בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה"פ 70679-06-20 אוורט נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שותפויות ואח'
מספר בקשה:2
לפני כבוד השופטת סיגל רסלר-זכאי
מבקש
משיב:
לאונרד אוורט
ע"י ב"כ עו"ד מילט בר-עוז
נגד
משיבים:
1. משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שותפויות
ע"י ב"כ עו"ד
2. מאיר שמש – המבקש
ע"י ב"כ עו"ד אפיק ושות'
3. לירון קובי בביאן
4. שי שאקי
ע"י ב"כ עו"ד רוטנשטרייך גיצלטר
החלטה
ההליך הועבר לטיפולי מכב' הרשמת (כתוארה אז) השופטת יעל בלכר.
דיון לחקירתו של מר לאונרד אוורט, נקבע ליום 8.6.21. ביום 10.5.21, הוגשה בקשה לקיומה של החקירה בהיוועדות חזותית. קודם לדיון בבקשה נשוא ההליך, סברתי כי יהיה נכון להידרש ולהכריע בבקשה להפקדת ערובה, שהגיש מר מאיר שמש. לכן, ביקשתי עמדתו לצורך בקיום חקירה גם במסגרת הבקשה להפקדת ערובה. לאחר שעיינתי בתגובתו, בהתאם לסמכותי הקבועה בתקנה 50(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"). החלטתי לדון בבקשה ללא צורך בחקירתו של המשיב על תצהירו.
כאמור, לפני בקשה של מר מאיר שמש (בקשה מס' 2), לחייב את מר לאונרד אוורט (להלן: "המשיב"), תושב זר, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו היה והבקשה תדחה, וזאת בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), תקנה 157(א) לתקנות החדשות. הבקשה הוגשה במסגרת "בקשה להחייאת חברה על דרך המרצת פתיחה ובקשה להארכת מועד".
החלטתי לקבל את הבקשה להפקדת ערובה. בנסיבות אלו, בשלב זה לא אדון בבקשה לקיומו של הדיון בהיוועדות חזותית ואדרש לנטען, לאחר ביצוע ההפקדה.
1. כאמור, עניינו של ההליך העיקרי בבקשה להארכת מועד להחייאת חברת "ספייס מדיה בע"מ" על דרך של המרצת פתיחה (להלן: "החברה"). בבקשה נטען כי המשיב מבקש להגיש תביעה נגד החברה בעת שנפל קורבן למקרה של הונאה בתחום "אופציות בינאריות" בה החברה הייתה מעורבת. לטענתו, ביום 15.6.17 פנה אל החברה ובעלי מניותיה בדרישה בעניין זה. מכתב הדרישה התקבל אצל שניים מבעלי מניותיה, מר סמאיר שמש ומר שי שאקי אשר נמנעו מלעצור את הליכי הפירוק מרצון ולא השיבו למכתב הדרישה. נטען כי על מנת לוודא שהחברה ובעלי מניותיה הם אלו אשר עומדים מאחורי האתר הרלוונטי (Binary Brokerz) בו בוצע מקרה ההונאה הזמין המבקש דו"ח מחוקר פרטי אשר אימת הנטען (נספח ד').
2. המבקש התנגד לבקשה להחייאת החברה. במסגרתה טען כי בקשת המשיב הוגשה מעל שנתיים לאחר חיסולה של החברה ובניגוד לקבוע בחוק החברות, תשנ"ט-1999. נטען כי החברה מעולם לא עסקה בתחום האופציות הבינאריות, אלא סיפקה שירותי טלמרקטינג, קידום ועיצוב אתרי אינטרנט. עובר למועד חיסולה פיטרה החברה את כל עובדיה, סיימה את הסכם השכירות שלה ורק אז בתחילת נובמבר 2016 החלה את הליך הפירוק מרצון. נטען כי גרסתו של המשיב לפיה רק בנובמבר 2016 הפקיד לראשונה כספים, אשר נגנבו ממנו 4 חודשים לאחר מכן, ושאר האירועים המתוארים בתצהירו, הינם במועדים שלאחר סיום פעילות החברה ולפיכך אין ספק שמדובר בנתבעת לא נכונה ואין מקום להורות על החייאתה. נטען כי אין חולק כי המשיב ידע על פירוק החברה בעת שאחד מהנספחים שצירף לבקשה הינו מכתב שנשלח למפרק. בסייפא ההתנגדות נתבקשה הפקדת ערובה משמעותית להבטחת הוצאות בעלי המניות.
