל הפחות התנהל לאורך כל הדרך ברשלנות רבתי.
לטענת התובעים, הבסיס המשפטי לאחריות הנתבע הוא דיני הנזיקין ובראש וראשונה עוולת הרשלנות. נטען כי הנתבע הציג מצגי שווא לאורך כל השנים בהן הוזרמו השקעות לחברה, החל משנת 2005 בה גויסו ראשוני התובעים כמשקעים, ועד לשנת 2009 בה גויס אחרון המשקיעים ואף בשנים שלפני כן ושלאחר מכן.
בסיכומים הבהירו התובעים כי התביעה אינה תביעה להרמת מסך ואינה מכוחו של החוזה, אלא תביעה מכוח עוולה נזיקית שביצע הנתבע כלפי התובעים.
לטענת התובעים, החוזים שלהם עם החברה נולדו בחטא והם נעדרים כל תוקף מבחינת התובעים וחסרי כל משמעות כחוזה.
21. לטענת התובעים, הנתבע הכין מצגות שכללו חומר פנטסטי, המדבר על מערכת קיימת ועובדת, זולה פי 10 מתחליפים נחותים המצויים בשוק, המבטיחה הכנסה מהיום הראשון להתקנה. בשום שלב קודם להשקעת הכספים הנתבע לא השתמש במונח "סטארט אפ", לא במצגים, לא בממורנדומים ולא במסמכי העסקה. המצגות הציגו תמונה של מערכת עובדת עליה רשומים פטנטים ומוצרים משווקים ונמכרים ברחבי העולם.
הנתבע, כך נטען, השתמש בתובעים עצמם לצורך גיוס משקיעים נוספים, מפיצים, לקוחות ואופרייטורים. הוא צייד אותם במצגות גדושות בכזבים שהציג בפני התובעים עצמם.
התובעים מפנים לתצהירו של אביהו שקדי, שעסק בגיוס משקיעים על יסוד המצגות שהכין הנתבע. לטענתם, מעבר לאחריות הישירה של הנתבע, הוא נושא באחריות שילוחית מכוח סעיף 14 לפקודת הנזיקין. השולח, הנתבע, הוא זה שסיפק את החומר השווקי רווי הכזבים, והוא נושא הן באחריות ישירה והן באחריות שילוחית על אנשי השיווק שפעלו כזרועו הארוכה (מר אלי חיים ומר אביהו שקדי).
22. בסיכומי התובעים נטען לראשונה למצגים כוזבים בממורנדומים. לטענת התובעים, בכל אחד ואחד מן הרכיבים שהוצגו במסמכי ה- information memorandum ישנה מסכת שלמה של מצגי שווא וכוזבים, בין היתר בנושאים הבאים:
- השקעתו האישית של הנתבע בטכנולוגיה עובר להקמת החברה
- המוצר, יכולותיו, זמינותו והמודל
- מטרת השימוש בכספי ההשקעה, לעומת מה שנעשה איתם בפועל
- עלויות התקנתו של המוצר והטמעתו של המוצר
- הפצתו של המוצר, הסכמים שנחתמו, התקנות שנעשו ותקבולים צפויים.
23. לטענת התובעים, בכל אחד ואחד מן הממורנדומים שערך הנתבע במהלך השנים, המערכת הוצגה כמערכת זמינה ועובדת, בעלת טכנולוגיה פטנטבילית, ייחודית, שעולה על כל המוצרים המתחרים בעשרות מונים. בממורנדומים המערכת תוארה בלשון הווה. לא צוין באף ממורנדום שמדובר במערכת שאינה שמישה. בכל הממורנדומים ניתן להבין שקיימת מערכת עובדת שניתן למכור, שיש הסכמים חתומים ויש התקנות.
התובעים מפנים לממורנדומים לסקירות שהכין הנתבע בשנים 2005 עד 2009, שמציירים תמונה של מערכת עובדת, התקנות מוצלחות, הסכמים חתומים ותקבולים צפויים בגין התקנות שכבר בוצעו, בטווח של שבועות וחודשים ספורים. בסיכומים נטען גם כי בממורנדום משנת 2007 כתוב לראשונה שהנתבע השקיע 1.5 מיליון דולר בפיתוח המוצר עובר להקמת החברה, אך לא הוצג לכך בדל ראיה והמצג סותר את הנטען בסעיף 44 לכתב ההגנה, לפיו בזמנים הרלוונטיים לא היה כל פיתוח וכל שהיה זה מוצר של חברת OTI ולא מוצר שפיתחו הנתבע או החברה.
נטען כי בממורנדום הוצג מודל עסקי ייחודי, המאפשר קבלת רווחים מהתקנת המוצר החל מהיום הראשון. על אף קיומו של המודל, לא יצא הדבר אל הפועל. לטענת התובעים, המסקנה המתבקשת היא שהמודל הוא בדיוני או שלא היתה מערכת שניתן להתקין, אחרת אין הגיון בהתנהלות של הנתבע.
