בבית המשפט העליון
בע"מ 3928/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. היועץ המשפטי לממשלה – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 6.5.2021 בעמ"ש 4126-02-21 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא ש' שוחט והשופטים ע' רביד ו-נ' שילה)
בשם המבקש: עו"ד אליהו גבריאל
החלטה
1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.5.2021 (עמ"ש 4126-02-21, סגן הנשיא ש' שוחט והשופטים ע' רביד ו-נ' שילה). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 20.12.2020 (א"פ 24681-02-20, השופטת ס' אופק).
2. המבקש שמתגורר בהולנד והמשיב שמתגורר בישראל הם אחים, בנים לאם קשישה שאינה בקו הבריאות, ילידת 1933. בין האחים שוררים יחסים עכורים והם חלוקים ביחס לשאלה האם אמם יכולה לנהל את ענייניה בכוחות עצמה.
--- סוף עמוד 2 ---
3. ברקע הדברים עומדים הליכים משפטיים קודמים שנקט המשיב לשם מינוי אפוטרופוס לאם. ביום 7.7.2019 הגיש המשיב בקשה להתמנות כאפוטרופוס קבוע על גופה ורכושה של האם (להלן: בקשת המינוי הראשונה). המשיב טען שהוא דואג לשלומה של האם מאז ומתמיד וכי הוא היחיד מבני המשפחה מדרגה ראשונה של האם שנמצא בישראל. בחודש יולי 2019 קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו שהמשיב ישמש כאפוטרופוס זמני של האם לתקופה של ששה חודשים, תוך הגבלת המינוי למימון צרכים שוטפים של האם בלבד. במקביל לכך הורה בית המשפט לענייני משפחה על הזמנת תסקיר סעד בעניינה של האם (א"פ 14629-07-19, השופטת א' ז'יטניצקי רקובר). בהמשך לכך התקבל תסקיר כאמור, המלווה בחוות דעת פסיכיאטרית, שהמליץ על ביטול המינוי הזמני של המשיב כאפוטרופוס, מאחר שהאם מסוגלת לדאוג לענייניה. כמו כן, חוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה כי יכולת השיפוט של האם תקינה וכי היא מודעת למצבה ובעלת יכולת להביע את דעתה באופן חופשי. בפסק דינו מיום 24.9.2019 אימץ בית המשפט לענייני משפחה (השופטת אופק) את המלצת התסקיר והורה על ביטול צווי המינוי הזמניים של המשיב כאפוטרופוס.
5. לאחר שהסתיים ההליך, ביום 20.1.2020 חתמה האם על מספר מסמכים משפטיים: הראשון – תצהיר לפיו היא מעבירה למשיב מתנה בסך 600,000 שקלים על מנת לעזור לבנו ברכישת דירה; השני – יפוי כוח מתמשך המייפה את כוחו של המשיב לקבל החלטות, לבצע פעולות ולייצג אותה בעניינים רכושיים, אישיים ורפואיים; השלישי – צוואה שבה הותירה את רכושה בחלקים שווים לשני בניה, הם המבקש והמשיב בעניינינו.
6. מקורו של ההליך שבפני בבקשה שהגיש המבקש למינויו של אפוטרופוס לאם ובתובענה שהגיש לביטול יפוי הכוח המתמשך עליו חתמה, כמפורט להלן.
7. ביום 10.2.2020 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למינויו של אפוטרופוס ניטרלי קבוע לרכוש האם, וכן למינויו של אפוטרופוס זמני לדין (להלן: בקשת המינוי השנייה). בבקשה נטען, בתמצית, כי האם אינה מסוגלת לדאוג לענייניה הכלכליים והרכושיים וכי היא נכנעת ללחצים שמפעילים עליה בני משפחה בניגוד לרצונה.
--- סוף עמוד 3 ---
8. ביום 6.4.2020 הגיש המבקש גם תביעה לביטול יפוי הכוח המתמשך, וטען בהקשר זה כי האם הוחתמה עליו מבלי שהיא מבינה על מה היא חותמת.
9. ביום 8.6.2020 התקבל תסקיר נוסף בעניינה של האם שקבע כי היא "מתמצאת היטב בכל הדברים הקשורים אליה" ובעלת שיפוט תקין ומודעות למצבה. בהתאם לכך הומלץ שלא למנות לה אפוטרופוס. האם לא הגיבה בכתב לבקשת המינוי או לתביעה לביטול יפוי הכוח, אלא התייצבה לדיון שנערך ביום 8.12.2020. במסגרת הדיון נשמעו דבריה של האם בפני בית המשפט ונציג היועץ המשפטי לממשלה בלבד, וזאת בהסכמת הצדדים ובאי כוחם שיצאו מן האולם.
10. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת המינוי השנייה ומחק את תביעתו של המבקש לביטול של יפוי הכוח המתמשך. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי האם מסוגלת להביע את דעתה בצורה קוהרנטית, ברורה ורציונלית וכי היא יכולה לקבל החלטות באופן עצמאי. בכל הנוגע ליפוי הכוח המתמשך ציין בית המשפט לענייני משפחה כי זה טרם נכנס לתוקף ויכול להיות מבוטל על-ידי האם בעצמה. לסיום הטעים בית המשפט לענייני משפחה כי טוב יעשו האחים, והמבקש בפרט, אם יכבדו את רצונה של אמם לחיות את שארית חייה בשקט כפי שביקשה.
11. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) בקבעו כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוא מפורט, מנומק ומתבסס על תסקיר וחוות דעת רפואית המציירים תמונה לפיה אין מקום למנות אפוטרופוס לאם. כמו כן חייב בית המשפט לענייני משפחה את המבקש בהוצאות משפט כלפי המשיב והיועץ המשפטי לממשלה בסכום כולל של 20,000 שקלים.
12. בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי היה מחויב להכרעתו בכל הנוגע לבקשת המינוי הראשונה ובמובן זה היה נגוע במשוא פנים. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא קיים הליך של שמיעת הוכחות, וכי סכום ההוצאות שבו חויב המבקש הוא בלתי מידתי.
--- סוף עמוד 4 ---
13. לאחר שעיינתי בבקשה אני סבורה כי דינה להידחות לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", בהתחשב בכך שהיא ממוקדת בעובדות המקרה שנבחנו כדבעי על-ידי בית משפט השלום. אף לא התרשמתי כי דחיית הבקשה תוביל לעיוות דין.
14. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. לא נותר לי אלא להצטרף לדבריו של בית משפט השלום באשר לכיבוד רצונה של האם.
ניתנה היום, ל' בסיון התשפ"א (10.6.2021).
ש ו פ ט ת