טענות הצדדים בתמצית
3. בבקשה שלפניי עותר המבקש לחייב את המשיב להפקיד ערובה בנקאית להבטחת הוצאות המשפט, אשר לא יפחתו מסך של 15,000 ₪, אשר יפסקו בסופו של ההליך וזאת כתנאי להמשך ניהול ההליך של המרצת הפתיחה בה פתח המשיב. (משיבים 3 ו-4 עתרו לחיובו של המשיב בהפקדת ערובה בסך של 100 אלף ₪, ככל ותוגש תביעה נגד החברה לאחר שיקבע כי יש להחיותה – זו אינה הבקשה שלפני) נטען כי המשיב, אדם מבוגר, תושב חוץ בעל דרכון בריטי המתגורר בשוויץ, חסר נכסים בישראל, כאשר עולה מתצהירו, שצורף רק לבקשה להחייאת החברה, שאין לו יכולת לשלם הוצאות שייפסקו. תכליתה של הוראת תקנה 519 לתקנות היא להפיג החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובע נטול נכסים (רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.16)). אחד המקרים בהם יקבע בית המשפט כי על התובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הוא כאשר התובע מתגורר בחו"ל, ומשום כך יקשה על הנתבע לגבות את ההוצאות שייפסקו כנגדו וכן המטרה של צמצום הגשת תביעות סרק (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים (30.5.04)). ההבחנה בין תושב ישראל לבין תושב חוץ לעניין הפקדת ערובה, היא שבמקרה של תושב חוץ שאין באמתחתו נכסים בארץ, גובר החשש כי בעל הדין שכנגד לא יוכל להיפרע את הוצאותיו בתום ההליך (בגץ 7016/16 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שרת המשפטים (17.9.18)). נטען כי בהעדר תצהיר להוכחת יכולתו הכלכלית של המשיב יש להורות על הפקדת הערובה כמבוקש (רע"א 9722/07 מרדכי ציינווירט נ' ישראל כהן (10.11.08) וכן ת"א (מחוזי ת"א) 5977-04-16 יעל זאבי נ' שידורי קשת בע"מ (7.4.16)).
4. לסיכויי התביעה - נטען כי האירועים המתוארים בתצהיר המשיב הם לאחר סיום פעילות החברה, כך שאין המדובר בנתבעת הנכונה. המדובר בהליך סרק, שהוגש בשיהוי ניכר, ללא סיבה ובעת שמדובר בחברה שסיימה פעילותה ונכנסה להליך של פירוק מרצון עוד בטרם אירעו האירועים המתוארים. הלכה היא כי מעבר למיהות התובע, במסגרת להפקדת ערובה ניתן משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך וניקיון כפיים של מגיש ההליך (רע"א 3255/18 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון (10.7.19)). נטען כי בנובמבר 2016 לא היו לחברה עובדים או מקום פיזי כך שככל שנגנבו מהמשיב כספים, הרי שאלה לא נעשו על ידי החברה או מי מעובדיה.
5. נטען כי השיהוי המהותי בו נקט המשיב, מהווה לכשעצמו מחסום להגשת הבקשה ואין מקום להאריך את המועד לה. שיהוי זה של למעלה משנתיים מעלה סימני שאלה גם באשר לתום ליבו של המשיב (ע"א 2576/03 אהובה וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (21.2.07)).
6. שיעור הערובה – הלכה היא כי על בית משפט להעריך את הוצאתיו הצפויות של המבקש כשיקול לקביעת גובה הערובה. בעת קביעת שיעור הערובה, יש להתחשב בהוצאות ריאליות הצפויות להיגרם כתוצאה מניהול ההליך, לרבות ביחס לסכום בו עשוי להיות מחויב פותח ההליך מקום בו בקשתו לא תתקבל (ע"א (מחוזי י-ם) 11257/07 עיריית אילת נ' קנדרה ישראל בע"מ (24.7.08)) נטען כי על אף שההליך נפתח ביוני 2020, המבקש כבר נאלץ להגיש כחמש בקשות בהליך זה, להתחקות אחר חומרים של חברה שחוסלה לפני למעלה משנתיים, להתחקות אחר עובדת החברה "שנחקרה" על ידי חוקר הפרטי, על מנת להפריך את הדו"ח שצורף לבקשה להחייאת חברה. בנסיבות העניין נדמה כי המדובר בהליך שעשוי להימשך זמן מה, טרם נתקבלו תגובות כלל בעלי המניות בחברה וייתכן שהמבקש יידרש לעשות בירורים ופעולות נוספות.