24. התובעים טוענים כלפי הנתבע להשתק שיפוטי, בגלל הטענה שהעלה בסעיף 44 לכתב ההגנה, שם כתב כי לעת ההשקעה, אכן לא היה מוצר, המוצר לא פותח כלל ולבטח לא היה בשימוש. הוא כתב כי המוצר שהיה בתחילת דרכה של החברה כלל אינו מוצר שפיתח הנתבע אלא מוצר של חברה אחרת בשם OTI שבכלל לא פותח על ידי הנתבע או על ידי החברה. התובעים טוענים כי לאחר חילופי ייצוג, כאשר הבין הנתבע שגרסתו - לפיה אין מוצר ואינו מוכן לשימוש וכספי ההשקעה נועדו לפיתוח המוצר - קורסת לחלוטין למול המצגים שפיזר לכל עבר, הוא שינה חזית.
לטענת התובעים, יש לראות באמירותיו של הנתבע בכתב ההגנה משום הודאת בעל דין לכל דבר ועניין והוא מושתק מלטעון אחרת מהאמור בכתב ההגנה.
25. לטענת התובעים, הוכח בפני בית המשפט כי הנתבע שלט באופן בלעדי בכספי המשקיעים, בכספי החברה ובהעברות הכספים; הוא מסר מידע כוזב על השימוש בכספי ההשקעה ונמנע מלצרף את ההסכמים עם אידנטיטי ועם פאבל; הנתבע פעל בניגוד עניינים מהותי תוך ערבוב הכספים בין החברות השונות והשתמש בכספים לצרכיו השונים לרבות פיתוח תכנת TM ומימון הוצאות פרטיות; הנתבע נמנע מלתת הסברים להיכן כל הכסף נעלם; הנתבע נמנע מלתת פירוט אודות עלויות הפיתוח ולא הציג מסמך כלשהו, למרות שהכל בשליטתו המלאה. נטען כי על פי מסמכי הממורנדום, הוצג למשקיעים כי השימוש בכספי ההשקעה יהיה בין 150,000 דולר ל 500,000 דולר ומדובר בהמשך פיתוח של פיצ'רים נוספים.
לטענת התובעים, מרבית כספי ההשקעה של התובעים הועברו על פי הוראות הנתבע לחברת סקיורנט ישראל, שם לנתבע הייתה שליטה מלאה ומוחלטת. חלק מהכספים אף הופקדו בחשבונו הפרטי של הנתבע בישראל, והכל בהתאם להנחיותיו.
26. באשר לחברת אידנטיטי, טוענים התובעים כי פאבל אישר בעדותו כי היה ערבוב בין הכספים שיועדו ל- TM לבין הכספים שיועדו לחברה ולמעשה הנתבע שלט על הכל. פאבל גם אישר בעדותו כי יש הסכם בינו לבין TM והסכם בינו לבין החברה. הנתבע לא גילה אודות ההסכמים ולא צירף אותם למוצגיו, וכלל לא ביקש מפאבל עותק של ההסכמים. נטען כי פאבל גם אישר שהיו לו רק שני לקוחות באידנטיטי. אידנטיטי הייתה קבלנית משנה של TM שסיפקה שירותי פיתוח לטענת הנתבע לחברה, כאשר פאבל שותף של הנתבע ב-TM ובעל השליטה באידנטיטי.
לטענת התובעים, הנתבע מעולם לא גילה למשקיעים ולשותפיו בחברה כי אידנטיטי היא למעשה קבלן משנה של TM. הוא מעולם לא גילה כי פאבל, הבעלים של חברת אידנטיטי, הוא שותפו בחברות השונות TM.
הנתבע, כך נטען, גם לא טרח להסביר להיכן נעלמו 14 מיליון דולר.
הנתבע לא הציג את האישור שקיבל, לטענתו, לפעילות עם TM. הוא נזכר במסמך לפתע, במהלך חקירתו, דבר שמעיד על ההיפך הגמור מטענותיו. המסמך שהציג הוא מסמך וורד ממחשבו של הנתבע. המסמך מתוארך לשנת 2008, לאחר שלוש שנים בהן אידנטיטי כבר מספקת שירותים לחברה ול- TM במעורבב ובמקביל. במסמך הנתבע לא מספר על השותפות שלו עם פאבל, הבעלים של אידנטיטי, ועל כך ש-TM משמשת קבלן משנה של אידנטיטי. התובעים מפנים גם לכך שהאישור שהתבקש הוא על תשלום של 22,000 דולר בלבד.
התובעים מוסיפים וטוענים כי הנתבע חתם על הסכמי הלוואה בין TM לבין החברה, כשהוא חותם בשם שני הצדדים תוך ניגוד עניינים. הנתבע חתם על הסכם לחלוקת משרדים TM לבין החברה. ההסכמים נחתמו ללא אישור הדירקטוריון, כדרך נוספת להוציא שלא כדין, לטובת עצמו, כספים מהחברה.
