בית משפט השלום בחיפה
כ"ד ניסן תשע"ח, 09 אפריל 2018
ת"א 8807-01-18 כצמן נ' חמו ואח'
תיק חיצוני:
מספר בקשה:5
בפני כב' הרשמת הבכירה, הדס שכטר-ישראלי
תובע
אריאל רומן כצמן
נגד
נתבעים
1. עו"ד ג'יל חמו
2. עו"ד מוטי חמו
החלטה
הרקע, בתמצית:
1. בכתב התביעה דנן עותר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום פיצויים בסך של 70,000 ₪ וזאת בשל פגיעה בפרטיות בהתאם לסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
על פי כתב התביעה, עבדה הנתבעת 1 במשרדו של התובע, עורך דין במקצועו ואף ייצגה את התובע בתיקים אישיים שלו. נטען, כי לאחר שהנתבעת 1 התפטרה מעבודתה אצל התובע, החלה היא לעבוד אצל הנתבע 2, בעלה, וכי זה האחרון קיבל מאת הנתבעת 1 את כל המידע הנוגע לענייניו האישיים של התובע ועשה בו יחד עם הנתבעת 1 שימוש במסגרת תביעה שהגישה הנתבעת 1 כנגד התובע לבית הדין לעבודה הנוגעת לנסיבות הפסקת עבודתה אצל התובע - סע"ש 13211-07-17 (להלן: "ההליך בבית הדין לעבודה").
לטענת התובע, הגם שהנתבעת 1 עבדה במשרדו כשכירה, אזי בכל הקשור לניהול התיקים האישיים של התובע, התקיימו בינו לבין הנתבעת 1 לא רק יחסי עובד-מעביד אלא גם יחסי עו"ד-לקוח אשר לאורם לא היתה הנתבעת 1 רשאית לפרסם כל מידע הנוגע לענייניו האישיים של התובע.
הבקשה דנן:
2. לפניי בקשת הנתבע 2 (להלן:" המבקש") לסילוקה על הסף של התובענה מחמת היעדר עילה כנגדו, היעדר יריבות בינו לבין התובע וכן מחמת שהתובענה לא הוגשה במסלול הנכון על פי דין.
לעניין הטענה הנוגעת להעדר יריבות והעעדר עילה, טוען המבקש כי התביעה דנן הוגשה נגדו בשל היותו בא כוחה של הנתבעת 1 בהליך בבית הדין לעבודה תיק אשר כאמור מתנהל כנגד המשיב וכי אין בכתבי הטענות אשר הוגשו במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה כל פרסום אסור או פגיעה בפרטיות המשיב או לקוחותיו. לשיטתו של המבקש, מאליו גם אם כך היו פני הדברים, הרי שעומדות למבקש ההגנות הקבועות בסעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ובסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.
באשר למסלול התביעה הראוי, טוען המבקש כי מדובר בתביעה שהיה להגישה כתביעה בסדר דין מהיר בהתאם לפרק טז'1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). כמו כן, מציין המבקש כי תקנה 214יב(א) לתקנות אינה מאפשרת לבעל הדין לבחור את מסלול ההליך בתביעות כספיות עד 75,000 ₪ ועל כן היה להגישה כדין בסדר דין מהיר.
3. בתגובתו באשר להיעדר עילה והיעדר יריבות, מפנה המשיב לסעיפים 90, 19 ו-21 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 וטוען כי המבקש מפרש את הראות הדין בצור שגויה וכי נפסק לא אחת כי גם עורך דין נושא במלוא האחריות בגין מעשיו/מחדליו הבלתי חוקיים וכי אין כל חסינות למבקש בנסיבות הענין דידן.
בהתייחס למסלול התביעה הראוי, טוען המשיב כי מדובר בתביעה מורכבת הדורשת בירורן של שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות. מאליו, כך טוען המשיב, לו היתה התביעה מוגשת בהליך של סדר דין מהיר, בית המשפט היה מפעיל את סמכותו בתקנה 214יב לתקנות ומעביר את התביעה למסלול רגיל מחמת אי התאמת התובענה לדיון במסלול זה.