7. בתשובת המשיב נטען כי דין הבקשה להידחות תוך חיוב המבקש בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיב. נטען כי למעט אמירות כלליות, לא המציא המבקש ולו ראשית ראיה לתמוך בטענתו בדבר היעדר כושר פירעון למשיב. המשיב לא טען כי אין ביכולתו לשלם כספים כלשהם, לא הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה ופתח בהליכים משפטיים רק לאחר שדאג להשיג הכספים הדרושים למימונם. המשיב לא תמך תגובתו בתצהיר.
8. נטען כי בהתאם לסעיף 29 לתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית) תשי"ד-1954 (להלן: "אמנת האג") לא תוטל החובה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות על תושב מדינה החברה באמנת האג כגון שוויץ שהיא מדינת מושבו של המשיב.
9. לסיכויי התביעה - נטען כי גרסתו של המבקש כאילו סיכויי התביעה קלושים, אינה נתמכת בראשית ראיה. בענייננו, "סיכוי התביעה" נוגעים לסיכויי המרצת הפתיחה ולא התביעה העתידית שבכוונתו של המשיב להגיש. נטען כי המבקש שותק בנוגע לעובדה כי היה מודע לטענותיו של המשיב עוד לפני תום ההליך הפירוק מרצון של החברה. נטען כי רק במקרים נדירים ובנסיבות חריגות ייעתר בית משפט לחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע (רע"א 3601/04 ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל (18.10.07)). נטען כי על המבקש להוכיח כי המדובר בהליך סרק של ממש. זכותו של המשיב לקבל יומו בבית המשפט ואין הצדקה לפגיעה בזכותו החוקתית לגישה לערכאות. המשיב כלל לא צירף את המבקש כצד להליך והוא צורף ביוזמת בית המשפט.
דיון והכרעה
לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשה, בתשובה ובתגובה מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט.
10. בית המשפט מוסמך לחייב תובע, יחיד או חברה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, כתנאי לניהול התובענה (תקנה 519(א) לתקנות, תקנה 157 לתקנות החדשות.
11. תקנה 157 (א) לתקנות החדשות קובעת: ")א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. (ב) לא ניתנה ערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה". קרי, תקנה 157 לתקנות החדשות לא קובעת קריטריונים או שיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון כאשר הוא עורך את האיזון הנדרש.
12. בהתאם להלכה הפסוקה, טרם התקנת התקנות החדשות, שכוחה יפה גם כעת, על בית המשפט לפעול במתינות תוך הפעלת שיקול דעת זהיר, איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע, לבין זכות הנתבע למנוע הגשת תביעות סרק כנגדו וכן להבטיח הוצאותיו. בין מכלול השיקולים שעל בית משפט לשקול, סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה, מיהות הצדדים ותום ליבם וכן הפגיעה בזכות הקניין של התובע. (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (12.2.09)). שיקול מרכזי הינו היעדר מען של התובע בארץ, שאז קיים החשש כי הנתבע לא יוכל להיפרע מהתובע את הוצאותיו, לרבות באמצעות מנגנוני אכיפה. (רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין (13.11.2014) (להלן: "עניין קרמין")). "בעיקרון, רשאי בית המשפט להורות על המצאת ערובה על-ידי התובע להבטחת הוצאות הנתבע. על פי הפסיקה, היותו של התובע תושב חוץ שגביית הוצאות ממנו אם תפסקנה כנגדו תהיה בלתי אפשרית או קשה, מהווה טעם מוצדק לחיוב בהפקדת ערובה". (רע"א 6787/99 חאתם עאשור נ' מדינת ישראל (28.11.99)). זאת ועוד, בתי המשפט נוטים ביתר קלות לחייב חברה בהפקדת ערובה מאשר אדם פרטי מתוך שאיפה שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות המהווה זכות חוקתית (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, (05.02.1990); רע"א 3746/20 קריל נ' ריטיקר (12.11.20)).
