פיצוי בגין התנהלות בחוסר תום לב
123. מושכלת יסוד בדיני החוזים היא, כי חובה על צד לחוזה להתנהג בדרך מקובלת ובתום לב. סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1978 קובע, כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב", בפרט כאשר הנתבעת היא רשות ציבורית, כך שבנוסף לדיני החוזים חלים עליה עקרונות המשפט המנהלי, ועל כן היא חבה בחובת תום לב מוגברת, כפי שנאמר בעניין עיריית תל אביב פסקה 24:
"במקרה שלפנינו ובהינתן העובדה שהלקוח בו עסקינן הוא רשות ציבורית, חלה על יחסי הצדדים ועל ההתקשרות ביניהם בנוסף לדיני החוזים גם מערכת כללים ועקרונות מן המשפט המנהלי... מערכת כללים ועקרונות זו משמיעה לנו חובה מוגברת המוטלת על הרשות לנהוג ביושר, בהגינות ובסבירות בכל הליכותיה"
124. לצד האמור, הגישה העיקרית בפסיקה היא שפסיקת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970), נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ונפסקת במקרים חריגים (גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים – התרופות 303-305 (2019) (להלן: שלו ואדר); ע"א 8588/06 דוד דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ פסקאות 30-32 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה (11.11.10) (להלן: עניין דלג'ו)). מקרים שכאלה הם אלו בהם מהות התמורה החוזית היא בלתי ממונית, אשר נועדה להסב לנפגע מההפרה הנאה או לספק לו חוויה מסוימת, או להבדיל, לסייע במניעת קושי נפשי מסוים או הקלתו. דוגמא לכך היא הפרת חוזה שעניינו נופש, אירוע תרבות או סיוע פסיכולוגי. יש המבקרים את גישה זו (שם, בעמ' 306-305).
125. מכל מקום, קיימת הסכמה רחבה שפיצויים לפי סעיף 13 לא ייפסקו בדרך כלל לתאגיד. הטעם לכך הוא, שתאגיד הוא אישיות משפטית מופשטת, ועל כן אין הוא מסוגל לסבול נזק נפשי (שלו ואדר, בעמ' 312; לגישה זו בפסיקה ראו עניין דלג'ו, בעמ' 17-18 וכן ע"א 2239/06 אילן אמיר חברה לבנין והשקות בע"מ נ' עיריית הרצליה 13 (28.11.07)).
--- סוף עמוד 41 ---
126. בענייננו, אכן עולה קושי מהתנהגות הנתבעת בגין הקיזוז בדיעבד לאחר אישור גורמי הפיקוח ובחילוט הערבות שבוצע ללא הידברות עם התובעת. ואולם, במילותיו של כב' השופט א' ריבלין בעניין אילן אמיר, "הנזק הממוני שקבעתי שיש לפצות בגינו, יביא מזור גם לעוגמת הנפש שספגה החברה". לפיכך, אני דוחה את רכיב זה.
סוף דבר
127. על יסוד האמור לעיל, דין התביעה להתקבל בחלקה. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, סך 1,222,237.84 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה יוצמד למדד תשומות הבניה 08/2010 ולסכום זה תתווסף ריבית בשיעור חשב כללי רגילה בהתאם למפורט בסעיף 60(3) לחוזה המדף. הסכום ישולם תוך 30 ימים, מיום קבלת פסק הדין.