בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סע"ש 13265-04-14
לפני: כב' השופטת קרן כהן
המבקשות: 1. עמותת עוגן מיסודה של מיה קוך ז"ל, העמותה למען טוהר המידות ולמאבק בשחיתות ע"ש השופט חיים כהן ז"ל
ע"י ב"כ עו"ד חי בר-אל
2. התנועה למען איכות השלטון בישראל
ע"י ב"כ עו"ד תומר נאור
–
המשיבים:
התובע
הנתבעת 1. מורן גנוסר
ע"י ב"כ עו"ד ערן לאופמן ועו"ד ניר בן חמו
2. חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חגי ורד ועו"ד יעל סלע
החלטה
1. לפניי בקשת עמותת עוגן למען טוהר המידות ולמאבק בשחיתות (להלן גם: עמותת עוגן) והתנועה למען איכות השלטון בישראל (להלן גם: התנועה למען איכות השלטון) להצטרף להליך במעמד של "ידיד בית המשפט" על מנת לפרוש בפני בית הדין את עמדתן העקרונית בנוגע לעובדים שמעסיקם פגע פגיעה אסורה בענייני עבודתם עקב הגשת תלונה נגדו, בניגוד להוראות חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997.
הרקע לבקשה
2. המשיב 1 (להלן: התובע) הגיש תביעה נגד המשיבה 2 (להלן: הנתבעת) לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, לפיצוי בגין התנכלות, לפיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים ולפיצויבגין הפרת חוק איסור לשון הרע. התובע טען שחשף כשלים ניהוליים וביטחוניים במסגרת רכישת מערכת ה-DMS על ידי הנתבעת. לטענתו, בעקבות תלונתו החלו מנהלי הנתבעת להתנכל אליו, גרמו לפיטוריו ואף הובילו לפיטוריו ממקום עבודתו החדש.
3. מנגד טענה הנתבעת כי התובע פוטר בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים עליה לאחר עשר שנות עבודה. נטען כי לאחר שנערך לתובע שימוע הוחלט שלא להעניק לו קביעות והוא פוטר. הנתבעת ציינה כי התובע הגיש תביעתו למעלה משנה לאחר שהסתיימה העסקתו.
4. המבקשות הגישו בקשה לצירופן להליך במעמד של "ידיד בית משפט" על מנת שיוכלו לפרוש בפני בית הדין תשתית עובדתית מקצועית ועדכנית אודות חשיפת שחיתויות, אופי ההליכים והמצב אליו נקלעים עובדים המבקשים לחשוף מנהל לא תקין או מעשי שחיתות במקום העבודה. המבקשות הדגישו שאין בכוונתן לנקוט עמדה, לכאן או לכאן, באשר לשאלות העובדתיות והמשפטיות הקונקרטיות הטעונות הכרעתו של בית הדין אלא לחוות דעתן במישור העקרוני בלבד.
5. התובע הסכים לבקשה והנתבעת התנגדה.
6. יצוין כי במסגרת תגובת הנתבעת הובא לידיעת בית הדין כי המבקשות היו בקשר עם התובע בנוגע להליכים מושא הליך זה. בנסיבות אלה התבקשו המבקשות לפרט את הקשר שלהן לתובע ולהליך הנוכחי.
7. המבקשות הבהירו כך בנוגע לקשר עם התובע ולהליך הנוכחי:
7.1 עמותת עוגן מסייעת לתובע ופועלת על מנת שהוא יוכל לגולל בפני הציבור הנרחב את סיפורו ואת מסכת ההתנכלויות אותן עבר ועדיין עובר על ידי הנתבעת. העמותה ציינה שהיא גאה לעמוד לצידו של התובע ותמשיך לעשות כן עד שתצא ה"אמת לאור", כלשונה.