13. בהיות התובעים יחידים תושבי מדינה אשר הינה חברה באמנת האג, קבע כב' השופט נ. סולברג:
"בהקשר זה, אין די בתחולתה של אמנת האג על מנת לפטור את המבקש מהפקדת הערובה. עניינה של האמנה הוא "כי לא תוטל ערובה להוצאות על מתדיין רק מחמת היותו תושב זר, אך אין בכך כדי לשלול הטלת ערובה מטעמים אחרים המצדיקים זאת" (רע"א 2795/10 פיטוסי נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (17.3.2011)). אכן, אילו היתה ההחלטה נסמכת אך ורק על היותו של המבקש אזרח ותושב חוץ, כאשר מדינתו חתומה על האמנה, היה בכך כדי להצדיק להורות על בטלותה של ההחלטה. אולם בענייננו המבקש אינו מפרט דבר על אודות נכסיו – לא בארץ ולא מחוצה לה – ומתעקש שלא להמציא מען מדויק בארצו. מכאן מתעורר חשש ממשי בדבר יכולת הגבייה, ככל שיהיה בכך צורך. נוסף על אלו שקלל בית המשפט גם את העובדה שלתפיסתו, התביעה מעוררת קשיים כאלו ואחרים, אף אם הדבר נאמר בזהירות בשל השלב המקדמי שבו מצויה התביעה. מדובר כאמור במלאכת שיקול דעת שבמסגרתה יש להביא בחשבון משתנים שונים"
(רע"א 1120/17 ז'אברגלי קסיקבייב נ' מקס בלובבנד (27.2.17) פס' 10).
14. בעניין קרמין קבע כב' השופט הנדל ארבעה פרמטרים המסייעים בידי בית המשפט להכריע בסוגיה - האם המקרה מצדיק חיוב בהפקדת ערובה, אם לאו:
"הפסיקה התרכזה עד כה בארבעה שיקולים שיש לקחת בחשבון בבוא בית המשפט לקבוע האם המקרה הקונקרטי שבפנינו מצדיק חיוב בהפקדת ערובה. נדמה כי ניתן לחלק ארבעה שיקולים אלו לשני אשכולות. האחד, תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה. השני, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע". (שם, עמ' 7-8).
15. תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה - היעדר מען בארץ יקשה בפועל על המבקש לגבות את הוצאות המשפט היה והתביעה תדחה ואלו יוטלו. עסקינן במחסום טכני הדורש איזון שיבטיח את זכויותיו של המשיב. כך, גם לטענת היעדר מען עדכני בכתב התביעה, אשר נועד לספק למבקש כתובת אליה יוכל לפנות לצורך גביית הוצאותיה ככל שאלו יפסקו לטובתו.
16. בעניינינו, אין מחלוקת כי המדובר במשיב תושב חוץ בעל אזרחות בריטית המתגורר בשוויץ, אשר אין לו חשבונות בנק או נכסים בארץ. התייחסותו של המשיב לטענה כי לא הוכיח איתנות כלכלית, מתמצית בטיעון כי נקט בהליך דכאן רק לאחר שדאג לגייס הכספים הנדרשים לשם פתיחת ההליך. ברם, לתשובתו לא צירף כל אסמכתא להוכחת כושר פרעונו להמשך ניהולו של ההליך, מעבר לפתיחתו ותשלום האגרה בגינו, ואף לא צירף תצהיר לתשובתו על מנת להוכיח כי הינו בעל אמצעים אחרים מהם יוכל המשיב להיפרע.
17. סיכויי התביעה - במסגרת הפעלת שיקול הדעת המסור לבית המשפט, בחינת סיכויי ההליך הינה רלבנטית. אף, בעניין זה, מוטל הנטל על כתפי המשיב ועליו להוכיח, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיובו בהפקדת ערובה. הלכה היא, כי בשלב זה אין להיכנס בהרחבה לניתוח סיכויי התביעה, ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. עוד, על בית המשפט להיזהר שעה שהוא מביע דעתו בנוגע לסיכויו של הליך תלוי ועומד, בשלב מקדמי זה. מעיון בכתבי בי הדין, עולה כי בין הצדדים נטועות טענות ומחלוקות עובדתיות סותרות, באשר למועד חיסולה מרצון של החברה, מועד הפקדת הכספים הנטענים על ידי המשיב ביחס למועד חיסול החברה, וכן מעורבות החברה בהליך ההונאה הנטען, אשר יש לבררן במסגרת ההליך ואין זה השלב להכריע בהן או להביע עמדה לחוזק או חולשת הנטען. עוד, איני מקבלת טענת המשיב לפיה אין להיכנס לגופן של טענות וסיכויי התביעה העתידית שמבקש להגיש כנגד החברה ובעלי מניותיה, בשלב זה של בקשה והארכת מועד להחייאת החברה, אשר מצאתיהן שלובות וקשורות אחת לרעותה ומהוות שיקול מרכזי גם בדיון בהמרצת הפתיחה נשוא בקשה זו.
