פסקי דין

דנפ 5387/20 רפי רותם נ' מדינת ישראל - חלק 21

15 דצמבר 2021
הדפסה

בנקודה זו אני מגיע לשאלה השלישית שבה נחלקו חברי – היכן מקומן של עילות הסבירות והמידתיות בהליך הפלילי, אם בכלל.

[במאמר מוסגר: בהתייחס להערת חברי, השופט א' שטיין, בנושא עילת הסבירות, אציין כי נושא זה אינו עומד לדיון. מכל מקום, שורשיה של עילת הסבירות נטועים עמוק בדין המינהלי, ולא נס ליחה גם כיום לצד המידתיות, שהיא אחותה המשוכללת הימנה (להבדלים בין עילת המידתיות לבין עילת הסבירות ראו, בין היתר, אהרן ברק מידתיות במשפט – הפגיעה בזכות החוקתית והגבלותיה 465-455 (2010); גיא דוידוב "ביקורת חוקתית בעניינים בעלי השלכה תקציבית" הפרקליט מט 345, 366-364 (2008))].

2. צר לי על שנגררנו שלא בטובתנו למחלוקת הנוגעת לסבירות ולמידתיות בהליך הפלילי, מחלוקת שאינה באמת צריכה לענייננו, לא במקרה הקונקרטי שהגיע לפתחנו ולא במישור העקרוני.

לאחר שהאבק שקע, לאחר שאחד עשר שופטים עסקו בעניינו של המבקש (שופט השלום, שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי ושבעה שופטים בבית המשפט העליון), התברר כי מה שהיה הוא שיהיה, והלכה למעשה אין חדש תחת השמש. הנה כי כן, כל שבעת השופטים היושבים בדיון הנוסף הגיעו לאותה תוצאה אופרטיבית, ולפיה יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהרשיע את המבקש בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק. התוצאה האופרטיבית מדגימה כי המחלוקת בין רוב חברי ההרכב אינה מהותית אלא מושגית-דוקטרינרית או עיונית גרידא, ללא השלכות

--- סוף עמוד 127 ---

יישומיות של ממש. האוקימתא שבה נחלקו רוב חברי ההרכב היא האם יש לשבץ את אי הסבירות והמידתיות במסגרת הגנה מן הצדק (שמא גם 'מריעין בישין' נוספים של המשפט המינהלי כמו פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, הפלייה, משוא פנים, שיקולים זרים, שרירות וכיו"ב), או שהדוקטרינה של הגנה מן הצדק ממילא רחבה דיה כדי לכנוס תחת אברותיה גם טענות מסוג זה, גם מבלי להידרש להן במפורש.

אציין כי יש הגורסים היפוכו של דבר, כי עילות המשפט המינהלי הן שכונסות תחתן את דוקטרינת "ההגנה מן הצדק":

"על פי מודל זה, דוקטרינת ההגנה מן הצדק, בלבושה הישראלי, מהווה ענף של מנגנון הביקורת השיפוטית על ההחלטה להעמיד לדין בהתאם לכללי המשפט המינהלי. מודל זה גורס כי כאשר בית-המשפט הפלילי בוחן – במסגרת דיון בטענת הגנה מן הצדק – את השאלה אם כתב האישום שהוגש כנגד פלוני עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, הוא מעביר למעשה תחת שבט ביקורתו את עצם ההעמדה לדין ואת ההליך הפלילי הלבר-שיפוטי וההליך המינהלי הכרוכים בכך" (ישגב נקדימון הגנה מן הצדק 155 (מהדורה שלישית, צפוי להתפרסם 2021) (להלן: נקדימון)).

