"another state
(כגון, כאשר התאונה היא בקרבת הגבול של אותה מדינה אחרת, ובה נמצא רופא מתאים, קרוב יותר מאשר במדינת מגוריו של הנפגע).
לפיכך דעתי היא, שלא הוכחה (וגם לא נטענה כיאות) סבירותה של דרישת המשיבים. משלא נתמלא התנאי הראשון של המבחן דלעיל, אין כלל צורך לדון בשאלה השנייה הכלולה בו. אולם למעלה מן הצורך ייאמר, שאין כל ראיה כי סירובו של הקטין עשוי למנוע הכרעה צודקת במשפט. להפך, יש (כאמור) יסוד איתן להניח, כי בעיר כירושלים קיימים מומחים גם בפסכיאטריה של הילד. נטל הראיה בכגון דא הוא על הנתבע, כדברי sachsבפסק-דין 436- 435, at[12] (1972) l.j lane v. Willis: An order for a medical examination of any party to"
--- סוף עמוד 456 ---
Liberty.' accordingly, it should only be granted when it an action has been well said to be an 'invasion of personal When .is reasonable in the interests of justice so to order Unreasonable and who applies for the order to show, the refusal of a medical examination is alleged to be Without that on the particular facts of the case, that he is unable(or defence) properly to prepare his claim
"...examination. The onus lies firmly on the applicant
(ההדגשה שלי - מ' ב"פ).
ברוח זו נפסק בכמה פסקי-דין. שונה במקצת גישתו של . Scarman l.jבפסק-דין G- f 249, at[11] starrהנ"ל, ואלה דבריו: ...He who seeks a stay of an action must satisfy the" ."court that justice requires the imposition of a stay לשון אחר: אין, לדעתו, לקבוע כלל חד וחלק, על מי ומי נטל הראיה, שכן בהיות הדרישה לכאורה סבירה, על שני הצדדים לגלות נימוקיהם לכאן ולכאן, אלא שבסופו של דיון יפעל הספק לטובת הנדרש להיבדק. גישה זו מקובלת עלי.
.5על יסוד הנימוקים דלעיל, אף אם נתעלם ממצבו המיוחד של הקטין על-פי חוות הדעת שהוגשה מטעמו, הייתי מקבלת את הערעור וקובעת, שאין הקטין חייב להיענות לדרישה בכתב, שקיבל מן המשיבים.
הייתי מחייבת את המשיבים לשאת אהדדי בהוצאות המערערים בסך 000, 3שקלים.
השופט מ' כהן: .1למקרא החומר שבתיק זה והדעות השונות, שהובעו על-ידי שופטים של בית המשפט המחוזי בנדון, הייתה דעתי, שלכאורה נכונה החלטתו של בית-משפט קמא, שלא מנע מהנתבע את האפשרות להגיש חוות-דעת רפואית מטעמו על-ידי בדיקת התובע, וקבע, שאם התובע יעמוד בסירובו, לא יוכל לסמוך ע חוות-דעתו, וזאת משום שעל-פי התקנות ניתנה זכות לנתבע לחלוק על חוות הדעת, שהוגשה מטעם התובע, ובשים לב לדרישה, שעל פניה איננה בלתי סבירה, שהתובע ייבדק בתל-אביב. משנשמעו טענות באי-כוח הצדדים בדיון בבקשה זו, שנדונה בערעור, ובפרט האסמכתאות של בא-כוח המשיבים, התחזקה דעתי זו.