לטענת התובעים, "הסיפורים" של הנתבע אודות הלוואות כספים מTM לחברה והלוואת כספים ממנו לחברה, מעידים על הערבוב בכספים ועל ניגוד העניינים החמור בו פעל הנתבע. הנתבע, כך נטען, עשה מניפולציות בכספי החברה, בניגוד עניינים, מבלי לבקש אישורו של איש.
27. במישור הראייתי, טוענים התובעים כי הנתבע נמנע להביא לעדות עדים משמעותיים: אלי חיים שהיה יד ימינו ומנהל השיווק הבינלאומי עד שנת 2010; וקארן קפלן, שעבדה עם הנתבע משנת 1995 ושימשה כמזכירת החברה וגם עבדה עבורו בחברת TM; מריו, המפיץ המקומי בקולומביה. נטען גם שלא צירף את כל החומר המתועד בתכנת TM.
התובעים טוענים כי מנגד, גרסתם נתמכת בראיות למכביר, אין ספור מצגות ומסמכים המתארים את מצגי השווא של הנתבע, ותצהירים מטעם חמישה תובעים. בסיכומי התשובה נטען כי תובע 5 לא העיד בגלל ניתוח שעבר, ותובע 7, המתגורר בארה"ב, הפסיד מיליונים וספג עגמת נפש אדירה, לא רצה לפגוש שוב את האדם שלטענתו גנב ממנו מיליונים ולא היה מעוניין להגיע.
28. בשאלת תחולת הדין הזר טוענים התובעים כי עילות התביעה עומדות להם כנגד הנתבע הן מכוח דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר. ההסכמים אמנם מהווים חלק מהעובדות המקימות את עילות התביעה וחלק מהשתלשלות העניינים. לשיטתם, אין בכך שההסכמים לא בוטלו כדי להעלות או להוריד. טענתם היא כי תניית הדין הזר שבהסכמי ההשקעה אינה חלה על העילות הכלולות בכתב התביעה שאינן עילות חוזיות.
סיכומי הנתבע
29. הנתבע טוען בסיכומיו כי מדובר בתביעה נפסדת של אנשים מנוסים, שהשקיעו כספים במיזם וידעו שמדובר בהשקעה מסוכנת, אך כאשר הסיכון התממש, הם אינם מוכנים לקבל אות.
הנתבע מפנה לתצהיר רחב ההיקף של הנתבע, שעל מרביתו הוא לא נחקר ודבריו לא נסתרו.
הנתבע מתנגד לכל ניסיון פסול להרחבת חזית, ולטענות בדבר מצג שווא שלא פורטו בכתב התביעה. לטענתו, הנטען בסיכומי התובעים ביחס למצג השווא, אינו נמצא כלל בכתב התביעה והטענות החדשות אינן יכולות לשמש עילת תביעה.
עוד במישור הדיוני והראייתי, הנתבע מבקש שלא לקבל מסמכים שלא צורפו לתצהירי התובעים, לא הוגשו במסגרת ההליך על ידי מי מהעדים או מסמכים שהעדים קיבלו מתובע 7 ואינם קבילים. הנתבע מבקש גם לדחות את תביעת התובעים שכלל לא הגישו תצהיר.
30. לגוף העניין, טוען הנתבע, כי הסכמי ההשקעה הגדירו את הקצאת הסיכונים במסגרתם, ואין לחרוג מכך. נטען גם כי הגורם היחיד שהציג מצגים במסגרת הסכמי ההשקעה היה החברה. הנתבע עצמו לא הציג כל מצג במסגרת הסכם ההשקעה והתובעים לא ביקשו ממנו מצגים. המצגים שהוצגו הם אך ורק כמפורט במסמכי ההשקעה. לכל אורך הסכם ההשקעה הקצר, עולה בבירור כי מדובר בהשקעה מסוכנת, כזו שלא ניתן להסתמך על הנזילות שלה, כזו שאינה מפוקחת על ידי רשות, כזו שיש בה סיכונים משמעותיים, כזו שהמשקיעים נדרשים לבדוק. התובעים, כך נטען, מתעלמים לחלוטין מכל האמור בהסכמי ההשקעה ובממורנדום.
הנתבע מוסיף וטוען כי איש מהתובעים מעולם לא שלח הודעת ביטול להסכמי ההשקעה. הטענות החוזיות אף נזנחו בסיכומי התובעים. בהעדר הודעת ביטול, ההסכם עומד על כנו, לכל דבר ועניין.
לטענת הנתבע, הקצאת הסיכונים בחוזה מחייבת את התובעים גם בתביעה נזיקית. לשיטתו, לא יכולה להיטען טענת מצג שווא ביחס למצגים שלא נכללו בחוזה. לכן, מקום שנקבע בהסכם שאין מצג בעניין מסוים, לא ניתן לטעון שהוצג בעניין זה מצג שווא.