18. מצב כלכלי ירוד - המדובר בשיקול המחייב לנקוט זהירות יתירה.
"מצב כלכלי ירוד של התובע – שיקול זה מעורר בעייתיות. בוודאי כשיקול יחיד, ולטעמי אף כשיקול מן המניין. כאשר עסקינן בתובע השרוי במצב כלכלי ירוד, מתעורר ביתר שאת החשש שמא לא יוכל לשפות את הנתבע בגין הוצאותיו בתום ההליך. חרף זאת, בית משפט זה קבע לא אחת כי אין מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד".
(ר' עניין קרמין עמ' 8).
19. בענייננו, טוען המבקש למצבו הכלכלי של המשיב בהפניה לנטען במסגרת המרצת הפתיחה ובתצהיר שצורף לה, שם הצהיר כי היה עליו לגייס הכספים הנדרשים לשם פתיחת ההליך דכאן וכן כי לא הצביע על קיומם של נכסים במדינת ישראל. המשיב אינו הודף טענות אלה. בתשובתו מפנה לעובדה כי פעל באופן "אחראי" עת פתח בהליך לאחר שגייס הכספים המתאימים לשם כך וכי לא ביקש פטור מתשלום האגרה וטוען כי המבקש לא המציא בדל ראיה לטענותיו. הלכה היא כי הנטל להוכיח איתנות פיננסית מוטל על כתפי המשיב אשר לא עמד בו ולא על המבקש. בתשובתו לא הניח כל תשתית ראייתית להוכיח כי יהיה באפשרותו לשלם הוצאות המבקש, אם וכאשר אלה ייפסקו כנגדו. זאת ועוד, כפי שהיה על המשיב לגייס כספים לשם פתיחת ההליך, כן היה עליו לקחת בחשבון כי יידרש להפקיד ערבון וכן בעתיד לשלם הוצאות במסגרת ההליך ככל שבקשתו תדחה.
20. מכל המקובץ לעיל, לאחר ששקלתי כל אלו, מצאתי כי משקלם המצטבר של השיקולים שפורטו לעיל, מטים את כפות המאזניים לקבלת הבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה. היינו, העובדה כי המשיב מתגורר בחו"ל, מצבו הכלכלי אינו ידוע וסיכויי ההליך אינם מובהקים ויש לבררם.
21. לקביעת שיעור הערובה- הערובה הנדרשת צריך שתהא מידתית ותאזן נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים. את שיעורה יש לגזור משיעור ההוצאות הצפויות להיפסק במידה ותדחה הבקשה, שכן זוהי מטרת הערובה. בדרך זו ניתן לאזן בין זכות המבקש לתשלום הוצאותיו במידה והתובענה תדחה לבין זכות המשיב כי תהא לו גישה לערכאות משפטיות. בבקשה עותר המבקש להפקדת ערובה בסך של 15,000 ₪ אשר לטעמו הינה סבירה וראויה וכן הפנה להליכים דומים שם נקבעה ערבות בשיעור גבוה מזה. עוד, פירט המבקש באופן כללי כי נכון לשלב זה, הגיש חמש בקשות, נאלץ לערך בירורים בהקשר לבקשה להחייאת החברה וייתכן כי יידרש להשקיע משאבים נוספים בניהול ההליך בעתיד. בתשובתו לא התייחס המשיב לשיעור גובה הערובה, ככל שתקבע או לשאלת ההוצאות הנטענות.
22. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, סכום התביעה, סיכויי ההליך, העובדה כי המדובר במשיב שהינו תושב חוץ, ללא נכסים בארץ או נכסים מוכחים בחו"ל על כל המשתמע מכך, שיעור שכר הטרחה וההוצאות שעשויות להפסק, תוך איזון עם הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפניו ראיתי לנכון לחייבו בהפקדת ערובה על סך של 10,000 ₪. סכום זה או ערבות בנקאית מתאימה יופקדו, בתוך 30 יום מהיום ויהוו תנאי להמשך ניהול ההליכים בתובענה.
23. בנוסף, המשיב יישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
בנסיבות אלו, הדיון הקבוע ליום 8.6.21 מבוטל. מזכירות תקבע תז"פ ליום 20.6.21 לקבלת אישור על הפקדת הערובה. לא תופקד הערובה עד למועד שנקבע, תמחק התביעה. לאחר ביצוע ההפקדה יקבע מועד לדיון ואדון בבקשה לקיומו בהיוועדות חזותית.