9. ברם, ההנמקה חסרה. ההנמקה נועדה לשמש כלי בידי בית המשפט לגיבוש החלטתו. היא נחוצה על מנת להבהיר לצדדים על מה מבוססת ההחלטה; לאפשר לערכאת הערעור להעבירה תחת שבט הביקורת כראוי ובאופן ענייני, ולמנוע חשש
--- סוף עמוד 3 ---
להיווצרות 'אבק של שרירות' בעשייה השיפוטית (ע"א 668/89 פאר נ' חברת פרישמן 38 בע"מ (בפירוק מרצון), פ"ד מד(4) 693 (1990); רע"א 4244/06 דדון נ' כרמל (21.5.2007); תקנות 192 ו- 460 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; משה לנדוי "הלכה ושקול דעת בעשיית משפט" משפטים א 292, 303 (תשכ"ח-תשס"ט); רות גביזון "בית המשפט וחובת ההנמקה" משפטים ב 89 (תש"ל-תשל"א); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 582-581 (מהדורה 12, 2015)). בית משפט זה קבע, כי העדר הנמקה הולמת בנסיבות מסוימות, מצדיק מתן רשות ערעור, גם במקרים בהם ההחלטה נכנסת כעיקרון בגדרי סוגי החלטות המנויות בצו בתי המשפט (רע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ, פסק דינה של השופטת א' חיות; פסקה 19 לחוות דעתי (24.7.2016); רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (8.12.2015) (להלן: ענין רמי לוי); רע"א 2308/16 Kleemann GmbH נ' רמי קיצוני – ק.ט.ע. חברה למסחר ושירותים בע"מ (15.5.2016) (להלן: ענין רמי קיצוני); רע"א 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' עו"ד שושני, פסקאות 23-21 (2.6.2008); רע"א 3783/13 אי. די. בי חברה לפתוח בע"מ נ' שמיע (5.6.2013) (להלן: ענין אי. די. בי)).
10. בידוע, כי היקפה של הנמקה כדבעי משתנה ממקרה למקרה, וייתכנו מקרים בהם "ההנמקה הנדרשת יכולה להיות, לפי נסיבות המקרה, קצרה ותמציתית" (רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' ארזי, פ"ד נב(2) 743, 749 (1998); ענין אי. די. בי, פסקה 11). אכן, כלל וכלל אין זה מן הנמנע שהחלטה בענין זימון עדים תהא מנומקת בקיצור ובאופן תמציתי (ענין רמי לוי, פסקה 12; רע"א 3718/14 לנואל נ' מאור (22.10.2014)).
11. בנסיבות הענין דנן, רכיב החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה לזימונם של חלק מהעדים, לוקה בהעדר הנמקה ואינו מסביר את האדנים שעליהם הוא מושתת. יש צורך אפוא להחזיר עניין נקודתי זה לבית המשפט המחוזי, כדי שיתן דעתו על העניין וינמק את החלטתו (ראו למשל: רע"א 5572/16 ש.י. שם טוב בע"מ (בפירוק) נ' שם טוב (17.11.2016); ענין רמי קיצוני; רע"א 2569/16 מלי נ' רוזנשיין (15.5.2016)); וכך אני מורה.