גם לשיטתו של חברי, השופט ע' פוגלמן, את עילת הסבירות יש להעלות במסגרת הגנה מן הצדק, והדיונים שנערכים כבר היום בעילות אחרות שקיימות במשפט הפלילי "קרובים במהותם לדיון באי סבירות ולחוסר מידתיות ההחלטה על הגשת כתב אישום" (פסקה 66 לפסק דינו). מכאן, שהשאלה העומדת לפתחנו היא בעיקרה עיונית-מושגית. אך בנקודה זו אני בהחלט רואה מקום לדאגה ולחששות הנוגעות לסרבול ולהתארכות ההליך הפלילי, ולהסטת מוקד הדיון מבירור אשמתו של הנאשם לבירור "אשמתה" של התביעה באופן שהנאשם הופך למאשים. על חששות אלה עמדתי, בין היתר, בעע"מ 7485/19 קשקוש נ' מדינת ישראל-משרד המשפטים (6.7.2020), ועל כך עמדו גם חברי השופט נ' סולברג (בפסק דינו בערעור מושא הדיון הנוסף), המשנה לנשיאה השופט נ' הנדל (בדוגמאות שהביא בסעיפים 16-15 לפסק דינו), והשופט א' שטיין. "על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו"? תשעים ותשע דרכים לסרבול ההליך הפלילי, ועודנו דנים בימים אלה ברפורמה הנדרשת לשם ייעול ההליך הפלילי וקיצורו, ועכשיו נצטער גם בעילת הסבירות והמידתיות שאמורות ללוות כצל את ההליך מתחילתו ועד לסופו?

--- סוף עמוד 128 ---

3. אך לא רק החשש מפני סרבול ההליך עומד נגד עיני. לדידי, יש חשש של ממש כי הזרמת הדין המינהלי בערוץ נפרד לתוך ההליך הפלילי תביא לשינוי הדין, בניגוד לכלל "בתי המשפט הם רבים, המשפטי המינהלי הוא אחד". איננו צריכים להרחיק עדותנו, ואחזור ואפנה אל המקרה הקונקרטי שהונח לפנינו, על מנת להצביע על הסכנה הברורה והמיידית הנובעת מהשתלה מלאכותית של דוקטרינות של הדין המינהלי בתוך ההליך הפלילי.

4. שני כתבי אישום הוגשו נגד המבקש בעבירות של העלבת עובד ציבור, הטרדה באמצעות מתקן בזק והפרת הוראה חוקית. המבקש הורשע בבית משפט השלום באישומים הבאים מתוך שני כתבי האישום:

(-) על פי האישום הראשון בכתב האישום הראשון, המבקש שלח לקצין משטרה אוסמו במספר הזדמנויות פקסים המטיחים בו האשמות והשמצות לגבי התנהלותו בחקירה. הוא התקשר לקצין המשטרה מספר פעמים לטלפון הנייד שלו והטיח בו דברים בנוסח "אתה מושחת", "משטרה מושחתת", "מקומכם בכלא", "אתה מקבל שוחד... מקבל שוחד מיני". בהזדמנות אחרת התקשר אליו המבקש בעוד זה יושב ברכבו עם בני משפחתו, והטיח בו דברים בנוסח "אתה שוטר מושחת, מנוול, אפס, סמרטוט, קומבינטור" ואיים עליו כשאמר לו "אני ארדוף אותך עשרים שנה, אתה תהיה בגללי בבית סוהר".

(-) על פי האישום השני – המערער הטיח במר רוטקופף, יועצו הבכיר של שר המשפטים דאז, שעה שהלה ישב בבית קפה, "יא חתיכת מושחת, מניאק". לאחר מכן, בהיותו בסופר מרקט הטיח בו המערער "אפס, מושחת", וכאשר נתקל בו עוד מספר פעמים הביט בו בעיניו בצורה מאיימת, ובאחד המקרים, בעוד הלה שהה עם בתו הקטינה, סינן לעברו "אפס", דיבר אליו בטון מאיים, והטיח בו "יא חתיכת אפס, כלומניק...לכלא אתה צריך ללכת הבנת?", "אתה יודע על שחיתויות ולובש עניבה, הבנת או לא הבנת?...אתה מושחת...טמבל, חתיכת כלומניק...". בתו הקטנה של מר רוטקופף, החלה לבכות, מר רוטקופף היה נסער והיו דחיפות הדדיות בין הצדדים (שם).