7.2 התנועה למען איכות השלטון מלווה את התובע במשך למעלה משנתיים, וזאת לאחר שפנה אליה על מנת שתסייע לו לקדם את הליך חשיפת השחיתות בנתבעת. עוד נטען כי התנועה לא ייצגה את התובע בהליך זה או באחר ולא פעלה בשמו וכי כל פעולותיה – פניות למבקר המדינה, בקשות לחופש מידע והשתתפותה בדיון בוועדה לביקורת המדינה – נעשו כחלק מעבודתה השוטפת לקידום המטרה של מלחמה בשחיתות ולקידום נורמות של מנהל תקין וטוהר מידות בשירות הציבורי.
נטען כי הפניות למבקר המדינה לא נענו וכי הדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה עסק בנושא בחירה וניהול מערכת ה-DMS בנתבעת ולא במעמדו של התובע כחושף שחיתויות.
עוד נטען כי לתנועה דף פייסבוק שבו פרסמה שמונה פוסטים שבהן אוזכר התובע ושחלקם נוגעים לעניינו. בנוסף התנועה פנתה לנתבעת ולרשות החשמל פעמים רבות בכדי לקבל מסמכים שונים במטרה לבחון את טענות התובע.
המבקשות ציינו כי מעמד של "ידיד בית משפט" לא מחייב ניטרליות או אובייקטיבית מצידן אלא אינטרס או מומחיות שמן הראוי שישמעו בפני בית הדין בסכסוך הספציפי.
5. לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובות השונות שהוגשו מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בנוגע לתנועה למען איכות השלטון בלבד, כפי שיפורט להלן.
5.1 הלכה היא כי על הערכאה השיפוטית הדנה בסכסוך ליתן דעתה גם להיבטים כוללניים יותר של הסכסוך שבפניה ולכן קיימת סמכות לצרף להליך עצמו צדדים נוספים, בין מיוזמתה ובין לבקשת אחד הצדדים, וזאת כדי להכריע באופן יעיל ושלם בסוגיות המשפטיות העומדות להכרעה . ובלשונה של השופטת וירט-ליבנה בעניין האגודה לזכויות האזרח :
"המוסד של 'ידיד בית משפט' נועד לאפשר למי שאינו צד ישיר לסכסוך להציג בפני בית המשפט אינטרס או מומחיות מיוחדים שהוא מייצג מתוקף תפקידו או עיסוקו, כאשר הדבר רלוונטי ועשוי לתרום תרומה ממשית להכרעה בסכסוך שבפני בית המשפט. לצורך הכרעה בבקשה להצטרך להליך כ'ידיד בית המשפט', יתחשב בית המשפט אליו הוגשה הבקשה במכלול השיקולים הנוגעים לעניין, בין היתר, מידת התרומה הפוטנציאלית הגלומה בצירוף המבוקש, אל מול החשש כי צירוף כאמור יפגע ביעילות הדיון, בצדדים ובזכויותיהם. לשם כך, יבחן בית המשפט אל מהות הגוף, מומחיותו, ניסיונו והייצוג שהוא מעניק לאינטרס בשמו הוא מבקש להצטרף להליך; סוג ההליך והצדדים לו; מהות הסוגיה העומדת להכרעה ועוד".
כלומר, על מנת שבית יקבל את הבקשה על המבקשות לעמוד בשני תנאים: האחד, שיהיה בצירוף כדי לתרום להליך ולאינטרס הציבורי והשני, שלא יהיה בצירוף בכדי לפגוע ביעילות הדיון, בצדדים ובזכויותיהם.
5.2 בתובענה זו נדונה טענת התובע ולפיה מנהלי הנתבעת התנכלו אליו והובילו לפיטוריו לאחר שחשף שחיתויות בהתנהלות הנתבעת בכל הנוגע לרכישת מערכת ה-DMS.
5.3 אין חולק כי למבקשות מומחיות בנושא של חשיפת שחיתויות בשל פעולותיהן בנושא במשך שנים רבות. כמו כן, אין מחלוקת כי הסוגיה של חשיפת שחיתויות במקום העבודה והפגיעה הקשה בחושפי שחיתויות היא סוגיה חשובה שאינה ייחודית להליך שלפניי. לפיכך, ישנה חשיבות שגופים העוסקים בנושא וחשופים לתלונות מצד עובדים יגישו חוות דעת שתעסוק בתופעה הרחבה של התנכלות לחושפי שחיתויות באופן כללי ולא בעובדות המקרה הספציפי הנדון בהליך זה. חוות דעת זו תוכל לסייע לבית הדין לבחון את המקרה הספציפי גם במבט רוחבי.
