28. דברים אלו מתווספים לעובדה שגב' קדוש, העידה כי גם לשיטתה, התובע שב למטבח זמן קצר לאחר שעזב אותו, עוד בעת הכנת ארוחת הבוקר. מדבריה עולה כי שובו הפתיע אותה וכי שאלתה היחידה אליו היתה מה הוא עושה שם:
"ש. ואז הוא חזר?
ת. הוא חזר שאלתי אותו מה הוא עושה שם....
ש. אז בעצם כן דיברת איתו?
ת. לא דיברנו על שום דבר, לא היה שיח מעבר לשאלה שלי מה הוא עושה שם.
ש. למה הפתיע אותך שהוא היה שם הוא הרי עובד בחברה?
ת. אני הופתעתי שבתור מנהל של תחנה לגרום למבושלת לנו כחברה פגיעה מול הלקוח ולנטוש את העבודה, זה הפתיע אותי , כי הוא נטש ועכשיו שהוא חזר.
ש. כלומר ציפית שהוא לא יחזור יותר?
ת. לא ציפיתי לכלום. הייתה סיטואציה שבאותם רגעים התעסקתי בלפתוח ארוחת בוקר.
ש. הוא לא חזר אחרי 3 שעות אלא חזר לארוחת בוקר?
ת. הוא חזר לא אחרי 3 שעות אלא במהלך ארוחת בוקר".
29. עדותה זו של גב' קדוש, עומדת בסתירה לאמור במכתב הנזיפה, שיצא מייד לאחר האירוע, במסגרתו נרשם בסעיף 9, כי התובע שב למטבח לאחר מספר שעות. סתירה זו מעלה את התהייה באשר לעדכון של גב' מרדכי, מנהלת משאבי אנוש, על ידי גב' קדוש, באשר לאירועי אותו בוקר, אשר הובילו לפיטוריו של התובע. תהייה זו מתחזקת לאור כך שאירועי הבוקר אשר קדמו לשיחה שהתקיימה בין התובע לבין גב' קדוש באותה הבוקר, כלל אינם מפורטים במכתב הנזיפה.
30. זאת ועוד. בעדותה, המשיכה גב' קדוש, לטעון כי "... התובע לקח את יפה מאור בסמוך לארוחת הבוקר...", טענה שצוינה גם במכתב הנזיפה כמו גם במכתב הזימון לשימוע. טענות אלו עומדות בסתירה לאישור המחלה שנמסר על ידי גב' יפה מאור, באשר למצבה הרפואי ביום 30.7.2018 ובימים שלאחריו, כמו גם לעדותה של גב' יפה מאור בפני בית הדין.
31. דברים אלו מתווספים לעדותה באשר לתחושותיה של גב' קדוש כלפי התובע, כעובד, כאשר נשאלה גב' קדוש באשר ליחסים בינה לבין התובע, השיבה גב' קדוש כי הגורמים להתדרדרות היחסים בינה לבין התובע היתה עקב כך שהתובע "...לא הפסיק להתלונן על החום במטבח...".
32. כל אלו, כמו גם ההתרשמות בית הדין מן העדה במהלך חקירתה, שהיתה מתחמקת בכל הנוגע לסדר האירועים של אותו בוקר, ויצירת מצג שווא במכתב הנזיפה לפיו התובע ניעדר במשך שעות מן המטבח, שעה שהתובע שב, כבר במהלך ארוחת הבוקר, מחזקים את המסקנה כי עילת הפיטורים של התובע לא היתה נטישתו את המטבח בבוקר יום 30.7.18, כפי טענת הנתבעת.