(-) על פי האישום השלישי – במסגרת החלטת שחרור בתנאים ממעצר לצורכי חקירה, הורה בית המשפט למבקש להימנע מיצירת קשר ישיר או עקיף עם מר

--- סוף עמוד 129 ---

רוטקופף. למרות זאת, המבקש שלח 12 פעמים פקסים למשרדו של מר רוטקופף הממוענים אליו ומכילים תוכן מעליב ומטריד.

(-) על פי האישום החמישי – במספר הזדמנויות הטריד המבקש את עו"ד מזרחי, פרקליט בפרקליטות מחוז ת"א שליווה את החקירה, בכך שטלפן למשרדו כ-4-3 פעמים, העליב והטיח בו האשמות בגין שחיתות. באחת השיחות הותיר המבקש הודעה במשיבון בה אמר "מושחת מקומך בכלא". במהלך שלושה חודשים המבקש התקשר למשרדו של מזרחי 22 פעמים.

(-) על פי האישום השישי – במהלך שלוש שנים הטריד המבקש את מר עמיאל, ממונה מחלקת חקירות מכס ומע"מ ת"א, בכך שטלפן לטלפון הנייד שלו עשרות פעמים בשבוע, תוך שהוא מטיח בו פנינים בנוסח "יא מושחת אני אכניס אותך לבית סוהר, מקומך עם אברג'ילים...בן זונה...בן זנונים"; "יא חתיכת חרא מושחת, אני עוד אראה לך, אנחנו עוד ניפגש". המבקש השאיר במשיבון הודעות מעליבות ומאיימות לפיהן יכניס אותו לבית הסוהר וקיללו "יא בן זונה", התקשר לטלפון הנייד של מר עמיאל, ואיים עליו בכך שאמר לו "יא חתיכת חרא מושחת, אני עוד אראה לך, אנחנו עוד ניפגש". באישום הראשון בכתב האישום השני, נוספו עוד 28 מסרונים ששלח המבקש לטלפון הנייד של מר עמיאל שבהם חזר על היותו מושחת, וכל זאת שעה שמר עמיאל הוא עד תביעה בכתב האישום המתנהל נגדו.

(-) על פי האישום השביעי, ובמסגרת החלטת שחרור בתנאים ממעצר לצורכי חקירה, הורתה השופטת אברהמי למבקש שלא ליצור קשר בין במישרין ובין בעקיפין או באמצעות פקס עם ד"ר רוטקופף, מר עמיאל, ומספר עובדים ברשות המיסים. למרות זאת, טלפן המבקש מספר פעמים לטלפון הפרטי של מר עמיאל, העליבו, הקניטו ואיים עליו.

(-) על פי האישום השמיני – במהלך שלושה חודשים המבקש התקשר לטלפון הנייד הפרטי של מר יחזקאל, עובד מחלקת החקירות ומנהל תחום המודיעין ברשות המיסים, מספר רב של פעמים בתדירות של כשלוש פעמים בשבוע, בשעות השונות של היום ועד שעה 23:00. באותן שיחות אמר המבקש למר יחזקאל "אני אכניס אותך לבית סוהר" במטרה להקניטו או להפחידו. באישום השני בכתב האישום השני, נוספו עוד 7 מסרונים ששלח המבקש לנייד של מר יחזקאל שבהם הטיח בו פנינים

--- סוף עמוד 130 ---

בנוסח "מושחת!!! תופר תיקים מושחת!!! בגללך נרצח מקור מודיעיני!!! טייחת פשעים של מש[פחת] פשע ועבריינים בשל שוחד!!! ארכי מושחת!!!", וכל זאת שעה שמר יחזקאל אמור היה להיות עד בהליך הפלילי נגדו.