5.3 אוסיף, כי משאנו מצויים בשלב שבו טרם הוגשו סיכומי הצדדים (ואף טרם הוגשו תצהירי הנתבעת), קבלת חוות הדעת לא תסרבל את ההליך ולא תגרום להתארכותו שלא לצורך. שכן, הצדדים יוכלו להתייחס לאמור בחוות הדעת במסגרת הסיכומים מטעמם.
5.4 אציין כי לא נעלם מעיני שהמבקשות לא חשפו באופן מפורש ומפורט את הקשר שלהן עם התובע במסגרת הבקשה אלא רק לאחר שבית הדין הורה להן לעשות כן ולטעמי יש בכך טעם לפגם. שכן, אף אם "ידיד בית הדין" אינו חייב להיות אובייקטיבי מן הראוי שיפרוש בפני בית הדין את הקשר שלו לתובע הקונקרטי במסגרת בקשתו לקבל מעמד של "ידיד בית משפט" על מנת שבפני בית הדין תהיה התמונה המלאה בבואו להכריע בבקשה.
לעניין התנועה למען איכות השלטון אציין כי לא מצאתי שיש בקשר שלה לתובע כדי לשלול את מעמדה כ"ידיד בית משפט" וזאת מכיוון שחוות הדעת שתגיש תעסוק בתופעה הרחבה של חשיפת שחיתויות במקום העבודה וההתנכלות לאותם עובדים ולא בשאלות העובדתיות והמשפטיות הקונקרטיות העומדות להכרעה בפני בית הדין בהליך זה. לכן אף אם יש קשר מסוים בינה לבין התובע הדבר לא יבוא לידי ביטוי בחוות הדעת שכאמור תעסוק רק בהיבט הרחב של סוגיית ההתנכלות לחושפי השחיתויות ולא בהיבט הספציפי של המקרה שלפני.
לעניין עמותת עוגן אציין כי הקשר שלה עם התובע הוא קשר הדוק ביותר ומהאמור בהודעה לבית הדין עולה שהיא מתנהלת כ"מייצגת" נוספת של התובע פרט לעורכי דינו. עמותת עוגן טענה בהודעה שסיפורו של התובע הוא 'סיפור מזעזע', שהנתבעת 'סוללת עבורו דרך חתחתים' ושהיא תעמוד לצידו של התובע עד 'אשר תצא האמת לאור'. לטעמי, אף אם "ידיד בית משפט" אינו מחויב להיות אובייקטיבי הוא אינו יכול להסתיר את הקשר ההדוק בינו לבין אחד הצדדים במסווה של גוף בעל מומחיות. לפיכך, אני סבורה שבמקרה זה נוכח הקשר ההדוק עם התובע ונקיטת עמדה על ידי עמותת עוגן לא ניתן ליתן לה מעמד של "ידיד בית משפט" בהליך זה.
5.5 בנסיבות אלה, אני סבורה שיש להורות רק על צירופה של התנועה למען איכות השלטון להליך המתנהל שלפניי כ"ידיד בית משפט". התנועה תגיש חוות דעת שתעסוק בהיבט הרחב של סוגיית חשיפת שחיתויות במקום העבודה ולא תתייחס לעובדות המקרה הספציפי הנדון לפניי, כפי שציינה בסעיף 1 לבקשה.
סוף דבר
6. הבקשה מתקבלת בחלקה.
התנועה למען איכות השלטון תגיש לבית הדין חוות דעת שתכלול התייחסות עקרונית לסוגיה העוסקת בחשיפת שחיתויות במקום העבודה ובפגיעה בעובדים שחשפו שחיתויות, וזאת עד ליום 31.12.2016.
יובהר כי חוות הדעת לא תכלול עמדה, לכאן ולכאן, באשר לשאלות העובדתיות והמשפטיות הקונקרטיות הטעונות הכרעה של בית הדין.