111. אם כן, השאלה העומדת לפתחי היא האם התשלום, אשר הנתבעת חבה בו מכוח פסק הדין הוא חוב שנוי במחלוקת ועל כן הריבית בגינו תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי, או שמא מדובר בעיכוב שלא כדין וללא הצדקה, או אז תתווסף גם ריבית הפיגורים. יפים לעניינו הדברים שנאמרו בעניין מי ערד:
"ברגיל, מקום בו מתעוררת מחלוקת לגבי החשבון הסופי שהגיש הקבלן, אין מקום לתשלום ריבית פיגורים ממועד הגשת החשבון הסופי. עניין שבשגרה הוא, שהקבלן מגיש חשבון סופי והמזמין חולק על החשבון מטעמים שונים, כמו אי הסכמה לכמויות או למחירים בהם נקב הקבלן, או בגין ניכויים וקיזוזים למיניהם שהצדדים חלוקים לגביהם. ברי כי כל עוד לא ידוע מה הסכום שעל המזמין לשלם - כפועל יוצא מהגשת החשבון הסופי ובדיקתו ואישורו על ידי המזמין - אין מקום לחייב בריבית פיגורים, גם אם בסופו של יום נקבע על ידי בית המשפט (או על ידי בורר מקום בו הצדדים מפנים את הסכסוך לבוררות) כי הקבלן זכאי לסכום גבוה מזה שאושר על ידי המזמין. שאם לא כן, הסנקציה של תשלום ריבית פיגורים מרחפת
--- סוף עמוד 37 ---
מעל ראשו של המזמין כל עוד לא הוכרעה המחלוקת, מה שמעמיד את המזמין בעמדת נחיתות ואת הקבלן בעמדת יתרון בהליכי מו"מ ובהליכי בית משפט. כל עוד המחלוקת היא עניינית ובתום לב, אין אפוא מקום לחייב את המזמין בריבית פיגורים על הסכומים השנויים במחלוקת. ודוק: הדברים אמורים כאשר המחלוקת לגבי החשבון הסופי היא מחלוקת כנה ובתום לב (ראו פסק דינה של כב' השופטת רונן בתא (מחוזי ת"א) 2026/99 פלס קונסטרוקציות נ' משרד הבטחון ([פורסם בנבו], 22.5.2006) בפסקה 55)".
112. בענייננו, לאור זאת כי לא בנקל בית המשפט ייעתר לחייב בריבית הפיגורים ועל התובע להוכיח כי יש לזכותו בריבית זו, אני סבורה שלא ניתן לקבוע כי המחלוקת שלפניי היא מחלוקת מלאכותית. להתרשמותי, בבחינת מכלול רכיבי המחלוקת נמצא, כי אכן חלק גדול ממנה הוכרע לזכותה של התובעת, אך אני לא סבורה שטענות הנתבעת, ולכל הפחות חלקן הארי נטענו בחלל ריק, וללא כל ביסוס לשם יצירת מחלוקת מלאכותית. על כן, התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכחת זכאותה לריבית הפיגורים. נוכח האמור, לחיובים בגין העבודות ותשלומי ההצמדה יתווספו חיובי ריבית חשב כללי רגילה עד ליום התשלום בפועל בהתאם להוראת חוזה המדף, בסעיף 60(3). יום הגשת החשבון לצורך ביסוס מועדי התשלום בהתאם לסעיף זה הוא 30.7.2012.