(-) על פי האישום התשיעי – במהלך ארבעה חודשים הטריד המבקש את מר נחמני, ראש מדור חקירות ת"א-יפו ברשות המיסים, בכך שטלפן אליו לטלפון הנייד הפרטי שלו מספר רב של פעמים, והטיח בו "יא זבל פושע, אתה תלך לכלא", "יא מושחת יא סוג ב'", וכך הלאה. באישום השלישי בכתב האישום השני, נוספו עוד 23 מסרונים ששלח המבקש לנייד של מר נחמני ובהם פנינים בנוסח "תופר תיקים מושחת! לכלא! מושחת! מן היסוד! אנלפבית! עבד!" "תפרת תיק לחב' אלוג! עצרת חפים מפשע מסיבות מושחתות! בתמורה קיבלת שוחד! אתה מושחת מהיסוד! עבד נירצה של רשות הפשע! אתה תהיה בכלא! אתה ומי ששיחד אותך! עניין של זמן!", וכל זאת שעה שמר נחמני אמור לשמש כעד תביעה בהליך הפלילי נגד המערער.

(-) על פי האישום העשירי – המבקש הטריד את מר ארז, עובד במחלקת החקירות של אגף המכס והמע"מ ברשות המיסים, בכך שטלפן אליו לטלפון הניד הפרטי שלו מספר רב של פעמים והטיח בו, בין היתר, "יא מאפיונר, חתיכת זבל מושחת, יא בן זונה". "טייחת תיקים של משפחות פשע, יא מושחת." באישום הרביעי בכתב האישום השני, נוספו עוד 15 מסרונים ששלח המבקש לנייד של מר ארז, בהם נכתב, בין היתר: "מושחת! מושחת ותופר תיקים! לכלא שם מקומך"; מאפיונר של מושחתים! אימפוטנט!...הדרך שלך לכלא מתקצרת עבד...אתה אשם במותו של מקור מודיעיני! אתה ארכי מושחת...לכלא...בובה!", וכל זאת שעה שמר ארז אמור לשמש כעד תביעה בהליך הפלילי נגד המערער.

(-) על פי האישום האחד-עשר – המשיך המבקש להטריד את קצין המשטרה סנ"ץ אוסמו בכך שטלפן לטלפון הנייד שלו מספר רב של פעמים, בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע, גם לאחר שעות העבודה, בשבתות בחגים ובמועדים, ואמר לו, בין היתר: "נוחי דנקנר קנה אתכם", "אתה שוטר מושחת", "אתה סמרטוט", "אתה שייך למשפחת פשע, אתה מושחת מהיסוד, עלוב נפש, סמרטוט, כלב, אני אטפל בך ולא ארפה, אני אדאג שתהיה בבית הסוהר, חתיכת אפס, מנוול קומבינאטור". על חלק מהשיחות נאלץ הקצין להשיב שעה שהוא נמצא ברכבו, כשבני משפחתו וילדיו ברכב.

--- סוף עמוד 131 ---

כל זאת עשה המבקש בניגוד לצו שיפוטי שהוצא על ידי השופטת אברהמי ואשר אסר עליו ליצור קשר עם סנ"צ אוסמו.

(-) על פי האישום השלושה-עשר – המבקש הטריד את מר בן ארדטה, סמנכ"ל לענייני חקירות ומודיעין ברשות המיסים, בכך שטלפן אליו לטלפון הנייד הפרטי שלו מספר רב של פעמים, בשעות היום והלילה בתדירות של כפעמיים בשבוע, והטיח בו דברים בנוסח: "מושחת", "אפס", "זבל" ועוד. ביום 10.7.2012 בשעה 09:22 טלפן אליו ואמר לו שהוא "מושחת", "מטייח תיקים", "אפס" ו"זבל".

(-) על פי האישום הארבעה-עשר – המבקש הטריד את עו"ד זוסמן, פרקליטה במחלקת העררים בפרקליטות המדינה, בכך שטלפן לטלפון הישיר במשרדה מספר רב מאוד של פעמים, בתדירות של כפעמיים בשבוע, הטיח בה כי היא מושחתת מהיסוד, שידאג שתשב בכלא, שהיא פושעת, טייחה רצח, קיבלה שוחד מיני, ובגללה המבקש מצוי ברחוב.

(-) על פי האמור באישום החמישה-עשר – הטריד המבקש את מר לויט, מנהל אגף החקירות בשירות המדינה, בכך שטלפן לטלפון הנייד שלו ואמר לו "אתה מושחת"; "אתה מושחת מהיסוד"; "יא חתיכת תופר תיקים, מושחת יא חתיכת אפס, זבל", ועוד.