דיון והכרעה:
דיון והכרעה:
4. לאחר שעיינתי בטענות המפורטות של הצדדים וכן נתתי דעתי לאמור בכתב התביעה, מצאתי לדחות את הבקשה לסילוק התובענה על הסף ולקבל את הבקשה לעניין העברת התיק להליך של סדר דין מהיר.
באשר לדחייה על הסף
5. כאמור בפסיקה, "הלכה מכבר היא שמחיקתה או דחייתה של תביעה על-הסף ללא שמיעת טענות לגוף העניין, ולו מסיבה של חוסר עילה, היא ,אמצעי שיש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל – על יסוד הטענות שבתביעתו – את הסעד שהוא מבקש" [ע"א 206/75 סלון 100 בע"מ נ' פנטריסה בע"מ, פ"ד ל(1) 732]. על הלכה זו חזר בית המשפט העליון במקרים שונים [ראו, לדוגמא: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721).
בענייננו, לא נעלמו מעיני טענות המבקש כפי שפורטו לעיל ובכללן הטענות בדבר ההגנות העומדות לוֹ, אולם סבורה אני כי לא ניתן לקבוע בשלב מקדמי היעדר עילת תביעה והעדר יריבות שכן יש לבחון את הטענות שהועלו במסגרת ההליך העיקרי, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי תוך בחינת הוראות החוק הרלוונטיות, נפקוּתן והשלכותיהן על המקרה דידן.
על כן, נדחית הבקשה לסילוק על הסף.
באשר למסלול הראוי להגשת התביעה:
6. תקנה 214ב לתקנות קובעת כי כל תביעה כספית ששוויה אינו עולה על 75,000 ₪ תידון בהליך של סדר דין מהיר, למעט תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תובענה ממוכנת ותובענה ייצוגית.
המחוקק ביקש להתוות מסלול מהיר לניהול תובענות ששווין נמוך באופן יחסי מתוך רצון לייעול ההליך המשפטי והכרעה מהירה - "מיזוג השיקולים המעשיים עם השיקולים העקרוניים, המאפיינים את ההליך המשפטי, הוביל לקביעת סדר דין מיוחד שמטרתו לייעל את ההליך מצד אחד, ולשמור על כללי המשפט והאינטרס של בעלי הדין להציג את עמדתם מהצד האחר. כוונת מתקין התקנות הייתה שהליך בסדר דין מהיר יתנהל ביעילות ויסתיים תוך פרק זמן קצר יחסית". ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתיים-עשרה 2015, עמ' 837-838.
התקנות אינן מתירות לתובע לבחור את מסלול התביעה הנוח לו וככל שתביעתו עומדת בקריטריונים הנדרשים להגשת תביעה בסדר דין מהיר מנוע הוא מהגשת תביעתו בסדר דין רגיל.
במקביל, ומבלי לגרוע באמור, תקנה 214יב לתקנות מעניקה לבית המשפט סמכות להורות על העברת תביעה בסדר דין מהיר לדיון בסדר דין רגיל במידה והיא אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.
בענייננו, התביעה שהוגשה הינה תביעה כספית על סך 70,000 ₪ ומכאן שהיה על המשיב להגישה בהליך של סדר דין מהיר.
בנסיבות העניין, אין בטענת המשיב כי מדובר בתביעה מורכבת הכוללת חקירות עדים ממושכות בכדי להצדיק הגשת התביעה בסדר דין רגיל, שכן דרך המלך היא הגשת תביעה בסדר דין מהיר.
התוצאה
7. הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.
8. הבקשה להעברת התובענה להליך של סדר דין מהיר מתקבלת.
9. התובע יגיש כתב תביעה מותאם עד ליום 01/05/18.