(-) על פי האמור באישום השישה-עשר – המבקש הטריד את רס"ר גרוס, רכזת הונאה תל-אביב, בכך שטלפן לטלפון הישיר במשרדה מספר רב של פעמים, ואף מספר פעמים ביום, צרח בשיחות אלה וקילל "אתם מושחתים", "אתם זונות", "אני שם זין עליך ועל המקום, יא חתיכת זונה מלוכלכת", "יא מושחתים, מאפיה"; "יא שרמוטות, מזדיינים"; "זונה את וכל המפלג הזה".

(-) על פי האמור באישום השבעה-עשר – המבקש הטריד את קצין המשטרה רפ"ק הינדי בכך שטלפן אליו, העליב אותו והטיח בו האשמות לפיהן הוא לא שוטר ולא מקצועי, שיתבע אותו, יש קשר של שחיתות, הוא שוטר מושחת שמקומו בבית הסוהר, שמכר אותו, שהוא אפס, שקיבל תשלומים, ובנוסף שלח למכשיר הפקס במשרדו פקסים מטרידים המטיחים בו האשמות והשמצות, לגבי התנהלותו בחקירה.

--- סוף עמוד 132 ---

(-) על פי האישום השמונה-עשר – המבקש הטריד את מר אידלמן, ששירת במשטרה כראש צח"מ, בכך שטלפן לטלפון הנייד הפרטי שלו מספר רב של פעמים, ולעיתים גם כמה פעמים ביום, וצעק עליו "אתה מושחת", "אתה אפס", "אתה קברת אותי", "אני מחוץ לבית, אתה מבסוט?".

(-) על פי האישום התשעה-עשר – המבקש הטריד את רפ"ק ליאור אשד, ששירת כקצין חקירות במפלג הונאה תל-אביב, בכך שטלפן לטלפון הישיר במשרדו, ואמר לו "אתה שוטר מושחת, אתה חתיכת אפס, אתה כלומניק, יא חתיכת מושחת, בגללך אני ברחוב, יא חתיכת מושחת", "אתה שוטר מושחת, אתה חתיכת אפס, אתה שוטר כלומניק" ועוד.

5. וכעת, לאחר הדברים האלה, אין אלא לתמוה הכיצד הגיעה דעת הרוב בבית המשפט המחוזי, למסקנה שהיה זה בלתי סביר או בלתי מידתי להגיש כתב אישום נגד המבקש לנוכח עקרון השיוריות בדין הפלילי. לדידי, היה זה בלתי סביר אם לא היה מוגש כתב אישום נגד המבקש. הדבר היחיד הבלתי סביר הוא מדוע כתבי האישום לא הוגשו עוד הרבה קודם לכן, עוד לפני שהמבקש צבר לחובתו אישומים כה רבים והספיק להטריד ולהטיל חיתתו על עובדי ציבור נוספים. פסק דינה של דעת הרוב בבית המשפט המחוזי לא נתן משקל לקולם של נפגעי העבירות, והלכה למעשה, מפקיר עובדי ציבור ומשפחותיהם להתנכלויות, ללחצים, לאיומים, לעלבונות, להטרדות ולהטרלות. המבקש לא חדל ממעשיו הנלוזים גם כשניתנו החלטות שיפוטיות בעניינו, והתקשיתי להבין מה למעשיו ולפעולותיו כנגד 14 מתלוננים כמתואר לעיל ול"חופש הביטוי הפוליטי" או ל"ביקורת על גורמי אכיפת החוק" כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אכן, בית משפט זה הצר עד מאוד, שמא יתר על המידה, את היקף העבירה של העלבת עובד ציבור, אך דומה שאין חולק על כך ש"קללות וגידופים אינם ביטוי פוליטי, אינם בגרעין הזכות לכבוד ולא בליבת הזכות לחופש ביטוי" (רע"פ 5991/13 סגל נ' מדינת ישראל, פסקה 4 לפסק דיני (2.11.2017)).

עמוד הקודם1...2021
22עמוד הבא